כוס אליהו על הגדה של פסח· רבי אליהו בן הרוש
מגיד · מעשה שהיה בבני ברק
פסקה א
מעשה ברבי אליעזר. שכל מסיבתם רבנים גדולים וכל רז לא אניס להו ועכ"ז היו מספרים וכו' והגם שאין עמהם לא נשים ולא קטנים דסתם נשים וקטנים אינם יכולים להיות נעורים כל הלילה בפרט אחר שתיית ד' כוסות עכ"ז היו מספרים ולא היו מסתפקים במועט אלא כל אותו הלילה ואע"פ שיודעים כלם מה שישמעו והטעם הואיל ומצינו שהקפידה התורה לכפול השאלה והתשובה כנגד ארבעה בנים ש"מ שחפץ ה' בנו להרבות בספור זה ואתייא מכללא שא"א שלא ישמעו זמ"ז דבר חידוש שאין כל אחד רשאי לחדש רק מה שקבלה נשמתו כפי שורש בחינתו ומביא ראיה לזה:
פסקה ב
אמר ר"א בן עזריה. הכונה כענין מה שאמרו למד רבי בון לכ"ח שנה מה שאין תלמיד ותיק לומד למאה שנה. וזהו שאמר ראב"ע הרי אני כבן שבעים שנה שאע"פ שעדיין הוא רך בשנים בן י"ח שנה. למד תורה הרבה כבן שבעים עד שהיה ראוי להיות נשיא. ועכ"ז לא זכה לדרוש דרשה זו שתאמר יצי"מ בלילות עד שדרשה בן זומא אז זכה גם הוא לדרוש כן מאחר שהוציאה בן זומא לאויר העולם קלטה הוא מן האויר ולא לדורשה תחילה ע"י שהיה רב ועצום בישראל שאין כל אחד יכול לחדש רק מה שקבלה נשמתו. ובזה מתיישב מ"ש עד שדרשה בן זומא ולא אמר ודרשה. ומה שדרש ימי חייך הימים וכו' אע"ג דלילה ויום ג"כ נקראים יום דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד מ"מ לא נקרא שם ביחוד כ"א ליום ולא ללילה דכתי' ויקרא אלהים לאור יום ולערב קרא לילה ולכן דרש ימי על הימים וכל להביא הלילות. ופלוגתייהו דראב"ע וחכמים היא דראב"ע דריש כל לרבות הלילות דימי חייך היינו בעוה"ז וקאי בעולם הזה ומרבי העוה"ז דלילות כימים. וחכמים דס"ל דאין מזכירין יציאת מצרים בלילות דרשי כל לרבות הימים של ימות המשיח וסברא הוא דקאי בימים ומרבה ימים: