כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
בבא בתרא · דף ח.
בגמ' ולכל מילי מי בעינן י"ב חדש כו' אמר ר"א אר"י כי תנן נמי כו' ואר"א אר"י הכל לפסי עיר כו' אפשר לומר דבא לתרץ בזה מאי דקשה לן לכאורה על מתני' דאיירי דוקא בפסי עיר דה"ל לאשמעינן רבותא טפי דמצינו דנקראים אנשי עיר אפי' בשלשים יום לענין תמחוי וכן שארי דברים בזמנם וזהו ודאי קושית המקשן מתחלה דהואיל דמתניתין סתמא קתני אי איתא דאית לה הזמנים כברייתא ה"ל לאשמעינן רבותא טפי. אבל במאי דאתי ר"א אר"י א"ש דלכך לא תני מתניתין רבותא הדא דא"כ ביתמי לא הוה מצי מיירי ומתני' דילן רוצה טפי בהאי רבותא דאפי' יתמי יהיו חייבין מרבותא הדא וק"ל:
עוד בגמ' אמר רב פפא כו' אבל רבנן כו' כללא דמילתא כו' הא דהוצרך לומר תחלה הני תלת מילי דמחייבים ליתמי ולא קאמר בקיצור האי כללא דלבתרי' משום דרצה לאשמעינן דרבנן לא צריכין נטירות' ולא מחייבים בהני תלת וא"כ כדאמר האי כללא לחוד לא הי' מצי למימר אבל רבנן לא דהלא בהאי כללא איתא נמי כרי' פתי' דגם בה איכא הנאה ליתמי וגם רבנן מחייבי ביה וק"ל:
עוד בגמרא איפרא הורמיז כו' שדרי ארנקי כו' יתיב ר"י וקא מעיין בה כו' הנה אפשר לומר אחר דחזינן דהש"ס לא קאמר וכי לית לי' ביבוש כו' כדלקמן דבאמת ר"י לא קבלם והא דהוה מעיין בה משום דאי אמרינן דהא דקאמר דמצוה רבה היינו לס"ת א"כ מותר לקבל ממנו דהוה קרבן דומיא דההוא טייע' דנדב שרגא לבי כנישתא אבל כד אהדר לי' אביי דמאי מצוה רבה היינו פדיון שביים אפשר דלא קיבלם דאסור לגנוב דעת הבריות ליתן לעניי גוים ולפדות גוים לא נתנה שאין ישראל רגילין לפדות שבויי גוים וכדמשמע בתירוץ ב' דתוס' דוק: