אור ברסלב
כוס הישועות בבא בתרא › דף ט.

כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין

בבא בתרא · דף ט.

דף ח:

בגמ' ה"מ היכא דליכא אדם חשוב כו' לא כל כמינהו עיין בטור סי' רל"א דהביא הב"י בשם הר"ן דדוקא במאי דאיכא פסידא לאחריני בתנאייהו דהא מיקרי תרעא ומפסדי לוקחים אבל היכא דליכא פסידא לאחריני תנאייהו תנאה אפי' איכא אדם חשוב כו' ע"ע ובזה מדוקדק הלישנא דהכא לאו כל כמינהו וק"ל:

עוד בגמ' ואע"פ שאין ראיה לדבר כו' נראה משום דלישנא דכי יתפרש בלישנא דהא ובלישנא דאם כדאיתא בסוף גיטין ואם אמרינן דכי דהכא יתפרש בלשון אם א"כ מוכח שפיר משם דאין מחשבין עם גבאי צדקה דהלא התם נמי קאמר הכי ולא יחשבי כו' אם באמונה הם עושים אבל אם אמרינן דיתפרש בלישנא דהא א"כ לא מוכח מידי דשאני התם שהי' צדיקים כדאיתא בתוס' דהלא הקרא בעצמו מעיד עליהם לומר הלכך לא יחשבו דהא באמונה הם עושים וק"ל:

עוד בגמ' תנן התם אק פוחתין לעני כו' אפשר לומר דלעולם חולקין תמחוי בלילה והא דנותנים לו מזון ב' סעודות משום דאנן לא ידעינן אי הוה בזמן סעודה א' בין הגוים ולפרנסה אין בודקין אלא כל הפושט יד ליטול מן התמחוי נותנים לו ואף גם העני מותר לו ליטול אף שיש לו עוד סעודה אחת דדוקא אם יש לו שתים אין לו ליטול. והא דמדייקים תוס' מהא דאמר לן נותנים לו פרנסת לינה אבל ככר אין נותנים לו אפשר לומר דלאו דיוקא הוא כ"כ דאפשר דמיירי בעני אשר מחזיר על הפתחים ובא לאשמעינן דאף דאין נותנין לו ככר לאכול מ"מ פרנסת לינה נותנים ליה. ואפשר דלהכי הביאו הש"ס אחר מתני' הלז הברייתא דאם היה מחזיר על הפתחים כו' לתרץ דבר זה ודוק כי הרבה דברים אשר נדחקו תוס' עצמם בשני דבורים שלפנינו יתורצו בכך ועיין מה שאכתוב בתוס' ד"ה שבת כו' בסמוך:

בתוס' ד"ה שבת כו' פי' בשבת בצהרים כו' משום דאזלי לשיטתם דאין מחלקין תמחוי בלילה א"כ ע"כ כבר ניתן ליה מזון שתי סעודות ביום ו' א' לסעודת יום ואחת לסעודת לילה א"כ הא דנותנין לו מזון ג' סעודות על כרחך בשבת בצהרים וע"ז קשה להו אח"כ מהא דאמרו מי שיש לו מזון ב' סעודות לא יטול מן התמחוי אמאי לא הא א' יאכל מיד כו' דבשלמא אי הוה אמרינן דאין מחלקים ביום אלא בלילה לא הוה קשה דלמא יטול בלילה הלא א' יאכל מיד באותה לילה והאחרת יקח עמו על הדרך ויאכלה ליום אוחרן בצהרים ואחר כך בלילה יטול עוד ב' סעודות אחר שחולקין בלילה אבל השתא דאזלי ומפרשים לפי שיטתם דאין מחלקין בלילה אלא ביום בזמן הסעודה א"כ למה לא יטול דהלא א' יאכל מיד ואחת בלילה וא"כ ילך ריקן אח"כ ודוק:

בא"ד וא"ת שבת אמאי נותנים כו' גם קושיא זאת לא הוה קשה אי אמרינן דחולקים תמחוי בלילה דהא כבר אמרנו וכתבנו לעיל דהא דכתבו פי' בשבת בצהרים כו' אזלי לשיטתם דאין מחלקין בלילה וא"כ כבר ניתן לי' ג' סעודות ביום ו' וא"כ ע"כ הא דאמר שבת נותנים ג' סעודות היינו בשבת בצהרים אבל אי הוה אמרינן דחולקין תמחוי בלילה ע"כ יתפרש הא דשבת נותנים לו מזון שלש סעודות היינו בע"ש סמוך ללילה דהא לא נטל מן התמחוי מזון ב' סעודות אלא בליל ה' ואכל אחת באותה לילה ואחת ביום ו' וא"כ ע"כ צריכנא ליתן ליה בליל ו' לערב מזון ג' סעודות וא"כ לא הוה קשה קושיא זאת דהלא ע"כ עושה שבתו חול דהא א' מג' סעודות אכל בליל ו' לערב ואחת בשחרית ואחת יטול עמו על הדרך ודוק היטב בזה ובמה שכתבתי על הש"ס:

בתוס' ד"ה לא איזדקק ר"פ כו' וא"ל ר"ס אי מר לא איזדקק לי' ליתן כו' היינו כדי סעודה כו' ומסיק כו' היינו כדי סעודה אבל דבר מועט נותנים לו. לכאורה דברי תוס' מסותרים בעצמם ועיין במהרמ"ל דרצה להגיה בדבריהם ולי נראה דכונת דבריהם הוא לומר דר"ס כאשר ראה העני לא הי' יודע דהוה מחזיר על הפתחים דאי הוה ידע מאי קאמר לימות למה ימות בשמחזיר על הפתחים ומי לא יתן לי' צדקה וכי נחשדו ישראל על כך ובודאי גם ר"פ דלא אזדקק לי' היינו מקופה אבל מדליה ודאי רצה ליתן ליה אלא ודאי דר"ס לא ידע דהוה מחזיר על הפחתים ולכך קאמר אי מר לא מזדקק לי' אינש אחריני לא מזדקק לימות לי' הואיל דאינו מחזיר על הפתחים. וכדאמר ר"פ וגילה לי' דהוה עני המחדר על הפתחים והביא לו הברייתא דאין נזקקין למתנה מרובה היינו כדי סעודה אבל נזקקין למתנת מועטת ודוק:

תוכן העניינים

כוס הישועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה