כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
בבא מציעא · דף יא.
בתוס' ד"ה ילפינן מציאה כו' ולענין יד לא פליגי דילפינן כו' משום דאל"כ למ"ד דלא ילפינן מציאה מגט היאך יפלוג על ר' יוסי וגם על חכמים דהתם וק"ל:
בד"ה זכתה לו נראה אע"ג דלא אמר זכתה לי כו' ועוד דאמר ר"י חצירו של אדם כו' ומתני' דילן מיירי בעומד אצל שדהו והוה משתמרת כחצר דר"י וק"ל:
בד"ה ה"מ בחצר המשתמרת כו' וי"ל דה"פ כו' אבל מלוה גם לפי המקשן מיירי דליתא בחצר כו' ואי תימא דא"כ דגם לפי דעת המקשן דמלוה ליתא בחצר א"כ מאי משני התם בתחלה דליתא הלא גם הוא ידע דליתי' ומ"מ הוה קשה לי' משום הא דאמר ריב"ח דקונה שלא מדעתו וא"כ מאי אכפת לן אם ליתי' או אם איתא. לזה נאמר דהא דמשני לי התם דליתי' מפרש לו אח"כ ואמר כל היכא דאיתא לדידי' דאי בעי מקני לי' קני לי' חצירו כל היכא דליתי' דאי בעי הוא למקני לא מצי קני חצירו נמי לא קני וסבר התרצן דאף ריב"ח לא אמר דקנה לו שלא מדעתו אלא בדאיתא דוקא רק דדעתו לא הי' למקני ודלא כסוגי' דהכא רק דאח"כ מתרץ לי' האמת באומרו והלכתא דליתיה בחצר דלא קנה דהיינו המשכון אבל במאי דהמלוה אינו כאן אם הי' המשכון בחצר לא הי' נפקותא כלל וכדמסקנא דהכא ועי' בתוס' שם ד"ה והלכתא דכתבו נמי ולמאי דס"ד כו' זה אינו כפי המסקנא של ב"מ. דכוונתם נמי למאי שכתבתי ומהר"ם לא העלה הדברים על מתכונתן ולכך כתב שדבריהם מגומגמים ועיין פ' השואל דף ק"ב ודוק:
בד"ה דלמא גזירת הכתוב הוא כו' ותו מה מתרץ לרבות שכחת העיר והלא בברייתא יליף דזכור ולבסוף שכוח לא הוי שכחה דקתני יודע אני שפועלים שכחו כו'. ודאי דמלישנא דברייתא מדייקי' תוס' דאיירי בזכור ולבסוף שכוח מדנקט יודע אני שפועלים שכחו. ואי תימא א"כ היאך קאמר ת"ל ושכחת בשדה הלא הכתוב לא מיירי אלא בשכוח מעיקרו מדכתיב ושכחת משמע אבל לא שכחת פועלי' והיאך אפשר לפי מאי דס"ד זכור ולבסוף שכוח בעיר אפשר לומר דהתוס' מפרשי' הברייתא לפי דברי רש"י ולפי דעת המקשן דה"ק הי' עומד בעיר כו' יכול יהא שכחה ת"ל ושכחת בשדה שכחת שדה היינו שכוח מעיקרו הוי שכחה ולא שכחת עיר היינו זכור ולבסוף שכוח ודוק: אבל בעיקר דבריהם קשה לי דמאי קשי' להו על רש"י דהא דדריש לרבות שכחת העיר יעמיד בשכוח מעיקרא דהלא כתב לן רבוי לרבות שכחת עיר וא"כ בשדה ל"ל לכתוב ושכחת לחוד והרבוי דיהי' לרבות שכחת העיר ומקרא דושכח' ילפינן שפיר דזכור ולבסוף שכוח לא הוה שכחה וא"כ קרא דבשדה ע"כ למעוטי קאתי וא"א למעט אלא לרבות זכור ולבסוף שכוח בעיר וא"כ שפיר קמשני לי' ודוק היטב. גם קשה לי על פירושם אשר מפרשים דלהש"ס קשה על הברייתא כו' א"כ אף לדידי קשה על הברייתא דלמא בשדה בא למעט הא דאמרינן וילפינן מולא תשוב לקחת שלפני' אין שכחה דבשדה הוא דאמרינן הכי ולא בעיר דוק: