כוכב מיעקב (וויידנפלד)· רבי יעקב וויידנפלד
סימן קע
לכבוד הרב המופלג בתורה וביראה חו"ש וו"ח כש"ת מו"ה אליעזר צבי נ"י מו"ץ דק' יארמיליניץ יצ"ו:
מכתבו הגיעני ואחרתי להשיבו עד כה כי לא הייתי בביתי גם כתרוני חבילי שאלות, וגם עתה אשיב לו רק בקיצור נמרץ, ע"ד אשר דרש מאתי אודות ג"פ אשר סידר כבודו ושם המגורשת היה שמה מעריסה שפרה אולם נקראת בפי כל חוץ מבני משפחתה שפקה ובני משפחתה קורין אותה כשמה מעריסה שפרה, וכבודו הי' דן שם שפקה לקיצה"ש ולא כתב בהג"פ רק שם שפרה בלבד ורבים מערערים על הגט הזה ואומרין דפסול אפילו בדיעבד יען אשר לא כתב שם שפקה הנקראת בפי"כ:
תשובה. לדעתי בודאי הי' נכון לכתחלה לכתוב שפרה דמ' שפקה כי דמי זאת ממש להא דמבואר בלבוש מובא בב"ש באות ס' דא"צ לכתוב שרה המכונה או דמ' סאיי' ופירש הרמ"א הואיל והיא קיצה"ש משרה ודומה לשרה שרקה כיון דהנקודות שוות אבל הב"ש הכריע דכותבין שרה המכונה סאיי' וכתב הט"ג שם הטעם של הב"ש דכתב דכותבין המכונה סאיי' אע"ג דבנקודות שוות א"צ לכתוב המכונה היינו דוקא בשרה שרקה כיון שיש בו אותיות של שם המובהק אלא שנוסף בו עוד קו"ף לכן לא צריך למיכתב המכונה בהך ההוספה אבל כאן שבשם הכינוי אין כאן רק אות ש' בלבד והרי"ש חסירה ובא במקומו שני יודי"ן לכך צריך לכתוב המכונה ג"כ, והיא ממש נ"ד דכאן ג"כ בשם הכינוי שפקה אין כאן רק אות שי"ן ופ' וה' בלבד והר' חסירה ובא במקומו קו"ף לכך לפי הכרעת הב"ש דצריך למיכתב הכינוי בשרה סאיי' והכ"נ צריך לכתוב הכינוי של שפקה:
אולם בדיעבד לאחר נתינת הגט חלילה לערער על הגט הזה, חדא דיש לנו בדיעבד לסמוך על אילן גדול ה"ה בעל הלבוש דלדעתו א"צ לכתוב שרה המ' סאיי' אעפ"י שהר' חסירה, ולדעתי בנ"ד ג"כ א"צ לכתוב השם של שפקה, ועוד דהא בשו"ת כנ"י איתא דשם הלידה עם הפורתא דמתקרי לה הכי יכול להיות דמצטרף לרוב נגד השם אשר נקראת ברוב העולם והוי עיקר השם מלידה ופורתא קרי לה הכי מובא דבריו בקצרה בשו"ת בית אפרים בסי' פ"א, וא"כ לדעת הכנ"י הכ"נ שם שפרה אשר היא שם מעריסה ופורתא קרי לה הכי גם עתה היינו בני משפחתה א"כ הוי זאת עיקר השם ובכתב עיקר השם בלבד אפילו לדעת הגט פשוט דחושש אף לפסול בדיעבד לדעת הרמב"ם והריא"ז דסברו דבכתב עיקר השם בלבד הוא פסול מ"מ בשעת הדחק גם לדעת הג"פ כשר הוא ובנ"ד הוא כשר אף שלא בשעת הדחק מאחר דדעת הלבוש הוא דא"צ לכתוב הכינוי אפילו לכתחלה, ועוד נראה דאפילו אם שלא כדעת הכנ"י דשם מעריסה עם הפורתא לא מצטרף לרוב היינו דוקא אם השם שקורין אותה רוב העולם הוא לגמרי שם אחר משם העריסה ולא מן השם לידה השם זה נצמח אז יוכל להיות דהשם שרוב העולם קורין אותה הוא עיקר השם משא"כ בנ"ד דשם שפקה אינו שם כלל והכל יודעים דשם זה נצמח מהשם שפרה שניתן לה מעריסה וא"כ אפילו אם נימא כדעת הב"ש דצריך לכתוב הכינוי אבל מ"מ עיקר השם הוא שפרה דהא אפילו באין הנקודות שוות דאז צריך לכתוב הכינוי מבואר להדיא בשו"ת ב"א תשובה פ"ה דאעפ"י שעיקר קריאתה בשם הקיצור כיון דלא נשתקע לגמרי שם העריסה אז כותבין שם העריסה לעיקר ועל קיצה"ש כותבין המכונה או דמ' עיי"ש ובפרט בשמות נשים מבואר בב"א דלעולם שם עריסה הוא עיקר השם אע"ג דרק פורתא קרי לה הכי דבשלמא בשמות אנשים השם שעולה בו לתורה הוא עיקר השם אע"ג שאינו שם מעריסה שגם הוא בעצמו מחזיקו לעיקר השם משא"כ בשמות נשים לעולם שם מעריסה הוא עיקר אם גם פורתא קורין לה עפה הכי וזה דקורין אותה רוב העולם מחזקינן לטפל כיון שמקצרין אותו השם בעצמו וא"כ בנ"ד כיון דשם שפקה נצמח משם שפרה ובני משפחתה עדיין קורין אותה בשם הזה א"כ מלתא דברירא היא דשם שפרה הוא עיקר השם ובכתב עיקר השם בלבד קיי"ל דמגורשת, לכן חלילה לערער על הגט הזה והגט הזה הוא כשר בלי שום חשש ופקפוק כלל ובפרט כי שעת הדחק ג"כ הוא כי נסע המגרש ולא נודע מקומו איו ואין להרהר אחרי הגט הזה למען שלא ילכדו של מוציאי לעז על גיטין הכשרין:
והנני ידידו דו"ש באהבה יעקב וויידענפעלד.