כוכב מיעקב (וויידנפלד)· רבי יעקב וויידנפלד
סימן רד
דרוש לש"ש.
יומא (ד' ס"ו) ת"ר איש להכשיר את הזר עתי אפילו בשבת וכו' ואפי' בשבת לומר שאם הי' חולה מרכיבו על כתיפו וכו' אמר רפרם זאת אומרת עירוב והוצאה לשבת ואין עירוב והוצאה ליום הכיפורים עכתדה"ג, ובכריתות (ד' י"ד) דחה לה ממאי דילמא שאני יוה"כ דהכשירו בכך. וכבר נודע תמיהת התוס' דאמאי לא דחה לה הגמ' ביומא כאן כמו בש"ש כריתות, והנראה לדעתי לתרץ קו' התוס' דהנה לכאורה קשה אהא דקאמר שאם הי' חולה מרכיבו על כתיפו דלמה לא קאמר הגמ' דאיצטריך עתי אפי' בשבת לענין זה דידחה איסור דנטילת נשמה, אולם באמת הדבר נכון דמשום איסור דנטילת נשמה לא איצטריך קרא כלל דבודאי דוחה שבת כמו כל קרבנות דדוחין שבת ואיצטריך קרא רק למידחי איסור הוצאה דהו"א דזה הוי כמו מכשירי קרבן דלא דחו שבת כדאיתא בפסחים הרכבתו והבאתו מחוץ לתחום אינו דוחה שבת ולכך איצטריך קרא להכשיר אפי' בשבת דהליכתו לצוק הוי כמו עבודת הקרבן עצמו ודחי שבת, אולם לפי"ז קשה לי קו' נפלאה דהא קאמר הכא שאם הי' חולה מרכיבו על כתיפו ועל כתיפו הוי למעלה מי' כדאיתא בהדיא בש"ס שבת (דף צ"ב) רק דבאמת המוציא למעלה מי"ט ג"כ חייב שכן משא בני קהת וכדאיתא שמה בסוגי':
אמנם התוס' בעירובין (דף ל"ג) בד"ה והא חידשו לן דהא דמעביר חייב למעלה מיו"ד היינו דוקא בדנח למטה מעשרה דעכ"פ בעינן שיהי' ההנחה למטה מי' עייש"ה, וא"כ לפי"ז קשה דלמה לן קרא דעתי דוחה איסור הוצאה משום דה"א דהוי כמו מכשירי קרבן דהא הכא דמוציא למעלה מי' וא"כ אפשר לא בא חיוב ההוצאה עד ירידתו מן הצוק לארץ דאז הוי הנחה למטה מי' וא"כ בא איסור ההוצאה עם האיסור דנט"ש בהדי הדדי וא"כ ל"ה מכשירי קרבן כלל כיון דחיוב הוצאה לא בא עד דחייתו מן הצוק ואיסור נט"ש עם ההוצאה באין בב"א וממילא ידעינן דדחי שבת כמו כל הקרבנות ולמה לי קרא והיא קו' מושכלת:
אך ע"כ צ"ל דאפיה"כ איצטריך קרא דעתי דדחי איסור הוצאה אע"ג דל"ה מכשירי קרבן כיון דאתי בהדי הדדי עם האיסור דנ"ש אפיה"כ ה"א דאיסור דנ"ש דחי אבל תרי איסורי היינו איסור דנט"ש ואיסור הוצאה לא דחי כדאמר ביבמות (ח') התם חד איסורא הכא תרי איסורי ולכך איצטריך קרא דעתי דאפי' תרי איסורי דחי, אולם אכתי קשה דהנה איתא בירושלמי ב"ק בפ' המניח ה"ד בן סורר ומורה מה שיהי' חייב בתשלומי כפל בגניבה הראשונה או מאחר שהוא בהתראת מיתה יהי' פטור נשמענא מן הדא הגונב כיס בשבת והוציאו חייב שכבר נתחייב בגניבה קודם שבא איסור שבת, אמנם הרמב"ם ז"ל השמיט דין זה דסו"מ דמחייב כפל וכתבו דטעמו של הרמב"ם הוא דסובר כהך לישנא בכתובות (ל"א) דתלוי במצי לאהדורי או לא ובדלא מצי לאהדורי אז חל החיוב משעת עקירה כמו"ש בכתובות בד"ה הכ"נ ובתוס' שמה דכתבו דאם א"א בלא הגבהה מתחיל האיסור משעת הגבהה וה"נ מתחיל החיוב משעת דחייתו לצוק א"כ אכתי קשה למה לי קרא דעתי דדוחה תרי איסורי נט"ש ואיסור הוצאה הא ליכא הכא תרי איסורי דהא בשעת דחייתו לצוק ואף קודם ירידתו לארץ התחיל החיוב ההוצאה כיון דלא מצי לאהדורי והאיסור של נט"ש אינו רק בשעת מיתה א"כ האיסור הוצאה חל מקודם דחיוב נט"ש וקיי"ל דאין איסור חע"א ואין האיסור של נט"ש חל על הוצאה דקודם לו א"כ אין כאן רק איסור אחד איסור הוצאה בלבד ואיסור אחד ממילא ידעינן דדחי כמו דדוחה תמיד איסור של נט"ש כמו כן דוחה הכא איסור הוצאה ולמ"ל קרא דעתי ומכשירי קרבן ל"ה דהא לא גמר החיוב עד שיונח למטה מי' כנ"ל ואז ממילא מת כמו דאמרינן ביומא לא הי' מגיע לחצי ההר עד שנעשה איברין איברין:
ולפי"ז י"ל דבאמת גם הש"ס דיומא ידע מהך סברא דשאני יוה"כ דהכשירו בכך רק משה"כ דייק הכא דאין עירוב והוצאה ליוה"כ משום דקשה למ"ל קרא דעתי שאם הי' חולה מרכיבו על כתיפו הא ליכא רק איסור הוצאה בלבד דאיסור דנט"ש ליכא דאין האיסור של נט"ש חל על איסור הוצאה דקדים לי' וא"כ למ"ל קרא דדוחה איסור הוצאה ומכשירי קרבן ל"ה כנ"ל ומשה"כ דייק לה דאין עירוב והוצאה ליוה"כ וא"כ שפיר איכא תרי איסורי איסור הוצאה דשבת ואיסור דנט"ש משום יוה"כ דבזה אינו אומר דלא חל איסור נט"ש על איסור הוצאה דהא אין עירוב והוצאה ליוה"כ, וא"ל דאכתי קשה דהאיך מצי לחול איסור דנט"ש ביוה"כ על ההוצאה בשבת דקודם לו דהא יוה"כ הוי כולל לגבי שבת ומגו דחל איסור יוה"כ לענין אכילה חל נמי לענין מלאכה וא"כ שפיר איכא תרי איסורי דנט"ש דיוה"כ ואיסור הוצאה דשבת אבל אם נימא דיש עירוב והוצאה ליוה"כ א"כ לא מצי לחול איסור דנט"ש דיוה"כ על איסור הוצאה דיוה"כ דקודם לו וא"כ אין כאן רק איסור אחד הוצאה בלבד ולמ"ל קרא דעתי ולכך שפיר דייק הכא הש"ס דאין עירוב והוצאה ליוה"כ ולא מצי לומר שאני יוה"כ דהכשירו בכך דהא הראי' דאין עירוב והוצאה ליוה"כ היא משום דאי עירוב והוצאה ליוה"כ אין כאן רק איסור אחד ולמ"ל קרא דעתי, ובזה דעת לנבון נקל דל"ש למידחי משום פירכא דשאני יוה"כ דהכשירו בכך, אבל בש"ס כריתות דלא הביא שם הגמ' דאם הי' חולה מרכיבו על כתיפו א"כ יכול להיות דמיירי בהוצאה כדרכו ולמטה מי' א"כ אפי' ליכא רק איסור אחד בלבד איצטריך קרא דעתי דדוחה דה"א דהוי מכשירי קרבן דאיסור הוצאה בא עוד קודם דחייתו לצוק משעה שעמד כיון דהוצאה היתה למטה מי' והדיוק ביומא דאין עירוב והוצאה היא רק משום דאי יש עירוב והוצאה למ"ל קרא דעתי כיון דמצי דחי יוה"כ דחי שבת ג"כ ומה לי יוה"כ לשבת וע"ז שפיר דחי שאני יוה"כ דהכשירו בכך ודוק היטב כי חריף הוא: