כוכב מיעקב (וויידנפלד)· רבי יעקב וויידנפלד
סימן קפג
ב"ה יום ה' לסדר זאת חקת התורה תרל"ג הרימלוב.
שוכט"ס לכבוד ידידי הרב הגדול החריף ובקי חכם ושלם כש"ת מו"ה ליבלי נ"י מו"ץ לעדת זאלישטשיק:
בזו הרגע השגתי לנכון מכתבו עם שאלתו ונועם פלפולו ע"ד הדו"ד שראובן מכר י"ש שקנה מהאדון לשמעון ואח"כ מכר שמעון הי"ש ללוי ולוי ביקש שראובן יתן לו שלום צעטיל בכתב דייטש וראובן לא רצה ונתן לו רק אחר החתימה אויס פאלגשיין וכעת הוזל הי"ש מאוד וכעת ברצון לוי לחזור אחר שהי' דשלבל"ע יען כי בעת שמכר לו לא הי' אף התבואה בעולם, כי מבואר זאת בשו"ת מהר"מ אלשיך שאם הפרידאקט הי' בעולם הוי דשבל"ע, והביא ראי' מהא דאיתא בב"מ פא"נ מחוסר שתים פוסק כו' ופוסקין על הביצים של יוצר, אבל הכא שאף הפרדוקט לא הי' בעולם ע"כ ברצון לוי לחזור מהמקח, ופלפל כבודו בטוב טעם בענין סטומתא אי מועיל בדשלב"ל, ושאל אותי בעצה איך חו"ד נוטה בדבר הזה והנני למלאות רצונו להיות עט ממהר להשיבו כי ירט הדרך לנגדי כעת ואני עומד כעת חד כרעא אארעא וחד כרעא אעגלה:
תשובה. לדעתי הדבר ברור שסטומתא לא עדיף מקנין גמור וכ"מ דלא מהני קנין גמור משום דהוי דשלבל"ע לא מהני גם קנין סטומתא, ולדעתי אין סתירה לזה מהשו"ת הרא"ש דשם שפיר מהני אף דהוא דשלבל"ע כיון דלא משכחת בי' קנין כראוי כלל דהמכס והאוראנדי הוא תמיד דשלבל"ע מש"ה התקינו שיהי' קונה מטעם מנהג והי' דינו כאלו התחייב א"ע ובחיוב מהני דשלבל"ע, משא"כ בדבר שמשכחת בי' קנין כשיהי' בעולם שפיר ל"מ בי' קנין הסוחרים ג"כ עד שלבל"ע, ואין דנין אפשר משא"א, וכה"ג איתא ביבמות פ' החולץ (דף מ"ו) לענין דאינו גר עד שימול ויטבול ולא יליף מאמהות דשם א"א סגי בטבילה, וכ"כ התוס' ביבמות (דף מ"ז) ד"ה מטבילין דאף דבעינן מילה קודם הטבילה אפ"ה אמרי' מעוברת שנתגיירה בנה א"צ טבילה דשם לא הי' אפשר למולו קודם הטבילה, וה"נ בדשלבל"ע היכי דהוא תמיד בתמידות דשלבל"ע תיקנו דיועיל קנין סטומתא מטעם מנהג משא"כ בדבר דמשכחת בי' קנין כשיבא לעולם לא תיקנו קנין קודם שבא לעולם וז"ב מאוד לכל יודעי דת ודין:
ועוד נ"ל דאף אי נימא דמהני קנין סטומתא בדשלבל"ע אף בכה"ג י"ל דבנ"ד לא קנה לוי הי"ש כיון דהתנה ראובן שלא יתחייב באחריות הי"ש וכן בודאי כשמכר לשמעון לא מכר לו רק הזכות שיש לו אצל האדון וכן הוא מנהג הסוחרים שמוכרין זה לזה הקונטראקט, ואף אם מכר לשמעון באחריות מ"מ לוי לא קנה הי"ש רק מכח מעמשרל ונתחייב ראובן ליתן הי"ש לשמעון מכבר וכעת מתחייב א"ע ליתן הי"ש ללוי או מכח סטומתא ואפי' אי נימא דסטומתא מהני בדשלבל"ע בודאי לא נוכל לומר דהקנין חל על גוף החפץ דזה דבר שא"א דהאיך יחול הקנין על דבר דליתא בעולם אך המנהג דיחול החיוב אקרקפתא דגברא וז"ב כשמש, א"כ בנ"ד ל"מ הקנין סטומתא דהנה המהרי"ט סי' פ"א חידש לן דהמחייב א"ע בדשלבל"ע בעינן שיקבל עליו אחריות דאם לא קיבל עליו אחריות על מה יחול החיוב ובזה תי' על הקו' שהק' לו א' אהא דיכיר דאף בדשלבל"ע יש לו מיגו דאי בעי מחייב א"ע דחיוב מהני בדשלבל"ע יעוש"ה והק' מהא דמנחות בע"מ שאקריבנה בבית חוניו דנעשה כאומר הרי עלי עולה ע"מ שלא אתחייב באחריותה ועי' בקצוה"ח סי' ר"ג שהק' דאמאי לא הק' מהא דאמרי' בר"ה (דף ד') דמשכח"ל באומר הרי עלי עולה ע"מ שלא אתחייב באחריותה, ותי' דשם שפיר החיוב דמחייב א"ע להביאה להפרישה רק אחר הפרשה מתנה שלא יתחייב באחריותה שיביאנה לעזרה יעוש"ה, ולפ"ז בנ"ד דאינו חייב באחריות שיתן לו האדון רק אם האדון ירצה יתן לו ועל גוף הדבר אינו חל הקנין כיון דהוא דשלבל"ע רק בתורת חיוב מהני הסטומתא וכיון דלא מתחייב באחריות הבאה מן האדון כלל בזה בודאי הוי קנין דברים, ודוק היטב כי נכון הוא מאוד, אך ידעתי היטב שזו הוא שקשה בד"מ להוציא סך כזה, ע"כ יראה בחכמתו לבצע ביניהם לאופן שיהי' יאות לשניהם:
והנני בזה ידידו דוש"ה באהבה ובלונ"ח כותב בנחיצה רבה.
אולם דעת לנבון נקל אם בעת שמכר ללוי הי' בעולם שפיר קנה לוי כיון שראובן קנה הי"ש דבדיניהם קנה אף דשלבל"ע, אך מסתמא כשמכר ללוי לא הי' ג"כ בעולם דאל"כ לא הי' מסתפק כבודו כלל, אבל בין כך ובין כך הנכון שראובן עכ"פ לא יטול ריוח מי"ש הזה, [והכא שאין מקבל ע"ע שום חיוב רק שהאדון יתן לו, א"כ הוי ממש כמו בהא דיכיר דל"מ חיוב שיתן לו הבן שבזה אף להנה"מ שם לא מהני]: