אור ברסלב

כוכב מיעקב (וויידנפלד)· רבי יעקב וויידנפלד

סימן קעח

סימן קעז

מד' ישא ברכה כבוד יד"נ הרב המאוה"ג החריף ובקי חו"ש החסיד כש"ת מו"ה יהודא בנימין לייפער אבד"ק זאריב נ"י וכעת מו"ץ בק' סקאלא יצ"ו:

מכתבו הגיעני לנכון והנני למלאות רצונו להשיבו על אחר כי שאלה נחוצה היא. אודות אשה אחת שנשאת בשנת תרט"ל בר"ח טבת ובכ"ג סיון ילדה זש"ק ושאלתו היא אם אפשר לפוטרה בלא חליצה או נימא דלמא אין הולד מבעלה וצריכה חליצה:

והנה כ"ת רוצה לפוטרה בלי חליצה עפ"י דברי המהר"מ מובא ברמ"א בסי"ד באב"ע דאמרינן שני שיפורא גרם ואף שהגאון בעל בית מאיר רצה לסתור דברי מהר"מ מהלכה אבל הנו"ב והחת"ס החזיקו דברי מהר"מ בזה הדין עם כ"ת דבודאי קיי"ל להלכה כדברי מהר"מ הנ"ל, ואף שהשואל בתשובת ריב"ש רצה לומר דל"א שיפורא גרם רק היכי דנכנסו שני ימים בחודש הראשון והכא בחודש הראשון אין כאן רק יום אחד דיום א' דר"א טבת שייך לירח שעבר אבל כבר הכריע הריב"ש, שם דגם ביום אחד סגי, ובאמת תמי' גדולה היא לי על כל הנהו גאונים דפלפלו אם הלכה כדברי מהר"מ אי אמרינן שני שיפורא גרם, הלא ירושלמי מפורש היא בפ' החולץ הי"א דאיתא שם אתי עובדא קומי רבנן דתמן דלא ידעינן אם שלשה עשר מן הראשון ושבעה עשר מן האחרון או כו' וחמשה שלמים באמצע ובקשו ליגע בולד משום ס' ממזרות כו' עד כההין עובדא אחי קומי רבה בר בא ואכשרי' הרי מפורש להדיא כדברי מהר"מ דאמרינן שני שיפורא גרם ועיין בקה"ע שם דפי' בפירוש השני דלא הי' הרוב מן הראשון ולא הרוב מן האחרון ואפיה"כ אכשרי', אך אפילו לפירוש הראשון לא הי' ששה חדשים שלמים מיום ליום ואפיה"כ אכשרי' הרי להדיא דשני שיפורא גרם ג"כ אמרינן ולפלא גדול היא בעיני על כל הנהו גאונים שהעלימו עין מהירושלמי הלזה דמסייע למהר"מ, והרבה יש להאריך בזה וקצרתי לפי שאין נפ"מ בזה כפי שיבואר:

אך בנ"ד האשה בעצמה הודית לפני כ"ת שאיש אחד בא עלי' באונס אבל היא יודעת בודאי כי הולד אינו ממנו כי עברו עלי' יותר מארבעה חדשים קודם הנשואין ולא הרגישה אם היא מעוברת ולא הכירה את עוברה כלל ולכאורה יפה אמר כ"ת דבודאי האשה מהימנא לומר דלא הרגישה עיבורה במיגו דאי בעי שותקת ולא היתה הודית כלל מהמעשה וכדמצינו בירושלמי בפ"ג דדמאי ה"ד מהו שיהי' נאמן לומר נטלתי והנחתי אחרים תחתיהן המתוקנים אם את מאמינו שנטל תאמינו שנתן אם אין את מאמינו שנתן אל תאמינו שנטל וכעין זה איתא בירושלמי פ"ז דדמאי מובא בתשובה במהר"ם לובלין זצ"ל מובא בטו"ז ביו"ד סי' מ"ח המוכר בסוריא ואמר מא"י הן נאמן לומר שהן מעושרין שהפה שאסר הוא הפה שהתיר והכ"נ אם לא היתה אמרה האשה מהמעשה רע שנעשית עמה היתה בחזקת היתר לשוק עכשיו נמי נאמנת לומר שלא הרגישה כלל את עוברה, אבל אפילו אם נימא דנאמנת לומר כן יש לעיין בזה הרבה אם נוכל להתיר אותה בלי חליצה כיון דרוב נשים אין יולדות בחמשה ירחים ואיזה ימים והיא רק מיעוט א"כ איכא מיעוטא כנגדו דלא הוכר עוברה לשליש ימי', והנה כ"ת רצה להוכיח דהא דאמרינן בש"ס יבמות דרוב נשים עוברה ניכר בשליש ימי' אינו אליבא דהלכתא ובאמת אין כאן אפילו מיעוט דלא הוכר עוברה עד שליש ימי' והביא ראי' מדברי הירושלמי יבמות שם במקומו דמוכח להדיא כן אולם לדעתי לא נראה כן אמת הדבר שבירושלמי מבואר להדיא דכולן נשים עוברם ניכר לשליש ימיהם אבל הש"ס דילן לא סברי הכי דבאמת קשה לי על דברי הירושלמי דמשני כן אנן קיימינן כשבא עלי' לאחר מ' יום והוכר עוברה לאחר חמשים יום ושפיר איכא ספק אי בן ט' לראשון או בן ז' לאחרון כיון דבשניהם הוכר העובר לשליש ימי', א"כ לפי"ז תיהדר קו' הש"ס לדוכתא וניזל בתר רובא ורובא לסי"ת יולדין כיון דלא אתרע רובא כלל דהא הוכר עוברה במועדו ובזמנו לשליש ימי', ואך יש לתרץ דברי הירושלמי לפי מה דאיתא בש"ס יבמות פ' האשה בתרא דאמרינן סמוך מיעוטא לחזקה והוי לי' פלגא ופלגא ולדעת הרי"ף וכמה ראשונים אפילו לרבנן דר"מ אמרינן סמוך מיעוטא לחזקה ומתני' אתיא שפיר אפילו אליבא דרבנן כנודע א"כ שפיר יש לחלק ולתרץ דברי הירושלמי הנ"ל דהכא ג"כ האשה יש לה חזקת היתר ליבום ועיין בתוס' שם בד"ה וזו א"כ לא קשה דניזל בתר רובא כיון דאיכא מיעוטא דלז' יולדין וחזקת היתר ליבום מסייע לה והוי לי' פלגא ופלגא:

אולם כבר נודע דעת התוס' שם ביבמות דאפילו לפי המסקנא לא אתיא מתני' רק כר"מ ולרבנן באמת ל"א סמוך מיעוטא לחזקה וגם כבר נודע לכל באי שערי תורה לתרץ מהא דתינוק שנמצא בצד העיסה דל"א סמוך מעוטא לחזקה לרבנן משום דהמיעוט דמפילות הוא מרעא להרוב ואינו עומד כנגדו ממש אבל התם המיעוט עומד כנגדו ממש כידוע, ולפי"ז הכא המיעוט דיולדות לז' הוא עומד ממש כנגד הרוב והוי כמו מיעוט שאינן מתעברות דלא חשיב להצטרף כלל ולפי"ז ע"כ הש"ס דילן לא סבר כהירושלמי הנ"ל דמיירי שבא עלי' אחר מ' יום והוכר עוברה לאחר חמשים יום דא"כ תיקשי ניזל בתר רובא, וגם א"ש כמ"ש המ"פ שם בירושלמי בד"ה והוכר דלש"ס דילן הכרת העובר לאו מלתא כדאמר התם אשה מחפה עצמה כדי שירש בנה בנכסי בעלה וכפי הנראה לי מתוך דבריו כוונתו היא דברוב נשים הוכר עוברה לשליש ימי' בעליל אפילו אם היא מחפית א"ע, אך אם אין מחפית עצמה אין כאן אפילו מיעוטא דלא יהי' ניכר עוברה לשליש ימי' ושפיר משני הש"ס כיון דרוב נשים עוברם ניכר לשליש ימי' וזו לא הוכר עוברה להדיא איתרע לה רובא ואף דבאמת אפילו מיעוט לא נמצא דלא יהי' עוברה ניכר לשליש ימי' היינו אם אינה מחפית עצמה אבל אם מחפית עצמה יש מיעוט שאין ניכר עוברם לעין כל. אבל א"כ הוא שגג בזה שגיאה גדולה דבמשנה איתא בהדיא דחייבין באשם תלוי א"כ משמע דהאשה ג"כ חייבת בא"ת וא"כ לדידי' אכתי תיקשי תינח האיש שפיר חייב א"ת דהוא לא יוכל להכיר העובר לשליש ימי' כיון דהאשה מחפית עצמה אבל האשה יודעת בעצמה אם הוכר העובר לשליש ימי' ואם לא הכירה בודאי הוא מן השני, אלא עכצ"ל דלהלכה קיי"ל כן דרק רוב נשים עוברן ניכר לשליש ימי' ולכך גם האשה חייבת בא"ת משום דאיכא רובא להדי רובא דרוב נשים לט' יולדין ודוק:

ובנידון קו' התוס' שהקשו שם (דף ל"ז) בד"ה וזו דלא יתחייב באשם תלוי כלל כיון דאיכא חזקת זקוקה ויצטרף למיעוט דיולדות לז' והוי לי' רובא והתוס' הניחו קו' זו בתימה, הנראה לדעתי לתרץ קו' התוס' בטו"ט דהנה לכאורה קשה אהא דמקשה בפ' האשה בתרא בהלך בעלה עם צרתה למדה"י רישא דאיכא חזקה ליבום תתייבם, דמה חזקה ליבום איכא הכא דהא תיכף בשעה שהלך בעלה עם צרתה למדה"י לא הי' חזקה ליבום דאז הי' ג"כ ספק דילמא הצרה היא מעוברת, וא"ל דהכי פירושו מדעברו יותר מתשעה חדשים ולא הי' לצרתה ולד א"כ אגמ"ל דהיתה בחזקת זקוקה ליבום לפני תשעה ירחים ושפיר מקשה הש"ס דלוקמה אותה אחזקה כיון דקודם שמנה חדשים היתה בודאי בחזקת זקוקה ליבום דאז בודאי לא היתה מעוברת, באמת זה לא ניתן להאמר דהא כבר נודע מ"ש התוס' בכמה דוכתין לענין גבינות מפרה שנטרפה דחזקה שלא נתבררה בשעתו ל"ה חזקה והכ"נ הוי חזקה שלא נתבררה:

אך הנראה לדעתי לתרץ קו' זו דהא דקיי"ל דחזקה שלא נתבררה ל"ה חזקה היינו דוקא גבי גבינות בבהמה שנטרפה דאיכא חזקה דהשתא דהיא טריפה רק דחזקה מעיקרא עדיפא מחזקה דהשתא ואמרינן השתא דנטרפה וחזקה דמעיקרא עדיפא מחזקה דהשתא משא"כ היכי דהיא חזקה שלא נתבררה לא אלים הך חזקה מחזקה דהשתא וחיישינן דמעיקרא נטרפה משא"כ היכי דאיכא חזקה דהשתא המתנגדת להך חזקה שלא נתבררה אזלינן בתר הך חזקה שלא נתבררה והוי ג"כ חזקה ולפי"ז שפיר מקשה רישא דאיכא חזקה ליבום תתייבם כיון דהכא ליכא חזקה דהשתא דגם עכשיו לא נודע לן אם צרתה היא מעוברת וא"א לברורי זאת דהא צרתה במדה"י וא"כ בזה שפיר אזלינן בתר חזקת יבום אע"ג דהיא חזקה שלא נתבררה דכל היכי דליכא חזקה דהשתא המתנגדת לה אף חזקה שלא נתבררה ג"כ הוי חזקה:

ולפי"ז שפיר מתורץ קו' התוס' כמין חומר דהכא ל"ש לומר דאוקי אתתא בחזקת יבום דהא הוי חזקה שלא נתבררה דאין כאן שעה מבוררת דתהי' בודאי בחזקת זקוקה ליבום דבכל פעם עומדת בספק שמא היא מעוברת והכא איכא חזקה דהשתא המתנגדת להחזקה שלא נתבררה דעכשיו היא מעוברת ובכגון דא דאיכא חזקה דהשתא נגד החזקה שלא נתבררה ל"ה חזקה כמו גבי גבינות, ובאמת לפי מה שחדשנו תיהדר קו' התוס' בחולין מפרה אדומה וממכה אביו דשם ג"כ ליכא חזקה דהשתא אבל כמה תירוצים נאמרו על קו' התוס' הנ"ל והתוס' בעצמן תירצו ג"כ עוד תירוץ אחר דלראב"י קבעי דלא קים לי' חזקה מקרא, ודוק היטב בזה:

ומעתה נחזור לנ"ד דמוכח מש"ס דילן דאין כאן רק רוב דעוברים ניכרין לשליש ימיהן, ולפי"ז גם בנ"ד חיישינן למיעוטא דלא הוכר עוברה לשליש ימי' כיון דגם זה הוא מיעוט לילד בחמשה חדשים ואיזה ימים גלל כן לא מלאני לבי להתיר את האשה הנ"ל בלי חליצה, ומ"ש כ"ת ראי' דכולן מתעברות לשליש מהא דאמרינן דכל הנשים לא יתארסו עד שלשה חדשים ואם נימא דמיעוטא לא הוכר עוברן לשליש ימיהן אכתי איכא הך גזירה שמא ישא אחותו, לדעתי אין מזה ראי' דאפילו אם לא הוכר עוברה לשליש ליכא הך חששא דאף אם תלד לסוף ששה חדשים נודע דהוא מן הראשון ואם תלד לאחר ששה חדשים בודאי הוא מן השני ואולי כוונתו משום ימי הקליטה דדילמא לא קלט הזרע עד אחר ג' ימים, זאת הוא קו' התוס' והתוס' תירצו דכ"כ לא משתהי העובר עד שליש ימי' מן השני:

והנראה לדעתי בכוונת דברי התוס' דבאמת מקשה הש"ס לקמן (דף מ"ב) ותמתין משהו ותנשא וכי מלי ג' חדשים לבדקה כו' עד אשה מחפה עצמה כדי שירש בנה בנכסי בעלה, ולפי"ז זאת כוונת תוס' דכ"כ לא משתהי העובר עד שליש ימי' מן השני אפילו אם תחפה א"ע לא תוכל לחפות זמן רב כ"כ:

ובגליון הש"ס בדף מ"ב הביא בשם הב"ח שהקשה אהא דמקשה דכי מלי ג' חדשים לבדקה דלמא לא יהי' ניכר לשליש כיון דאין כולן ניכר רק רובן עיי"ש:

והנראה לדעתי לתרץ קו' הב"ח והוא דבאמת רוב נשים עוברם ניכר לשליש ימי' אף בלי בדיקת ההילוך ורק מיעוט דלא ניכר להדיא הכרת עיבורם לשליש ימי' והאשה דלא הוכר עוברה אפילו ע"י בדיקת ההילוך הוי מיעוט דאינו מצוי כלל וכולי האי ל"ח ולכך שפיר מקשה הש"ס לבדקה בהילוך וע"ז משני אשה מחפה א"ע ואע"ג דרוב נשים ניכר עוברם לשליש ימיהן בלי בדיקת ההילוך אבל איכא מיעוט המצוי דאין ניכר עוברם לשליש בעליל בלי בדיקת ההילוך ולמיעוט המצוי כזה חיישינן לכתחלה וגבי יבמה ס' בן תשעה לראשון וז' לאחרון שפיר אמרינן דחייבין באשם תלוי אע"ג דלא הוכר עוברה כלל דהאשה בעצמה בודאי ידעה בנפשה דלא הוכר עוברה אפיה"כ כיון דאיכא מיעוט דלא הוכר עוברה כלל אפילו ע"י בדיקת ההילוך ורוב נשים לט' יולדין לכך הוי ס' וחייבין באש"ת:

ועוד נראה דיותר נ"ל דאם תחפה א"ע אין כאן רוב כלל ואף אם לא תחפה א"ע יש מיעוט דאין ניכרין עוברם לשליש ואפיה"כ מקשה דלבדקה בהליכה דמלתא דל"ש לא תיקנו רבנן וכיון דע"פ רוב לא תלד אשה זו לסוף תשעה חדשים ממיתת בעלה מדלא הוכר עוברה לסוף ג' חדשים, ונהי דאם יזדמן ותלד לסוף תשעה חדשים יהי' הולד ספק אם הוא מן המיעוט דלא הוכר עוברם לשליש והוא בן ט' או הוא מן המיעוט דיולדות לז' מ"מ משום המיעוט הזה לא תיקנו רבנן לכל הנשים ואם יזדמן כן דתלד לסוף תשעה חדשים יכריזו עליו שהוא ספק ולא יבא לידי מכשול עוד, ומשני אשה מחפה א"ע ותיקנו חכמים משום רוב נשים דיולדות לט' כדרך כל הארץ ואע"ג דמן הדין הוא מן הרוב ובודאי הוא בן ט' אבל חששו לכתחלה לתקן גם המיעוט דאולי הוא מן המיעוט דיולדות לז' ובס' בן ט' או בן ז' דחייבין אש"ת דבאמת לא הכירה עוברה שפיר הוא ס' כיון דרובן לט' ילדן ורובן הוכר עוברם וזו לא הוכר עוברה דאפילו האשה בעצמה לא הכירה עוברה ודוק כי נכון וברור הוא:

והנני ידידו דו"ש יעקב וויידענפעלד.

תוכן העניינים

כוכב מיעקב (וויידנפלד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה