אור ברסלב
כוס הישועות בבא בתרא › דף קכח:

כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין

בבא בתרא · דף קכח:

דף קכח.

בגמרא שלח ליה ר' אבא כו' האומר תטול אשתי כאחד מן הבנים

נוטלת כא' מן הבנים אמר רבא ובנכסי' של עכשיו ובבנים הבאי' לאחר מכאן נוכל לומר דמדברי רבא יפורש שפיר הא דהוצרך ר"א לסיים נוטלה כא' מן הבנים ולא אמר דבריו קיימין כמו דמצינו בשאר מקומות אלא דבא לומר כאחד מן הבנים אית לה בשעת נטילה דוקא וק"ל:

עוד בגמרא שלח כו' המוציא שטר חוב על חבירו כו' ואפילו לר"ע אבל היכא דאיכא עדים ארתותי מירתת. כבר כתבתי בחדושי שעל הטור ח"מ סי' ע"ט ודקדקתי אמאי דאית ליה לרמב"ם דבאם ראובן הודה שחייב מנה לשמעון יכול לומר אח"כ נזכרתי שפרעתי מה שהודיתי לו ומביא עדיו על כך ודקדקו עליו ממימר' דר' אבא דלהכא ולכך כתבו קצת ממפרשי דבריו דע"כ לא קאמר הרמב"ם כן אלא בשאמר נזכרתי עד שלא באו העדים כו' והרב המגיד כתב דיוכל לומר נזכרתי אף לאחר שבאו העדים ואי מדהכא אמר דהכא מיירי שעומד בדבורו אבל אם חזר ואמר נזכרתי ודאי דשמעינן ליה. ואם כן הוא אמאי לא נאמינוהו השתא דעומד בדבורו במגו שהי' יכול לחזור ולומר נזכרתי שפרעתי הכל דהשתא לא נוכל לומר דמירת' מעדים דיכחישוהו דהלא כבר העידו. ואפשר לומר דאף אם יחזור ויאמר נזכרתי הוה נאמן על הכל מ"מ אם עומד בדבורו לא נאמר דיהיה לו סיוע מכח המגו דכופר הכל דמ"מ אנן סהדי דאינו רוצה לכפור הכל ויאמר נזכרתי כו' דמחזי כשקר אחר דעד לא באו העדים הודה וכשראה העדים כפר הכל ואף דבאם באמת טען כן טענתו טענה מ"מ מגו לא הוה והוה דומיא מאי דאיתא בחזקת הבתים בעובדא דרבה בר שרשום דאמר ליה אביי לקוח' היא בידי לא מצית אמרת כו' וכתבו תוס' שם דאע"ג דבדאמר לקוח' היא בידי נאמן מ"מ לא הוה מגו כו' ע"ש דוק:

והנה אמרתי דבר לפני תלמידי דנוכל לומר דלכך לא הוה העדים מוכחשים מפיו דאפשר דהלוה היה חייב לו עוד ממון ממקום אחר ולדעת המלוה היה מנה ולדעת הלוה היה חמשים זהובים ופרע הלוה מנה וסבור בדעתו לשלם החמשי' זהובים שחייב לו ממקום אחר וחמשים זהובים על השטר הזה אשר מחזיק ג"כ מנה והמלוה שקל המנה על פרעון החוב שבמקום אחר והעדים ראו שפרע מנה והוה סברי שפרע הכל על השטר הלזה ולכך קאמר' הש"ס דרתותי מירתא היינו דחייש דהעדים ידעו ושמעו ג"כ שפרע על חוב אחר ולכך הודה המחצה ודלא כדפירשו תוס' דכבר ידע שרוצים להעיד שפרע הכל רק דארתותי מירת' שמא יחזרו ויכחישו אותו. ודוק ותמצא כי הרבה דברים מתיישבים בזה:

בגמ' א"ל רבינא לר"א דר"נ מאי א"ל אין גובין מתנינן לה אפשר דאין מגיה המימרא דר' אבא רק דר"נ קאמר דלא שלח גובין אלא שלח אין גובין וק"ל:

בתוס' ד"ה אבל היכא דאיכא עדים כו' וי"ל כו' ואי לאו שירא שמא יחזרו בהם ויכחישוהו היה לו מגו טוב כו' הנה קשה לי לפי פירושם ה"ל לר"א לאשמעונן חידוש טפי וה"ל לומר דבריו בדהוה ליה למלוה שטר על לוה אשר כתוב בי' סלעין סתם כמו פלוגתא דר"א ור"ע דלשם ומלוה אומר חמש והלוה שלש והעדים שתים וא"כ אשמעינן טובא דאע"ג דגם השטר מסייע' ללוה אפ"ה הואיל דאיכא עדים ארתותי מירתא הלוה ואומר שלש ודוק:

גם יש לדקדק אקושיתם דמקשים אמאי תלי טעמא משום מירת' כו' הלא רק שלא יסייעוהו אינו יכול לכפור הכל דאין אדם מעיז פניו כו' ומאי קושי'. דהלא מצינו דבבנו מעיז כדאיתא בב"ק ובשבועות ור' אבא רוצה ליתן טעם אפי' במקום דמעיז אפ"ה הואיל דמירתא מעדים לא הוה משיב אבידה אפי' לר"ע ודוק גם בזה:

תוכן העניינים

כוס הישועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה