אור ברסלב

כוכב מיעקב (וויידנפלד)· רבי יעקב וויידנפלד

סימן קסט

סימן קסח

אל כבוד הרב המופלג בתורה וביראה חו"ש וו"ח כש"ת מו"ה שלום יוסף נ"י בן הרב המאוה"ג החסיד המפורסים אבד"ק קראסנא יצ"ו:

הגיעני מכתבו בזו הרגע ע"י הרב מפאדוואלאטשיסק נ"י ואם אמנם ראשי בל עמי כי הוסר מעלי תפארת ראשי חותני הגאון החסיד שבכהונה אבד"ק דאמבראווא ז"ל אבל פניתי מעט להשיבו בקיצור נמרץ כי תקנות עגונות שנוי כאן. ע"ד שאלתו בהג"פ הנשלח מאמעריקא שהי' נכתב שם אבי האשה שהוא לוי ובאמת הוא ישראל, תשובה, בנידון זה יש מבוכה גדולה בין גדולי האחרונים ז"ל וכבר הביא כבודו בעצמו דברי הנו"ב דמחמיר בזה, אולם בתשובת הגאון האמיתי רע"א ז"ל הביא בשם תשובת הגאון בעל בית מאיר ז"ל דדעתו נוטה להכשיר דדמי לשינה מקום הלידה דכשר בדיעבד:

ולדעתי נראה דדברי הב"מ נכונים המה דהנה כבר נודע דברי התוס' בגיטין (דף פ') דנראה משם דאם כתב על המגרש כהן ואינו כהן הוא כשר, אולם הג"פ והנו"ב כתבו דדברי התוס' המה נאמרים על שאר שטרות אבל בגט הוא פסול משום דיאמרו דאין זה המגרש כיון דאינו כהן ובגט נכתב כהן ומהאי טעמא פוסל הרא"ש בשינה מקום דירה אע"ג דבשינה מקום עמידה קיי"ל דכשר היינו משום שאין אדם נקרא בשם עמידתו אבל אדם נקרא על שם דירתו וא"כ איכא חשש לעז דיאמרו העולם דאין זה האיש המגרש א"כ מבואר להדיא מדברי הרא"ש דהא דשינה מקום דירה פסול אינו פסול דאורייתא רק משום חשש לעז א"כ אפילו אם נימא דהא דכתבו התוס' דאם כתבו על המגרש כהן ואינו כהן דכשר קאי אשאר שטרות דוקא אין זה רק משום חשש לעז אבל מה"ת ליכא חששא בזה וכיון דאין זה רק חשש לעז בעלמא נראה לי בנ"ד להכשיר דכבר נודע דעת הבעל העיטור ואחריו החזיק הגאון בעל עבוה"ג דבשינה שם האב ג"כ כשר בדיעבד דדמי לשינה מקום הלידה וא"כ לדעתם בודאי הוא כשר בנ"ד כיון דהשינוי היא על שם אבי' דאבי' הוא ישראל ושינה וכתב עליו לוי ובשינה לדידהו הוא כשר בדיעבד ואפילו לדעת הסוברים דבשינה שם האב פסול אף בדיעבד כבר הביא הג"פ בשם מהראנ"ח דיש לחלק בין אבי המגרש ובין אבי המגורשת משום דבשינה שם אביו דמי לשינה מקום הדירה כי אדם נקרא על שם אביו לס"ת וגם חותם בשטרות על שם אביו אבל אשה דאין דרכה לחתום לכך ליכא חשש לעז ובשינה שם אבי' דמי לשינה מקום הלידה דהוא כשר ואפילו אם נימא דאין לחלק בין אבי המגרש לאבי המתגרשת יש לומר בנ"ד להכשיר כיון דהשינוי לא הי' בשם העצם רק במה שכתב עליו לוי ובאמת ישראל הוא יש לנו על מי לסמוך על הגאון בעל חמדת שלמה דאפילו אם בשינה שם האב הוא פסול היינו דוקא בשינוי בעיקר השם דידוע לכל אבל בשינה בשם הקודש שעולה לתורה שאינו ידוע לכל יש לדמותו לשינה מקום לידה דכשר וא"כ בנ"ד דהשינוי הי' במ"ש לוי והוא ישראל לא גרע מאם הי' השינוי בשם אביו בשם הקודש דכשר לדעת החמד"ש הנ"ל ודוק:

אולם לכאורה יש לעיין בזה דניהו דחשש לעז ליכא הכא אבל הכא איכא למיחש משום דסהדי שקרי נינהו דכתבו על אבי האשה המתגרשת שהוא לוי ובאמת הוא ישראל וניהו דקיי"ל דאין מעלין משטרות ליוחסין משום דלאו אכולה מלתא מסהדי, הא תינח לדעת התוס' והרשב"א הסוברים דעדים אינם מעידין אלא על גוף הלוואה א"כ הכ"נ י"ל דעדים אינם מעידין רק על גוף הגירושין, אולם לדעת הרמב"ם דסובר דלתרומה דרבנן מעלין משטרות דעדים חותמין ומעידים על כל מה שכתוב בשטר רק דכותבין כהן על מי שהוא מוחזק שהוא כהן ועולה לתורה לכהן בראשונה אבל לא ידעו בבירור שהוא כהן ולכך לא מעלין משטרות ליוחסין דליוחסין בעינן עדות ברורה, ועפי"ז מתרץ הב"ש בסי"ב בסק"ב והש"ך בסי' מ"ט קו' התוס' שמה, וא"כ לדעת הרמב"ם אם אין לו חזקה לכהונה כלל לא חתמו סהדי שקרי לכתוב עליו שהוא כהן, וא"כ הכא דאבי המגורשת לא הי' מוחזק כלל ללוי והם חתמו שהוא לוי א"כ הנך סהדי שקרי נינהו וא"כ איכא למיחש משום העדים דלמא פסולים המה משום שחתמו בשקר:

אולם באמת נראה לדעתי דהנה לכאורה קשה לי על הרמב"ם דסובר דחתמו על כל מה שכתוב בשטר ואם לא הוחזק כלל לכהן וחתמו שהוא כהן סהדי שקרי נינהו דאמאי הוי סהדי שקרי בזה דהא בפ"ב דכתובות איתא בירושלמי גבי שטרי חוב המוקדמין דמקשה התם ומי מודיע רשב"א בשם ר"י הן הן עדיו והא אמר ר"ל דעדים החתומים על השטר כמי שנחקרה עדותן בב"ד דמי תמן כשאמרו לא חתמנו ברם הכא יכולין לומר ע"ז חתמנו וע"ז לא חתמנו וכתב הר"ן בפ"ק דר"ה דמכאן אנו למידין שכל טעות שמצוין עדים לטעות בו אין בזה משום חוזר ומגיד וכבר נודע מ"ש הכנה"ג דעל דבר שאינו תועלת בעדותן יכול לחזור ולהגיד ואין בזה משום חוזר ומגיד והכ"נ בזה שכתבו על אבי המגורשת שהוא לוי אין שום תועלת לענין הגט או להשטר ואמאי הוי העדים שקרי אם חתמו על השטר שהוא כהן ואינו כהן:

אולם הדבר נכון דניהו דאין שום נ"מ לענין השטר או הגט אבל נצמח תועלת בעדותן דחתמו שהוא כהן דעי"ז יוכלו להעלות אותו לנ"כ ולקדשי הגבול ולכך אינם רשאין לחתום שהוא כהן ואיננו כהן, ולפי"ז נראה לי מלתא חדתא דהא תינח גבי כהן אינם רשאין לחתום אם נכתב בהשטר כהן ואינו כהן משום דעי"ז יעלו אותו לנ"כ ולקדשי הגבול, אבל אם חתמו עליו שהוא לוי ובאמת אינו לוי דבזה אין שום תועלת בעדותן בזה"ז ברור דקנסינהו עזרא ואף לדעת הרמב"ם ז"ל בה"מ דדוקא לוים שבדורו קנס עזרא אבל מכמה דוכתי בש"ס מוכח דאף לדורות קנס עזרא וצריך לתת מעשר לכהנים דוקא ועיין בכ"מ בפ"א מה"מ ה"ד ולקרותו בתורה ללוי אינו איסור כלל דאין זה אלא משום דרכי שלום וכן הביא הח"מ בסי"ב בסק"א בשם הרמ"ה והב"ח וא"כ אין שום תועלת בעדותן במה שחתמו עליו שהוא לוי ולכך גם הרמב"ם מודה דבהא לאו אכולהו מלתא קמסהדי וליכא למיחש בזה משום סהדי שקרי וגם חשש לעז ליכא, גלל כן אם הוא שעת הדחק גדול דאי אפשר להשיג גט פטורין אחר בשום אופן נראה לדעתי דהגט הוא כשר ובלבד שיסכים עמי גאון מפורסים בהוראה:

והנני הדו"ש באהבה יעקב וויידענפעלד.

תוכן העניינים

כוכב מיעקב (וויידנפלד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה