כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
בבא בתרא · דף קכג:
בגמ' השתא מוחכר' ומושכר' דלאו ברשות דמר' דידהו קיימא אמרת שקיל רועה באפר מבעי'. קצת יש לדקדק אקושי' דש"ס הלז אחר דמצינו בסוגי' דב"ק דף ל"ה ע"ב דקאמר' הש"ס רישא ניזק שמא ומזיק בריא ואמר סומכוס אפילו בהא דאצטריך לאשמעונן דלא משמע אי הוה אמר סומכוס אפילו בהא דחולקין לא הוה קשה לי' מידי דשפיר הוצרך לאשמעונן ולמתני המע"ה (אף דאתי' מכח כש"כ) כדי לאשמעונן דאפילו בהא פליג סומכוס ואמר ממון המוטל בספק חולקין. וא"כ דומי' דהכי נימא גם הכא דהלא ברייתא הזאת אליבא דרבי אתמר ופליג ארבנן והוצרכ' הברייתא א"כ לאשמעונן דנוטל פי שנים אליבא דרבי וממנו נשמע לרבנן דאפי' בהא נוטל פי שנים וכדאי' שם ממש. ואפשר דעדיפ' מני' קא משני ועוד יש ליישב בדרך אחר ואין להאריך:
בתו' ר"ה הית' מוחכר' כו' עיין מה שכתבתי על דבריהם אלו ריש מכילתין דף י"ג ודוק:
בד"ה וקסבר מתנו' שלא הורמו כמי שהורמו דמי תימא דבסמוך מוקי לה כר' ובספ"ק דקדושין אית לי' דלאו כמי שהורמו דמי. הנה חפשתי בספ"ק דקדושין ולא מצאתי מידי מזה רק בספ"ב דקדושין פליגי רבי ור"י בר' יהוד' בזה אי כהורמו דמי אבל שם אית' בהדי' דרבי סבר דהוה כמי שהורמו ואפשר דהם היו גורסי' אפכא ודוק: