אור ברסלב
כוס הישועות בבא בתרא › דף עב.

כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין

בבא בתרא · דף עב.

דף עא.

בגמרא ומי מצית כו' הנה כבר כתבתי שיטה לעצמי דהא דאמור תחלה ואפי' לר"ע המקשן הוה מדייק כן מדברי ר"ה דאמר ואע"ג וקמהדר ליה דלא אמר אלא לרבנן וע"ז הקשה אם כן מאי אפילו וקמשני ליה והשתא הדר קא מקשה דע"כ אין זה אמת עד אי ר"ע האמר כו' דאית ליה דר"ע סבר באמת במכר ב' אילנות דאית ליה ללוקח קרקע ואי רבנן הא אמרי מוכר כו' דע"כ מדברי ר"ה גופא חזינן כן הואיל דאמר אף ע"ג דאמרו רבנן הקונה שני אילנות כו' משמע דלא אמר דבריו אלא במוכר וקונה ולא בהקדש וק"ל אלא פשיטא אליבא דרבנן כו' ומשייר ארעא פי' דר"ש סבר כרבנן לעולם ומשייר ארעא בשמכר הקרקע ומשייר ב' אילנות ואלא קשיא כו' והכל מדברי המקשן הוא זה דבא להוכיח כדבריו לעיל וכן מטין קצת דברי ר"י בד"ה מדמוכר כו':

הנה זאת ראיתי בטור סי' רי"ז דהסכים לדברי ר' יונה דאמר דע"כ לא קאמרינן דבג' אילנות יש לו קרקע אלא באילנות גדולת אבל לא בנטיעות והלא גם הכא בערכין בנטיעות קמיירי דממטע עשרה לבית סאה קאמר ואפ"ה אית ליה קרקע. וצריכנא לומר דהקדש שאני דבעין יפה מקדיש טפי אבל א"כ לא הוה א"ש מ"מ מאי דאמר אח"כ אי ר"ע האמר כו' וכש"כ מקדיש מאי כש"כ יש כאן דהלא הכא בנטיעות קמיירי ולפירוש התוספות יש לדקדק טפי דוק כי יש ליישב:

בתוס' ד"ה ואת האילנות שביניהם כגון כו' בזה א"ש דקתני במילתא דפדיי' הקדש הא דקני אילנות שביניהם וקאמר לפיכך כשהוא פודה כו' משמע נמי במאי דהקדיש את האילנות שביניהם תלוי נמי דפודה בית זרע חומר כו' בחמשים שקל כסף ולכאורה אין זה אבל לפי דבריהם ודאי תלוי בזה דאי לא הוה קדשי א"כ היו עומדים רצופים ועומדים לעקור ולא היה להם קרקע ולא היו נפדים כ"א בשוויין וק"ל:

בתוס' ד"ה מדמוכר כו' עד ורשב"א פירש כו' הנה ודאי יש לדקדק א"כ עד דלא ידע לעיל דאי נפל כו' מאי מקשה מר"ש אר"ה. ומאי דכתב מהרש"א בזה דסבירא ליה לרשב"א כפירוש הרשב"ם לא נהירא לי דהלא בד"ה ר"ה כו' לעיל הקשה הרשב"א אקושית פשיטא דש"ס ואי הוה סבר כפירשב"ם לא הוה קשה ליה כלום דהלא שפיר ידע המקשן דיש רבותא בדברי ר"ה רק דסבר דכל רבותא דידיה לא הוה כ"א אם אמר דבריו ג"כ אליבא דר"ע וכפירשב"ם ע"כ היה נראה דודאי אותו מקשן אשר הקשה מר"ש שפיר ידע דמילתא דר"ה יפורש ג"כ בדנפל הדר שתיל ליה אבל מאן דמקשה האי פשיטא סבר דלא קמיירי בענין הלז ובכן אי הוה אמר דבריו ג"כ אליבא דר"ע לא הוה קשה ליה מידי דרבותא טובא קמ"ל אליבא דר"ע אבל השתא דאמר דלא אמר כ"א אליבא דרבנן קא מקשה פשיטא. אבל קשה לי א"כ למאי הוצרך הש"ס לדחוק ולומר דר"ש לדבריהם דרבנן קאמר ה"ל לתרץ דמעולם לא אמר ר"ה דאי נפל הדר שתיל להו ואי קשיא פשיטא דלמא קמ"ל אפילו אליבא דר"ע דמשייר ליה קרקע וגם ר"ש סבר כן רק דלא משייר ליה כ"א לענין זריעה תחתיהון אבל לא לענין דהדר שתיל להו וא"כ לא קשה מידי מר"ש. ודוק כי אמרתי דיש ליישב ולומר דבאשר אמר דבריו ג"כ אליבא דר"ע ע"כ מוכרחים אנו לומר דהדר שתיל להו דהלא ע"כ לר"ע דאית ליה עין יפה א"כ למה נאמר דיש קרקע למשייר אלא ע"כ משום הסברא מגו דמשייר כו' לפי פירוש התוספות ולפירוש רשב"ם הוה הטעם משום דשייך נ"כ קרקע לב' אילנות כמו לשלשה וא"כ ע"כ אי נפל הדר שתיל להו וא"כ שפיר קא מקשה מתחלה מר"ש אבל בשאמר דר"ה כרבנן סבר דע"כ טעמיה משום עין רעה ועל כן פריך פשיטא ואפ"ה קא מהדר ליה דאי נפל הדר שתיל להו. וא"כ לא הוה מצי לאוקמי ר"ה כר"ע נמי ואי נפל לאו קא הדר שתיל להו דוק:

גם יש לדקדק לפירוש הרשב"א קצת אם נאמר דהסברא נותנת טפי לומר עין יפה בענין אי נפל הדר שתיל להו מאשר נאמר עין יפה בלוקח ב' אילנות דלהוי ליה קרקע כאשר כבר כתבתי לעיל אתירוצו דר"י בד"ה מדנפשייהו כו' א"כ מאי מקשה אר"ש לפי' הרשב"א דמקשה דוקא בדאמרינן אי נפל כו' ולמה לא נאמר דסבר ר"ש דבהקדש שאני דיש לומר ביה עין יפה במשייר לענין אי נפל כו' אע"פ שלא נאמר עין יפה בהקדיש ב' אילנות דלהוי להקדש קרקע ודוק:

תוכן העניינים

כוס הישועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה