כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
בבא בתרא · דף קע:
במתני' אמר לו ר"י כך יפה לו ולא ירע כחו של זה הרמב"ן
בחדושי' כתב דדחיקא ליה פירוש רשב"ם דמפרש הני תרתי מילי דעל חד גברא קאי וא"כ בקיצור ה"ל לומר כך יפה לו ולא ירע כחו ומאי שלזה דקאמר לכך פירש הוא דהראשון קאי על הלוה דיפה לו שיקח שובר כדי שיתרצה המלוה ליקח הפרעון בפעם שתי' ושלש ולא יכפהו לפרעו בפעם אחת ולא ירע כחו של זה קאי אח"כ על המלוה ועיין בת"ח דמפרש לי' נמי על הלוה. ואני אומר דאפשר לומר דעל המלוה קאי ואפ"ה יבא על נכון מאי דאמר כחו של זה דמרמז לן מתני' הני תרתי מילי דהשיב ר' יוסי בברייתא דמאי דאמר שם אחת כדי שיכוף לפרעו זהו דאמר כאן כך יפה לו ומאי דאמר שם כדי שיגבה מזמן א' אמר כאן ולא ירע כחו של זה ועל השטר קאי דלמה יגרע כח של שטר הראשון אשר היה מזמן ראשון ויהיה לו אח"כ שטר מזמן ב' ולכך שינה לישני' ואמר כחו של זה הואיל דלאו אמלוה לחוד קאי אלא על השטר וק"ל:
בגמרא א"ל ר"נ לר"ה כו' אי שמיעה ליה לרב הא דתני' כו' אפשר לומר דר"נ בלשון בעי' ושאלה קאמר כן משום דהיה מסופק בדברי רב מאיזה טעם פסק דלא כר' יהודה אי מטעם דהבין ממנו דלא יגבה אלא מזמן ב' ובא הוא ואמר מזמן א' אבל בין עדים לב"ד אין לחלק כלל וב"ד דנקט רב לאו דוקא הואיל דאין לחלק כלל אין לדקדק ג"כ כלל בנקיטתו בלישני' עדים או ב"ד. או משום דגם רב הבין בדברי ר"י דגובה מזמן א' רק דסבר דאפי' עדים יוכלו לעשותו ורב סבר דדוקא ב"ד יוכלו לעשותו ולכך שאל ר"נ לר"ה אם נאמר דרב הבין בדברי ר"י דמזמן ב' דוקא גובה ולא מזמן א' ולכך פליג עליו אבל אי הוה שמיע' ליה דגם הוא סבר מזמן א' גובה הוה הדר ממאי דאמר אין .הלכה כר"י דגם הוא סובר כן ומאי דנקט ב"ד לאו דוקא או אם נאמר דאפ"ה לא חזר דודאי יש לחלק בין ב"ד לעדים ובהא הוא דפליג רב ומהדר ליה ר"ה ודאי כך הוא דרב מחלק ובזה הוא דפליג עליו וק"ל:
בתוס' ד"ה אין כו' עד ועי"ל דר"נ ס"ל דמודה רב היכא דנמחק כו' נראה לומר דאין דעתם לנוד מתירוצם הראשון דתירצו דרב הוה מוקי' למתני' דנמחק מזמן א' ור"י מזמן ב' אלא דלא באו הכא אלא לומר דאף ר"נ הבין מדברי רב דודאי הוא מחלק בין עדים לב"ד רק דסבר ר"נ דע"כ לא הוה רב מחלק כן אלא משום דהוה סבר דר"י דוקא מזמן ב' קאמר אפי' בב"ד אבל כאשר יראה דר"י גם מזמן א' קאמר ואפי בעדים מהיכא תיתי דיפלוג עליו בזה ודוק ודברי מהרש"א לא נראי' לי: