כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
בבא בתרא · דף קטו:
בגמר' הא כיצד נחלה משמשת והולכת עד ראובן. לכאורה לישנא דהא כיצד לא דייק לן שפיר דהא ממשמוש דלמטה קמיירי עד השתא וקאמר הכא משמוש דלמעלה ומאי דכתב הרשב"ם לתקן זה לא ספיק' לן ואמינא לדייק לישנא דהא כיצד דהוה בכל מקום כאלו קשה ליה קושי' מה וכן הכא אחר דראה דדריש כל אין לו דכתיב בקרא א"כ גם במאי דכתיב ואם אין אחים לאביו ע"כ דדרשינן נמי שם כן אין לו עיין עליו ולשם ודאי דרשה דלא צריכ' היא אם אין הנחלה משמשת למעלה עוד ודוק היטב ותמצא:
בגמרא אמר ר"ה אמר רב כל האומר כו' אפשר לומר דמיירי במאן דהוא שכיב מרע ומצוה שתירש הבת בנכסיו עם בת בנו ואי משום מאי דמקשה הרשב"ם דאפי' ריב"ב לא קאמר אלא בבן בין הבנים כו' הלא מצינו לקמן פלוגת' בזה דאיכא למ"ד דאפילו במי שאינו ראוי ליורשו קאמר עיין לקמן וא"כ אפשר דה"ק הכא כל האומר כו' כלומר אפי' מאן דסובר דאמר ריב"ב אף בדלא ראוי ליורשו ה"מ בשארי יורשיו קאמר אבל בבת עם בת הבן לא קאמר וק"ל:
בגמרא קרא עליו את המקרא זה כו' דחיקא לן האי פירושא דרשב"ם דמהדר ליה דבר דאין מוכח מתוכו כלום. ועוד דלא ה"ל להביא להם הא דאמרו שבא צבעון על אמו דמשם לא מוכח כלום ואדרב' מיגרע גרעי הראי' דיש לבעל דין לומר א"כ מנ"ל דבני בנים הרי הן כבנים ואי משום דקאמר יושבי ארץ היינו משים דהיה ג"כ בן של שעיר ומה שהשיב הרשב"ם בזה מדכתיב יושבי ארץ לאו תשובה היא. וגם אפירוש דר"ת יש לדקדק קצת ע"כ אני אומר דבאמת ריב"ז רצה להביא ראי' לסתור ק"ו דידהו כדבסמוך רק דהיה מתירא שיביאו הצדוקים ראי' מהאי קרא דבת תירש עם בת הבן והוא אחר דחזינן דענה דצבעון אשה הות כדכתב ר"ת מדכתיב בת צבעון א"כ גם ענה דשעיר אשה הות וא"כ ע"כ קשה למה קחשיב להן בהדי בני שעיר וקאמר עלה יושבי ארץ דמשמע דהית' יורש' בנחלה בין הבנים אלא ע"כ דמתו אחיה והניחו בת והיא היתה נוחלת עם בת אחיה לכך בא ריב"ז לסתור דבר זה ואמר דבאמת בת בנו הות ולכך היתה יורשת עם אחים דאביה. ואזה אמרו ר' בכך אתה פוטרני דאף דראייתם מקרא הזה כבר נסתר מ"מ ק"ו דידהו עדיין קיים ולכך בא לסתור ג"כ ק"ו דידהו ודוק:
בתוס' ד"ה מלמד כו' עד וליכא למימר דענה אחר היה דהא אמר הכא דצבעון הוליד ענה. נראה לפרש דברי ר"ת בזה דה"ק דלא תימא ענה אחר הוה היינו דמקרא ואלה בני אהליבמ' כתיב לעיל מהני קראי דהביא הש"ס הכא והוא אצל מה דחשיב תולדות עשו וא"כ הוה אפשר לומר דאותו ענה ענה אחר היה ואזה כתבו דא"כ מאי הוכיחו הכא מן מאי דכתיב הוא ענה הוא ענה דמעקרא דלמא לא קאי אלא על ענה דלעיל אצל בני עשו אבל על ענה דשעיר לא קאי אלא ע"כ דמתיב' הוא דרשינן דלא היה כ"א ענה אחד ודוק: