כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
בבא בתרא · דף קנח.
במתני' אמר ר"ע מודה אני בזו שהנכסים בחזקתן. אפשר
דר"ע פליג לעיל על קצת נכסי' דאמרו ב"ה בחזקתן ולא על כולם ולהכי לא מפרש מתני' לעיל דפליג על ב"ה הואיל דלאו על כולם פליג ולכך קאמר הכא מודה אני בזה אע"ג דשם פליג וגם אפשר דרבי ראה דבריו הכא לפסוק כמותו כמו דחזינן כמה פוסקים דפסקי כוותי' הואיל דאמוראי בש"ס פליגי אליבי' והני אמוראי אתי' להו כן לפסוק כוותי' הואיל דחזינן דרבי העמיד הכא במאי דפליג את"ק ולא לעיל ש"מ דהכא הלכתא כוותי' ועיין מה שאכתוב עוד בסמוך בזה:
בתוס' ד"ה וב"ה אומרי' כו' עד מיהו קשה לר' אלחנן דהא ר"ע איירי בסמוך בההיא דנפל בית עליו ועל אמו כו' נראה דר' אלחנן מפרש הואיל דאמר ר"ע מודה אני בזו כו' דה"ק ע"כ דבית הלל היו מודים לב"ש דיחלוקו ואני מודה דהנכסים בחזקתן ואי לאו דהוא הוה אמר דמודים ב"ה לב"ש דיחלוקו לא היה שייך לי' לומר לישני' דמודה דלמאן קא מודה אבל אי אדברי ב"ה קאי דהם היו מודים שייך שפיר לי' לומר ג"כ לישני' דמודה וכדכתב הרשב"ם וא"כ אחר דהוא אמר דב"ה מודים בזה לב"ש דיחלוקו א"כ ע"כ סבירא לי' דלעיל סברי דהוה בחזקת יורשי אשה למ"ד כן וא"כ קשה ודאי הלא הוא סבר דירושת הבעל הוה דאורייתא ולמה מחלק א"כ לב"ה בין פלוגתא דלעיל לדהכא ועל זה קמהדר ר"א מיהו מצי למימר ברישא דנפל הבית עליו ועל אמו לאו ר"ע קאמר לה והא דקאמר מודה אני הייגו אפילו סבירא להו כב"ש כו' כלומר דר"ע קאמר אפילו סבירא להו לב"ה כב"ש הכא ומודים להו אני איני סובר כן אבל לאו דהוא אמר דב"ה באמת מודים לב"ש וקסברי יחלוקו כן הוא המשך דבריו ודלא כמהרש"א דנכנס במבוי דחוקה ע"ע:
בדבור שאחר זה קשי' לר"י כו' הא דלא מקשי' ארב ושמואל גופא ממתני' דלהכא דקאמרה כתובה בחזקת יורשי הבעל תיפוק לי' שאינם יכולים להיות כו' דהוה אפשר לפרש דהכי קאמר דהוה בחזקת יורשי הבעל כלומר דיורשי הבעל אינן ניתני' כלום ויורשי האשה הוו המע"ה ונוכל לומר באמת מטעם זה נמי משום דלא נשבע' משא"כ על מלת בחזקתם דמשמע דמטעם חזקה קא זכו ודוק: