אור ברסלב

כוכב מיעקב (וויידנפלד)· רבי יעקב וויידנפלד

סימן קעד

סימן קעג

לכבוד ידידי הרב החריף ובקי המופלג בתורה וביראה וו"ח כש"ת מו"ה יוסף יהודא שטראזבערג מו"ץ דק' קאסוב יצ"ו:

מכתבו הגיעני עוד במוצש"ק העבר ולא הי' באפשרי להשיבו עד היום כי הייתי נאחז בסבך טרדות שונות ועתה הנני להשיבו ע"ד שאלתו, באחד שגירש ע"י שליח ואמר לעדים שאינו מגרשה רק לאחר שלשים שנה ואף גם זאת אמר שאם היא תנשא קודם לא יגלו הדבר הזה ואם הוא ישא קודם אז יגלו הדבר שאמר בפניהם שאינו מגרשה רק לאחר שלשים שנה, והנה דעת כבודו שהגט הוא בטל וחל על הבעל החדר"ג שלא לישא שתי נשים וכיון שנשא אשה חייבין ב"ד להפרישו:

תשובה. לכאורה עלה ברעיוני בהשקפה ראשונה דאפי' אם נימא דהא דאמר שאינו מגרשה רק לאחר שלשים שנה הוי ביטול השליחות בכגון דא לא מועיל הביטול כלל, דהנה דעת התוס' בפ' השולח (דף ל"ג) בד"ה רבי סובר לחד תירוצא שמה דאע"ג דבבטלן בב"ד אומר רבי דמבוטל היינו משום דהתם ליכא למיחש כ"כ לממזרות שאם יוודע להשליח קודם הנתינה לא יתננה לה ואם תוודע לאשה לא תנשא אבל כאן דאפילו כשידעו כולם שביטל הבעל מקצת מן העשרה יטעו ויסברו שהאחרים לא נתבטלו ותינשא ע"י גיטה ולכך אם הי' סובר בטלה כולה הי' מודה דאינו מבוטל עיי"ש, והנה בש"ס ב"ב (דף ל"ט) איתא לענין מחאה שלא בפניו אם אמר להו לא תיפוק לכו שותא אמר ר"ז הא קאמר לא תיפוק לכו שותא א"כ הכא בנ"ד כיון דאמר בפירוש להעדים שאם תנשא היא קודם לא יגלו הדבר הזה לשום אדם א"כ הוי הך דב"ב הנ"ל דאמר לא תיפוק לכו שותא דבכה"ג לא נשמע הקול מחאה להמחזיק ולכך ל"ה מחאה כלל ובנ"ד נמי לא ישמע קול הביטול כיון דאמר לעדים שלא יוציאו הדבר מפיהם עד שישא אשה מקודם שתנשא היא א"כ בכה"ג בודאי איכא חשש ממזרות ובכה"ג אפילו רבי מודה דבטלו אינו מבוטל והיא הערה נפלאה מאוד לכאורה. מבהמ"ח. ע' שו"ת בר"א קכ"ד בזה]:

אולם אחר העיון נראה שיש לגמגם בהך התירא דהנה דעת הרמב"ם דבשליחות אמרינן דשליחות שבטלה מקצתה בטלה כולה ואפיה"כ פסק דיכול לבטל לפני אחד מהם ואע"ג דאיכא חשש ממזרות דדילמא תטעה ותהי' סבור שהאחרים לא נתבטלו ובאמת לדעת הרמב"ם קיי"ל דשליחות שבטלה מקצתה בטלה כולה ועכצ"ל דהרמב"ם לא סובר חשש ממזרות כלל, ועיין באב"מ בסי' קמ"א בענין זה שהאריך, ולפי"ז לדעת הרמב"ם גם בנ"ד אע"ג דאמר לעדים שלא יגלו הדבר הזה ואיכא חשש ממזרות ואפיה"כ אם בטלו מבוטל, ועוד י"ל דהכא ל"ד להך דהתם בש"ס ב"ב דשם שפיר יש לחוש דהעדים יצייתו אותו ולא יגלו לשום אדם המחאה ולכך ל"ה מחאה אבל הכא י"ל אע"ג דאמר לעדים שלא יגלו אם היא תנשא קודם מ"מ העדים לא ישמעו לקולו דדברי הרב ודברי התלמיד וכו' ובודאי יגלו הדבר קודם שתנשא שלא תבא עי"ז לידי קלקול וא"כ ליכא חשש ממזרות ושפיר אמרינן בטלו מבוטל ולפי"ז נסתר ההיתר הנ"ל שכתבתי:

אולם בלאה"כ נראה לדעתי דבנ"ד אין כאן חשש ביטול השליחות כלל כיון דלא אמר בלשון עתיד שלא יגרש אותה עד שלשים שנה דאז הי' משמע דביטל השליחות דמעיקרא וברצונו שהשליח לא יגרש אותה רק באופן שלא יחול הגט עד שלשים שנה אבל הכא שאומר שאינו מגרשה עד שלשים שנה א"כ מזה משמע דלא ביטל השליחות כלל וברצונו שהשליח יתן לה הגט בלי שום תנאי ושיור אך עכ"ז גילה בדעתו שאין ברצונו לגרשה רק עד אחר שלשים, שנת וא"כ ל"ה רק גילוי דעתא בגיטא וגד"ב לאו מלתא היא ודמי להא דאמרינן שם בפ' השולח דאם אמר גט זה אינו משלח אינו מגרש דלא אמר כלום וגם להא דאיתא שם (דף ל"ד) גבי האי דאמר אי לא נסיבנא עד ריש ירחא, דאדר ליהוי גיטא כי מטי ריש ירחא דאדר אמר לריש ירחא דניסן אמרה ואמרינן שמה דהוי גדב"ג ולאו מלתא, ודוגמא לזה איתא בש"ס מכות ע"מ שלא תשמטני בשביעית אין שביעית משמטתו ע"מ שלא תשמטני שביעית שביעית משמטו משום דאין בידו להתנות שלא תהי' שביעית משמטו והכ"נ אין בידו להתנות ולומר שאינו מגרשה רק אחר שלשים שנה אם השליח יתן בסתם ולא ביטל השליחות אע"ג שהי' ברצונו שלא יחול הגט רק עד אחר שלשים שנה דאין בידו זאת להתנות והוי כאלו אמר לעדים קודם הנתינה שאינו מגרשה עד שלשים שנה ואח"כ נתן לה הגט בסתם דבודאי חל הגט תיכף כיון דנתן לה הגט בסתם והכ"נ אם נתן לה ע"י שליח ולא אמר לה כלום כיון דלא ביטל השליחות יכעין זה מחלק הרמב"ן בפ"ק דגיטין לענין מצוה לקיים וברי המת בין אם אמר בלשון עתיד דאז מצוה לקיים דבה"מ אבל באומר הריני נותן ל"א מצוה לקיים דבה"מ אלא אם קונה מה"ד קונה ואם מה"ד לא קנה גם הכא לא קונה, והכ"נ כיון דאמר דאינו מגרשה א"כ כוונתו ראעפ"י שיתן לה בסתם הגט רק ברצונו הי' שלא יחול הגט רק אחר שלשים שנה ג"כ ל"מ כוונתו דזה היא בלתי אפשרי דדבריו עד התורה המה מכיון דנתן הגט בסתם בלי שום תנאי בודאי חל הגט מהיום:

ועוד ראי' מוכרחת לזה דבנ"ד לא הי' כוונתו לביטול שליחות כלל כיון דאמר לעדים שבאם שתינשא היא מקודם לא יגלו הדבר א"כ השליח שלא ידע מזה בודאי יתן לה הגט בלי שום תנאי ושיור דהשליח לא ידע מזה שאמר לעדים שלא יחול רק אחר ל' שנה א"כ האיך הי' אומר דאינו מגרשה רק לאחר שלשים שנה הלא אף אחר שלשים שנה לא יחול הגט כיון דהשליח נותן לה שתגרש מעכשיו והשליחות הזאת ביטל בפני עדים ועבר השליח מכפי דעתו ממה שאמר להעדים והאיך מהני הגט לסברת המגרש דהיינו הבעל אפילו לאחר ל' שנה, אלא ע"כ גם הבעל המגרש לא הי' כוונתו לבטל השליחות של השליח שיגרש אותה בסתם במעכשיו, ורק דע"כ הי' בדעתו שהשליח באמת יתן כפי דעתו של השליח שתגרש מעכשיו רק דגילה דעתו בעל המגרש בפני עדים שברצונו הוא שאעפ"י שהשליח יתן לה הגט בסתם מ"מ לא יחול רק אחר שלשים שנה, וזאת אין בידו להתנות דהוי כאומר ע"מ שלא תשמטני שביעית דשביעית משמטו ול"ה רק גילוי דעתא בגיטא דקיי"ל דלאו מלתא היא:

לכן נראה לדעתי דאין שום בית מיחוש כלל על הגט הזה והוא כשר בלי פקפוק ואין בטענתו של המגרש ממש כלל:

הכ"ד ידידו דו"ש באהבה הכותב בקצרה במקום שראוי להאריך מחמת אפיסת הפנאי יעקב וויידענפעלד.

תוכן העניינים

כוכב מיעקב (וויידנפלד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה