אור ברסלב

כוכב מיעקב (וויידנפלד)· רבי יעקב וויידנפלד

סימן רג

סימן רב

ב"ח יום ה' ג' ניסן תרל"ט לפ"ק הרימלוב.

שוי"ר לכבוד תלמידי יקירי יד"נ הרב החריף ובקי ירא ושלם כש"ת מו"ה אברהם ראהט נ"י:

ע"ד אשר הקשית על דברי הח"צ בתשובה סי' נ"ט דלא אמרינן לבוד אלא באויר אבל בדבר ממשיי ל"א לבוד דדבריו המה נגד סוגי' ערוכות הנני להשיבך על ראשון מ"ש מש"ס סוכה דהא סכך פסול פחות מג' כשר אפילו בסוכה קטנה וא"כ ע"כ הוא מטעם לבוד דאל"כ עדיין בציר לי' שיעורי' דסוכה לכאורה יפה הקשית בזה אולם לאחר העיון נראה לתרץ דלדעתי נראה בסברת הח"ץ דל"א לבוד בדבר ממשיי שהוא מטעם דאיתא במס' עירובין (דף י"ט) דמר סובר דתרי רואין ל"א וכו' וא"כ משה"כ פשיטא לי' להח"צ דאם יש סכך כשר שבין סככים פסולים דוודאי אין מצטרפין ול"א בזה לבוד משום דתרי רואין ל"א דנימא רואין כאילו הסכך כשר שהוא פחות מג' כמאן דליתא והוא רק אויר ואם הוא אויר צריכין אנו לומר לבוד והוי כאילו השני הסככום פסילוס ביחד ואויר פחות מג' כמאן דליתא דמי וא"כ הוי תרי רואין ול"א וז"ב ונכון בסברא ובזה שפיר מתורץ קו' הנ"ל דהנה נודע טעם הלבוש מובא בטו"ז סי' תרל"ב דהא דסכך פסול פמ"ג משלים לשיעור סוכה היא מטעם ביטול ואע"ג דניכר האיסור הכא אגמרי' למ"מ והטו"ז כתב שם דהטעם היא דסכך פסול כמי שאינו דמי כמו בסנהדרין עיי"ש ולפי"ז להטעם של הטו"ז שפיר קשה קו' דהכ"נ תרי רואין הוי דרואין אנו כמאן דליתא לסכך פסול ואם הוא אויר צריכין אנו נמי לטעם דלבוד א"כ הוי ג"כ תרי רואין, אולם הח"צ סובר כטעם של הלבוש דסכך פסול פמ"ג כיון דהוא דבר מיעוט דהוא פמ"ג דשייך בי' לבוד ע"כ נתבטל הסכך הפסול בסכך הכשר והוי כאילו הי' כולו סכך כשר א"כ ל"ה בזה תרי רואין ודוק כי נכון הוא:

ומ"ש דאשתמיט מהח"צ דברי הרא"ש דמסתפק אם אויר פמ"ג מפסיק בין שני הפסולים אם מצטרפין תמהני איך יעלה בדעתך לומר כן על הח"צ גאון אדיר כמוהו שנעלם ממנו דברי הרא"ש ובפרט כי דברי הרא"ש הוא מחבר מפורש בסי' תרל"ב וגם הוא מבואר כן בתוס' סוכה (דף י"ז) ד"ה אילו ובוודאי לא נעלם מהח"צ כל זאת רק דהח"צ כתב דאע"ג דבאיכא פמ"ג מסתפקי התוס' אם מצטרפין השני סככים פסולים אבל בסכך כשר פמ"ג אם מפסיק ביניהם בזה פשיטא בלי שום ספיקא כלל דאין מצטרפין משום דבזה אם נימא דמצטרפין צריכין אנו לבוא לתרי רואין ותרי רואין ל"א ובזה שפיר מתורץ קו' מש"ס עירובין (דף כ"ה) דאמרינן שם דבנה בה עמוד פמ"ג דהוי מיעוט משום דאמרינן בי' לבוד ולדעת הח"צ קשה דהא בדבר ממשיי ל"א בי' לבוד ולכאורה קו' היא אולם לפימ"ש גם זה ניחא דמאחר דטעם הח"צ היא משום דתרי רואין ל"א לומר דהממשיי כמי שאינו ואח"כ לומר דאויר כמי שאינו משא"כ לומר בלבד על הממשיי דכמאן דליתא דמי שפיר אמרינן לבוד אף בדבר הממשיי דהוי רק חד רואין ודוק:

גם מ"ש אהא דמבואר בסי' צ"ט באו"ח דאם שתה רביעית יין לא יתפלל מדברי התוס' שבת (דף ט') התם לא שכיח שכרות דהקשו מתענית דאמרינן דבמנחה שכיח שכרות ותירצו דגבי נשיאת כפים שאני דאפילו לא שתה רק רביעית יין לא ישא את כפיו והקשית לפי דברי הטור קו' התוס' במקומה עומדת קו' מושכלת היא ויפה הקשית אולם לדעתי נראה לתרץ קו' דהנה נודע זאת דכל היכא דבדיעבד מותר לא חיישינן שמא ישכח וכבר האריך בזה הטו"ז בסי' צ"א סק"א וסק"ז ולפי"ז ל"ק קו' התוס' גם להטור דאפילו לדעת הטור דאם שתה רביעית יין לא יתפלל מ"מ בדיעבד אם התפלל תפלתו תפלה ורק בשיכור שאין יכול לדבר לפני המלך אין תפלתו תפלה ולכן שפיר אמרינן בשבת דלא שכיח שכרות כ"כ שלא יהי' יכול לדבר לפני המלך אע"ג דשכיח שישתה רביעית ובשתה רביעית קיי"ל דלא יתפלל מ"מ כיון דבדיעבד תפלתו תפלה לכך אם התחילו אין מפסיקין דבכ"מ דבדיעבד מותר לא חיישינן לכתחלה שמא ישכח משא"כ גבי נשיאת כפים דאיתקש לעבודה ושתה רביעית קיי"ל דעבודה מחוללת ולכך גזרינן ואין נושאין כפים במנחה משום דשכיח שכרות של רביעית יין עכ"פ:

והנני ידידך דוש"ה באהבה ובלונ"ח יעקב וויידענפעלד.

תוכן העניינים

כוכב מיעקב (וויידנפלד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה