אור ברסלב

כוכב מיעקב (וויידנפלד)· רבי יעקב וויידנפלד

סימן רט

סימן רח

ב"ה יום ב' י"ד תמוז תרנ"א לפ"ק הרימלוב.

לכבוד הרב החריף ובקי מו"ה יצחק חיים נ"י:

הבאת קו' הגאון רע"א על דברי התוס' שבועות (דף כ"ג) שהוכיחו מדם דשתי' בכלל אכילה דבודאי לא מיירי בהקפה הדם ואכלו דדם שקרש אינו לא אוכל ולא משקה ותמה הג' הנ"ל דהא ברייתא מפורשת היא הקפה את הדם ואכלו חייב והא דדם שקרש אינו לא אוכל ולא משקה האי לענין טומאה איתמר וכדמקשה באמת הירושלמי:

ולדעתי נראה לתרץ בטו"ט דהנה הטעם דחייב בהקפה הדם ואכלו אע"ג דאינו אוכל ולא משקה היינו משום דמבואר ברמב"ם דאם חישב עליו לאכילה מטמא ט"א א"כ אם אכלו אין לך מחשבה גדולה מזו ועיין בר"ש זבחים (דף ק"ה ע"ב) ד"ה ומטמאה וכן משמע בש"ס חולין (דף ק"כ) דהטעם הוא משום אחשבי' והוי כמו אם אכלו כד"א אבל לומר דהתחלת האיסור יהי' שלכד"א משום אחשבי' זה אין סברא כלל ולפ"ז שפיר הוכיחו התוס' דשתי' בכלל אכילה וא"כ הוי דם חתיכה דאיסורא אם אכלו צלול כד"א ולכך אפי' אם אכלו קרוש דהוי שלכד"א הוא חייב משום אחשבי' משא"כ אם לא נימא דשתי' בכלל אכילה א"כ לא אסרה התורה דם צלול אם אכלו כד"א האיך שייך לומר דאם אכלו קרוש שהיא שלכד"א שיהי' חייב משום אחשבי' זה אין סברא כלל דהתחלת האיסור יהי' בתורת אחשבי' ולא שייך רק היכי דהתחיל מקודם האיסור אם אכלו כד"א אז הוא חייב אפי' אם אכלו שלכד"א משום אחשבי' והוא ברור ונכון בסברא:

ועוד נראה לי לתרץ באופן היותר נעים דהנה בתוספתא איתא דדם שקרש אינו אוכל ולא משקה דאם חישב עליו לאכילה הוי אוכל ולכאורה קשה דהא אמרינן בבכורות (דף י') דקיי"ל דאיסורו חישובו ומש"ה לא בעי מחשבה א"כ אמאי דם שקרש בעי מחשבה הלא אם אכל אותו כשהוא קרוש הוא חייב א"כ נימא איסורו חישובו ואמאי תיבעי מחשבה:

אולם באמת ניחא דהא דאמרינן איסורו חישובו הוא משום דהתורה אסרתו לישראל מכלל דהוא אוכל הראוי לעכו"ם משא"כ הכא בדם שקרש דהתורה לא חשבה אותו לאוכל ואסרה דם רק כשהוא צלול, והא דחייב אם אכל דם קרוש הוא משום דהוא עצמו אחשבי' אבל התורה לא אחשבי' אוכל כלל ולכך שפיר בעי מחשבה לטומאה, ולפ"ז שפיר הוכיחו התוס' דלא מיירי התורה כשהוא קרוש כיון דדם שקרש אינו לא אוכל ולא משקה ואם נימא דהתורה מיירי כשהוא קרוש א"כ אמאי דם שקרש אינו לא אוכל ולא משקה ובעי מחשבה לטומאה הא כל היכא דאיסורו חישובו לא בעי מחשבה אלא ודאי דהתורה מיירי בצלול והא דחייב באוכל קרוש היינו משום דהוא אחשבי' אבל התורה לא אחשבי' ולכך בעי מחשבה לטומאה ולא שייך בי' לומר איסורו חישובו ודוק כי הוא דבר נפלא:

והנני דו"ש בנפש חפצה יעקב וויידענפעלד.

תוכן העניינים

כוכב מיעקב (וויידנפלד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה