אור ברסלב
כוס הישועות בבא בתרא › דף קנב:

כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין

בבא בתרא · דף קנב:

דף קנב.

בגמרא פשיט' כתב לזה כו' כתב וזיכה לזה כו' הא דמקדים תחלה מאי דפשיט' לי' ואח"כ קא בעי בעיתו אם נאמר דהאמת עם התוס' אשר מפרשי' דזיכ' לאו היינו מסר אלא זיכ' לו הנכסי' וכתבו לו הזכוי בשטר והוכחתם דע"כ בדייתיקי מסר לו נמי השטר דאל"כ לאו כלום הוא א"כ שפיר עביד דהקדים הפשיטות דמתוכו מוכח הפירוש של הזיכוי ואף דנפרש כפי' הרשב"ם וצריכנא לתרץ הא דדייתיקי מיירי בדכתב צוואה ומסר לו אותו צוואה דסתם דייתיקי הכי משמע א"כ נאמר אפכא דלכך הקדים הפשיטות להורות אמאי דקבעי דלא קא בעי אלא במסר לו השטר לבד ולכך קאמר דע"כ לא קפשט ליה כ"א בדייתיקי מבטלת דייתיקי אבל בשטר ממש קמבעי' ליה וק"ל:

בגמרא והא אפלגו בה חדא זימנ' כו' צריכא כו' הנה תוספ' כתבו דלשמואל לא קשי' מידי ואני אומר דאף לשמואל קשה ליה דהנה נאמר דע"כ לא קאמר שמואל שמא לא גמר להקנותו כו' אלא אחר דסבר הוא דאינו מועיל קנין ולא שום דבר דאינו יכול לחזור דלעולם חוזר וא"כ למאי עביד קנין אחר דבדעתו לא הוה שאינו רוצה לחזור בשעמד משום דהוה מחמת מיתה אלא ע"כ דלהכי עביד קנין שאינו רוצה להקנותו אלא בשטר אבל אי הוה סבר שמואל דבאמת אפשר דהקנין מועיל ודאי דלא אמר שמא לא גמר להקנותו כו' דמהיכ' תיתי ואי משום דעביד קנין זהו משום דאינו רוצה לחזור אפי' בשעמד וא"כ שפיר קאמר הכא והא אפלגו בה חדא זימנ' דאינו מועיל קנין שלא יוכל לחזור א"כ גם הכא לא יועיל שטר שלא יוכל לחזור ודו"ק: עוד בגמרא בפומבדיתא מתנו הכי כו' הנה הרשב"ם מפרש דלעיל קאי אם זיכה לו וגם עשה קנין ואף דאינו מפורש בהדי' דגם זיכה לו צריכנא לומר אחר דחלקו בזיכוי שלחו לו אם הקנו לו ג"כ מאי וקאמרה הש"ס סבור מינה ה"מ לאחר כו' נראה דהני דסברו הכי הבינו באמת דבקנין לחוד מיירי בלי זיכוי כפשט' דמילתא ולכך רצו לומר ה"מ לאחר כו' משום דאל"כ הוה קשה להו ממאי דאמר רב יהודה א' שמואל לעיל ש"מ שכתב כל נכסיו לאחרים אע"פ שקנו מידו אם עמד חוזר ולכך רצו לומר דהכא מיירי לאחר והתם לעצמו וקאתי רב הונא וקא מפרש בין לאחר בין לעצמו היינו משום דהוה מפרש להו הא דשלחו לא מיירי בקנין לחוד כ"א עם הזכוי ולכך דייקא לן שפיר מאי דאמרה הש"ס פירשה וק"ל:

ומ"מ דחיקא לן טובא האי פירושא דבכל מקום דאמרה הש"ס בסור' מתנו הכי ובפומבדיתא מתנו הכי הוה פליגי הלשונות בהדדי ובכאן ליכא מחלוקת כלל אלא הוספה דקא מוספי הני דפומבדית'. והיה נראה לי לפרש בדרך אפשר ולא במוחלט כאית דמפרשי דהביא הרשב"ם דאדלעיל קאי כו' ואי משום דקשה לי' מהא דרב יהודה אמר שמואל לעיל אפשר לחלק א"כ אפכא ממאי דאמר לעיל דהכא מיירי ביפוי כח ולעיל בלא יפוי כח ודו"ק. והנה עוד מצאתי בטור ח"ה סי' ר"נ דהביא דברי מהר"מ מרויטנבורג דאם כתב והקנה לראשון ואח"כ הקנה ג"כ לשני לא אמרינן בהא שמא לא גמר להקנותו כו' דלכך עשה קנין גם לשני הואיל ועביד כן לראשון סבר דצריך להקנות ג"כ לשני ע"ע ולא כתב הב"י והב"ח מבטן מי יצא לו דבר זה ונראה לי דהוא היה מפרש האי דשלחו ליה כו' דבקנין לחוד קמיירי כפשט' דמילתא וא"כ קשה אמאי דסבר לעיל דהקנין לגרועי קאתי לכך כתב ופסק דהכא שאני. וגם י"ל דהוא מפרש לעיל בזיכ' לזה וזיכה לזה דסבר שמואל דשני קנה היינו אפילו בלי יפוי כח ודלא כהרא"ש דאל"כ הוה לש"ס לפרש בהדי' וכן משמע באמת מדברי תוס' דאפילו בלי יפוי כח קמיירי דכתבו ומיהו משמואל לא קשי' ליה מידי שהרי הוא אומר כאן דשני קנה ואילו לעיל קאמר דאין שטר לאחר מתה ולא קנוי כלל ואי מיירי ביפוי כח הלא כבר שמעינן נמי מן מאי דאמר ר"י משמי' דשמואל דביפוי כח לא אמרינן אין שטר לאחר מיתה ודו"ק ובחדושי שעל הטור כתבתי דלדברי מהרמ"מ יש לדקדק קצת דא"כ מאי מקשה מהא דאמר ר"י משמי' דשמואל לעיל דמשמע מני' אם מת קנה המקבל והוצרך לאוקמא ביפוי כח דלמא התם נמי מיירי בכה"ג דכבר כתב והקנה לראשון ולכך קנה השני מיהא אם מת ולא אמרינן שמא כו' כסברת מהרמ"מ ודו"ק ועוד הקשיתי שם אדבדי הר"ר יונה בסעי' ל"ה קושי' כזאת דו"ק:

תוכן העניינים

כוס הישועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה