כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
בבא מציעא · דף ד:
בתוס' ד"ה לעולם שתים חייב ואע"ג דשתים חייב חשיב לי' ר"ע כו' דלא תימא דר"ע סבר באמת בשתים פטור ופליג על רשב"א וא"כ קשה לכאורה על מאי דאמר הש"ס והאי דקתני שלש לאפוקי מדר"ע לימא שנים לאפוקי מדר"ע וק"ל:
ויש לי תמי' גדולה על הרב בעל תורת חיים דכתב על מה שכתב רש"י בד"ה לאפוקי מדר"ע דאי תנא שתי' לא הוה פליג ר"ע דברי' תמוהי' והרבה להקשות איך לא הבין בעומק עיונו דדברי רש"י כנים אשר בא לתרץ דיאמר שתי' לאפוקי מדר"ע לכך כתב דשם לא פליג ר"ע וא"כ לא הוצרך לאשמעינן מידי דמהיכי תיתי דיטעה אדם לומר דיהי' פטור משא"כ בשלש הוצרך לאשמעינן דלא תטעה וק"ל:
בד"ה אין נשבעין כו' וא"ת למ"ד כו' וי"ל שמחל לו השעבוד כו' יש לי תמי' גדולה על הרב הגדול בעל גדולי תרומה דהרבה להקשות דף נ"ד על תירוצם דמ"מ למ"ד שיעבוד' דאורייתא מתני' דסלעים דינרים היכי מיירי אי בדלית לי' קרקעות א"כ היאך .קאמר דשתים הוה שעבוד קרקעות הלא מיירי בדלית לי' ואי מיירי בדאי' לי' ולא מחיל א"כ לרשב"א יפטור דהלא הוה כפירת שעבוד קרקעות ע"ע. והיאך ראה תחלת דבריהם ולא ראה סוף דבריהם מה שכתבו לר' יוחנן בדאית לי' משעבדי ולית לי' בני חרי וא"כ גם כאן איירי בדאי' לי' משעבדי ולית לי' בני חרי וק"ל: בתוס' ד"ה הא כלים כו' הוה מצי לשנוי בחפר בה בורות כו' ובזה יתיישב יפה מה דלכאורה לא הוה מדוקדק בגמ' דאמר מאי לאו דאמר לי' הילך כו' ובכל מקום אשר אמר מאי לאו סבירא לי' להמקשן דיש מקום לומר נגד סברתו ולכך אמר מאי לאו משום דאינו מוכח כמו שאמר ויש לדחות ובכאן מוכח לכאורה דמאי דאמר התרצן הוא האמת והראי' דהתרצן ג"כ אינו סותר אותו רק מתרץ בענין אחר באמרו דהא קמ"ל הודה במקצת כלי כו' ולפי מאי שכתבו תוס' א"ש דהוה מצי לשנוי כו' וא"כ נאמר דזה ודאי ידע התרצן ולכך קאמר מאי לאו והתרצן הניח אותו בסברתו רק דמתרץ לי' בענין אחר וק"ל: