כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
בבא בתרא · דף קסד.
בתוס' ד"ה גופא אמר רב כו' עד וכן משמע לקמן ששני
עדי' בשני שטרו' מצטרפין להוציא ממון ואיכא למימר שיחתוך בשביל אחד ולענין אפוקי ממון מחשוד דלא מהימן בשבועה כצ"ל ודלא כמהרש"ל ודלא כמהרש"א דדרכו דרך בהגהתם אשר איננו סלולה וכוונתם ע"פ הגה"ה הלז דלא תימא דאין חשש דיכתו' בשיטות שבין עד לעד מה שרוצה ויחתוך אח"כ להיות ב' שטרות ועל כל א' לא יהי' לו כ"א עד א' דלמה יעשה כן הלא לא יוכל להוציא ממון על פיהם הואיל ואין חתום עליהם כ"א עד א' ויוכל הנתבע לישבע ולהפטר ממנו ואטו בשופטני עסקינן דיעשה דבר אשר לא לו להועיל אלא אף דיפסיד בכך אם הלוה לאו אדם כשר דישבע לשקר אפילו נגד השטר העליון אשר כתוב באמת (ומה שכתב מהרש"ל בזה לתרץ דבר זה לא נראה לי ע"ע ודוק ותמצא) לכך כתבו דמ"מ יוכל להוציא ממון בזמן שהנתבע חשוד דאינו נאמן בשבועה ודוק היטב: