כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
בבא בתרא · דף סט:
בגמרא אמר רב משרשי' כו' אפשר לומר דר"מ יתור' דתיבת סביב קדריש וא"כ אפשר דתיבת סביב הנאמר בש"ס לאו אדלעיל קאי אלא אדבתריה וה"ק סביב אמר ר"מ כו':
עוד בגמרא אמר ליה ארעא ודקלי כו' הוצרך לומר הני ג' דינים דאף דאמר דצריך לקנות ליה אם לית ליה מ"מ לא הוה ידעינן הדין דאי משעבדי פריק ליה דה"א באשר ירצה יקנה ליה ממקום אחר ואף דאית ליה משעבדי יוכל לקנות ממקום אחר אף דהמשעבדי עדיפא טפי משום דמשעבדי נקראים ג"כ כאלו אינן שלו לכך אשמעינן דליתא אלא צריך לפרוק אותן וליתן אותם לו דוקא ואי לא הוה קאמר נמי הרישא אי אית ליה דקלי ה"א דע"כ לא אמרינן הני דינין אלא בדמכר ליה קרקע ודיקלי ואית ליה ארעא דלית בה דיקלי וה"א דהוה מקח טעות קמ"ל דלא אלא מאי דאמר ודיקלי לא הוה דעתיה למכור לו ארעא דאית בה דיקלי אלא רשאי ליתן ליה דיקלי ממקום אחר (וכדכתב הרי"ף הפי' באמת אפילו השתא ע"ע) אבל בשיתן ליה ארעא דאית בה דיקלא אימא דאין צריך ליתן לו עוד ב' דיקלי קמ"ל דלא אלא כפירש רשב"ם דצריך ליתן ליה עוד ב' דקלים חוץ מן אותן שבשדה וק"ל כן נראה לי:
בגמרא אמר ר"י כו' צריך למכתב כו' עד אפ"ה שופר' דשטרי כו' אפשר דבא לומר דלא תימא דלא צריך למכתב ליה כן וכשכתב לו מסתמא למעט בא דבר מה כדלקמן בחרוב קמ"ל דלא ודוק:
עוד בגמרא א"ל לבר מאילני כו' עד אמר רב כו' ודייני גולה כו' ולא פליגי אחר שניתן רשות לדקדק יש לדקדק אחר שודאי מאי דאמרה הש"ס דלא פליגי הוא מכח סברא וכדפירש הרשב"ם וא"כ למאי הוצרך הש"ס לומר דלא פליגי דודאי נדע כן מכח סברא ועוד רב דאמר דבריו אדקל ודייני גולה אאילן ולמה שביק רב אילן דמיתני קודם לדקל ונקט דבריו אדקל. וגם לכאורה כל אחד דיבר שלא כסדר חבירו דרב הקדים החיוב ואמר כל שעולין כו' ואח"כ השלילה כל שאין עולין כו' ודייני גולה הקדימו השלילה באומרם כל שהעול כובשו לא הוה שייר ואח"כ החיוב וכל שאין כו'. לכך אמינא דכל אחד בא לתרץ יתור לישנא דש"ס ולכך דיקדקו דבריהם דהנה לכאורה יש לדקדק מאי דאמרה הש"ס אי אית ליה גופני לבר מגופני דהוה לכאורה שלא לצורך אחר דאמרה אח"כ גופני ודיקלי לבר מגופני ש"מ דגופני מקרי טפי אילן מדיקלי וא"כ אחר שאמר אי אית ליה דיקלי לבר מדקלי מכ"ש ידעינן אי אית ליה גופני לבר מגופני (וא"ת א"כ נקשי מרישא גופא דאמרה אי אית ליה אילני לבר מאילני ולמאי הוצרך לאשמעינן דבר זה אינו דמשם לא קשה מידי דטובא אשמעינן התם דלא תימא דלא שיירי אלא תרי אילני דמעוט רבים שנים כדאמרינן לענין מכירה ללוקח דאינו נותן ליה אלא ב' דקלים קמ"ל דלא והטעם דהמשייר בעין יפה משייר ואידך הוה המע"ה וק"ל) והנה באשר נאמר דבמאי דאמר לבר מדקלי בא להראות דבר מה אשר איננו בדאחרי' והיינו באילנות ובגופני א"כ לא קשה מידי למאי תני נמי גופני דנילף מק"ו דדקלי דבאשר מרב' בדקלי מה שאינו בשארי ודאי א"כ לא נוכל לילף מני' מידי וגם דהא מילתא אתי לאשמעינן ממילתא דנופני דניתן עדיפותא לדקלי. והנה עדיפותא הלזה נראה לומר דהיא זה במאי דחזינן לקמן דכתב הרשב"ם בד"ה כל שהעול כו' ומיהו אם אין אילנות גדולים בשדה אלא אלו הוה שיור כו'. ועתה נאמר דאין זה כלל לומר כן נמי בדקלי דאם אין דקלים אחרים בשדה דהוה שיור דדי לנו בשנאמר כן באילן אבל בדקלי דלא מיקרי אילנות אם לא בשאין אילן וגופני בשדה ונאמר ג"כ דאפי' הן קטני' יהיו נקראים אילנות והוא נגד הסברא לנחות דרגי תרי וזהו שאמרה הש"ס אי אית ליה דקלי כו' פי' דוקא דקלי ממש שעולין לו בחבל כו' ולכך בא רב לפרש דבר זה ונקט החיוב בראשונה דבא לפרש מלת דקלי הנאמר בש"ס דמיירי מדקלי שעולין לו בחבל. והנה דייני גולה באים לתרץ דקדוק אחר מאי דקשה לן לכאורה יתור לישנא דש"ס דאמרה אילני ודקלי לבר מאילני וזהו הוה ודאי מילתא דפשיטא אחר שאמר בסמוך אילני וגופני אילני ש"מ דאפי' נגד גופני אמרי' אילני מכש"כ נגד דיקלי דהלא אח"כ אמר גופני ודקלי לבר מגופני ש"מ דטפי מקרי גופני אילני מן דקלי ובאשר נתרץ דקדוק הלז נאמר תחלה האי דאמר הרשב"ם בסמוך בד"ה כל שהעול כו' ומיהו אם אין אילנות גדולים כו' קאי נמי בזמן שיש דקלי בשדה ואילנות קטנים דמ"מ ניחא לן לומר טפי דכיון אאילנות אע"פ שהן קטנים מאשר נאמר דכיון אדקלי ולא קממעטו דייני גולה אלא בשיש בשדה עוד אילנות גדולים (או אפשר אפי' בשיש ג"כ גופני בשדה דוק) וא"כ שפיר מתורץ דקדוק הלז דמאי דקאמרה הש"ס אילני ודקלי בא להורות באיזה אילנות שיהי' אפילו הן קטנים מ"מ נאמר דשייר טפי אילנות ולא הדקלי' וזהו שאמרו דייני גולה כל שהעיל כיבשו לא הוה שיור במקום אחר בזמן שיש שם עוד אילנות אבל נגד דקלי הוה שיור ולכך מתחילין בשלילה הזאת להורות דיתור לישנא דש"ס מיירי בהני אילנות ואפ"ה הוה שיור כל זה אמרתי לפני תלמידי דרך חידוד ואם תרצה ליתן ליה פנים מסבירות ולהעמיד' בחלק האפשר אין חשש בזה:
בתוס' ד"ה ארעא ודקלי כו' אע"ג כו' בזה א"ש לישנא דאמר ליה דאמרה הש"ס דבא להורות דבע"פ מיירי ומה שקשה על דבריהם אלו אכתוב בסמוך: