כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
בבא בתרא · דף קנו.
בגמרא וכיון דבדקנ' לקידושי' לגירושין ל"ל נראה
דקושיתו הוא הואיל דקאמר שמואל דבקידושין צריכנא בדיקה א"כ ל"ל למימר דלגירושין צריכנא בדיקה ומאי קאתי לאשמעונן בזה יותר ממאי דשמעינן במאי דקאמר דבודקין לקידושי' וקאמר דודאי אתי לאשמעונן דיש זימנין דבודקין לגירושין ולקידושין לא הוה צריך בדיקה כדאמר שם וכן הא דקאמר לחליצה לאפוקי כו' דאל"כ למאי הוצרך לומר דבודקים ג"כ לחליצה אחר דאמר דבודקי' לקידוש' וכן הא דקאמר למיאונין לאפוקי מדר"י וק"ל ובזה יסתלקו מעלינו כל קושיות התוס' וכן מצאתי בת"ח: במתני' ר' אליעזר כו' אבל הוכחו' התוס' נוכל למצוא ישובי' ודשפיר גרסינן ר' אליעזר וחד תנא הוא והא דמחלק הבבי מהדדי משום דבמתני' הראשונה בא לומר דקנין מועיל ואין אומרי' אין קנין לאתר מיתה כדכתבו תוספ' נמי ואפ"ה חכמים פליגי עליו בראותם כי דעתו הוא דלכך מועיל קנין הואיל דלפעמים צריך קנין או בשבת או בחול כדאי' לר"מ ולר"י ואינהו סברי דלעולם אין צריך קנין ואפשר דאפ"ה סבירא להו דהקנין לאו מגרע כחו הוא דנאמר דהוה קנין לאחר מותו רק דבהא פליגי עליו דסבר' דאין צריך קטן. ומה שרצו להוכיח מדאמר ר' לוי בסמוך ואפי' בשבת ולא לחוש לדברי ר"א ואי גרס ר"א הא אית לי' בסמוך דבשבת דבריו קיימים בלא קטן. אפשר לומר אחר דידע דר"מ סבר אליבא דר"א דבשבת צריך קטן ולכך קאמר שלא לחוש לדברי ר"א אפי' בחששא בעלמא לא וק"ל:
ומה שרצו להוכיח מדלא השיב להם דבשבת הי' אין זה הוכחה דר"א ידע דבחול הוה דבמציאות לא פליגי ואפשר לומר ג"כ דמאי דהשיב להם תקברם אמן קא רמז על תשובה זאת דהנה כתב רש"י בגיטין דהכי קאמר ר"א אחר שרשעים הוה לא דקדקו חכמים על מעשה שלהם ע"ש וא"כ אפשר דהכי קאמר באמת דלמא בשבת הוה וחכמים לא דקדקו עליהם ועל מעשה אמם וק"ל: בתוס' ד"ה ר"א עד בסופו וה"ק לא יעשה בלא קנין ואם עשה בקנין מה שעשוי עשוי ולכתחלה נמי יכול לעשותה בקנין ע"כ ר"ל הא דאמר אם עשה עשוי לאו לישנא דדעבד הוא אלא דיתפרש אם עשה קנין אזי הדבר עשוי אבל אם לא עשה קנין אינו עשוי וק"ל ובודאי בדברי ר"מ לא צריכנא לזה דשם יתפרש כפשוטו הואיל דבשבת מיירי א"כ שפיר אמר בשבת לא יעשה בקנין משום איסור שבת ואם עשה קנק עשוי דמקח הנקנה בשבת אע"ג דעביד איסור המקח קיים כדאי' בטור ח"ה סי' ר"ח ולא צריכנא לזה כ"א בדברי ר"י ודוק ודלא כמהרש"א. והנה לפי מה שהבין ריב"ם הוה אפשר לפרש ג"כ דברי ר' יהודה בזה האופן דגם לפי מה שהבין ריב"ם האי בד"א דר"י מצי קאי אדברי רבנן דר"י אמר דמעולם לא אמר ר"א כן כאשר אמר ר"מ ולא אמר כ"א לרבנן בד"א בשבת כו' וריב"ם ע"כ לא דחיקא לי' מלפרש דקאי אדברי רבנן אלא בדברי ר"מ דמשמעות התוספות באמת הוא דאדבריו של עצמו קאי וק"ל: