כוכב מיעקב (וויידנפלד)· רבי יעקב וויידנפלד
סימן קסז
מד' ישא ברכה. כבוד יד"נ הרב הגאון החריף ובקי מעוז ומגדל ברק השנון ערוגת הבושם אוצר בלום חוטר מגזע תרשישים כש"ת מו"ה ארי' ליבוש איש הורוויץ נ"י אבד"ק סטריא והגליל:
בזו הרגע הגיעני נעימת ימינו לנכון והנני עט ממהר להשיבו מפני כבודו ומפני כבוד אבותיו הקדושים אשר חביבים עלי עד לאחת. אודות הג"ט שנסדר בשם המתגרשת אשר שמה מעריסה הי' שרה קרינדל וכן נכתב בהכתובה וכן היא חתימתה ובפי"כ נקראת קרינדל בלבד ונכתב בג"פ שרה קרינדל המכונה קרינדל וקם מערער אחד לפסלו. והנה כ"ת האריך למעניתו והביא סמוכין לדבריו מהמהרי"ק שורש פ"ו ומתשו' מהראנ"ח דשם הלידה הוא עיקר השם, באמת כבר כתב הג"פ בסיקכ"ט סקפ"ז דמהתשו' מהראנ"ח בשם הלידה אין ראי' כלל דשאני האי דמהרי"ק משום דידוע דשם באלי אינו שם העצם אלא כנוי בעלמא, ולפי"ז בנ"ד דשם קרינדל הוא ג"כ שם העצם שפיר י"ל כיון דנקראת בעי"כ רק בשם קרינדל בלבד הוי שם זה עיקר השם, וא"כ לכאורה יש חשש בזה דעושה העיקר לטפל דפסול, אמנם אם שני שמות כתובין בפירוש מבואר להדיא בתשו' ריב"ש מובא בב"ש דכשר אפילו אם כתב על שם העיקר דמתקרי, אולם באמת אין כאן חשש בנ"ד משום דעושה את העיקר לטפל וטפל לעיקר דדוקא היכי דשם הטפל הוא שם אחד ושם העיקר הוא שם השני אחר וכתב על שם העיקר דמתקרי הוי עושה את העיקר לטפל, משא"כ בנ"ד דשם קרינדל אשר נקראת בפי"כ עשה ג"כ לעיקר רק דצירף שם שרה לשם קרינדל וכן היא שמה מעריסה שרה קרינדל וכבר נודע דדרך העולם לקצר ולקרא רק בשם אחד לאדם שיש לו שני שמות א"כ לא עשה שם קרינדל לטפל כלל רק דכתב המכונה על קיצה"ש שמקצרין העולם וכבר נודע מ"ש בתשו' מהרש"ל דשני שמות שיש לאדם הוי כשם אחד ואם כותב רק שם אחד הוי כמו חצי השם וא"כ בדין יש לכתוב דמתקרי או המכונה על השם האחד שנקרא בפי"כ ומלידה הי' לו שני שמות כיון דהיא רק קיצה"ש על שני שמות, ובשו"ת גבעת פנחס התיר מטעם זה בשידוכין לשדך אם שם הכלה היא כשם חמותה בשם האחד כיון דהשני שמות הוי כשם האחד וא"כ ל"ה כשני השמות שוות יעו"ש, ובאמת עובדא דידי' מבואר בשו"ת מאיר נתיבים בסי' כ"ו והגאון מהר"ז ז"ל בליקוטי שמות הביאו בסי' ל"ד במי שהי' שמו אלי' אהרן מעריסה וכן הי' חותם א"ע ובפי העולם לא הי' נקרא רק אלי' בלבד וכן הי' עולה לתורה וכתב להדיא דיש לכתוב אלי' אהרן דמתקרי אלי' ולא חשש בזה משום דעשה לעיקר טפל. ואני תמה על כת"ה למה הוצרך להביא ממרחק לחמו ולמה לא הביא דברי המ"נ והט"ג אשר, לנו לעינים בענינים האלו והיא ממש עובדא דידי' לכן בודאי יפה כתב וכן ראוי לכתוב לכתחלה:
ובדבר אשר נכתב על שם קרינדל המכונה ולא דמתקרי וכפי הנראה רצה המערער לפסלו משום דהג"פ כתב דהיכי דהוא שם העצם כתבו גם על השם הלעז דמתקרי משום הא בודאי שום בית מיחוש ליכא דהג"פ בעצמו כתב דמדברי מור"ם ז"ל מוכח דאין שום חילוק כלל ואפילו אם שם הלעז הוא שם העצם יש לכתוב ג"כ המכונה, והנה מ"ש כ"ת סתירת דברי התוס' בסוטה מדברי התוס' בשבועות דשם אדני אי הוי שם המיוחד, כבר העלה בזה הגאון בעל הפלאה זצ"ל והאריך בזה בחריפות ובקיאות ועיין בתוס' ע"ז (דף י"ח) בד"ה הוגה שא"ד מאדנ"י היא כמו שם י"ה ובכ"מ פ"י מה' יסוה"ת סק"ב כתב דא"ד וי"ה שם אחד היא משום דא"ד הוא נקרא אף כשנכתב י"ה, אולם בהא הי' נכון לכתוב לכתחלה דמתקרי כיון דכבר עשאו אותו לשם העצם ולכך אינו נכון לכתוב עליו המכונה, אך בדיעבד אם כתב המכונה אין לחוש כלל, והנה כ"ת הביא ראי' מדברי הט"ג דאם כתב על שם של תרגום המכונה הוא כשר והרי הב"ש כתב בכלל השמות דשם של תרגום הוי כמו שם של קודש אלא ודאי דאם כתב המכונה במקום שצריך לכתוב דמתקרי כשר בדיעבד, באמת אין מזה ראי' דהנה דעת הס"ש מובא בב"ש בשמות נשים בסיק"ב דגם על שם של תרגום יש לכתוב המכונה ועיין בט"ג בשה"א בסיקל"ה לענין שם אבא דכתב דיש לכתוב אברהם המכונה אבא ולא דמתקרי כדין כל שמות תרגום דכותבין המכונה א"כ נראה דדעת הט"ג כדעת הס"ש הנ"ל דעל שם של תרגום כותבין ג"כ המכונה, אולם שם במקומו מבואר דאם כתב המכונה במקום דצריך לכתוב דמתקרי הוא כשר בדיעבד ואף דמשמע מדברי תשו' הרמ"א בסיפ"ד דאם כתב המכונה במקום דמתקרי פסול בדיעבד מ"מ מטעם זה לא פסלו רק מטעם ששינה שם אביו, ולדעתי נראה ג"כ דאין שום חשש בדיעבד בזה ואע"ג דבתשו' הב"ח בסי' ס"ו מבואר דאם כתב המכונה במקום דצריך לכתוב דמתקרי הוא פסול, אולם מדבריו נראה דגם להיפוך אם כתב דמתקרי במקום דצריך לכתוב המכונה ג"כ הוא פסול, ומאחר דמתשו' רמ"א מבואר דאם כתב דמתקרי במקום דצריך לכתוב המכונה הוא כשר ולכך כתב באם הוא ספק דיש לכתוב דמתקרי, וא"כ הה"ד להיפוך אם בדיעבד כתב המכונה במקום דיש לכתוב דמתקרי ג"כ הוא כשר דמאיזה טעם נוכל לפסול אם כתב המכונה במקום דמתקרי דבודאי החשש הוא משום שיאמרו העולם שאינו נקרא בפי"כ כן רק שמכנין אותו כן וכינוי בעלמא היא וכדמצינו לענין כהן דמבואר ברמ"א דאם הי' כהן יש לכתוב הכינוי לבסוף דחיישינן שיאמרו העולם שהכינוי שלו הוא כהן ובאמת אינו כהן וא"כ לא גרע זאת מלא כתב אותו כלל דעכ"פ שינוי ליכא בזה רק דהעולם לא ידעו שהוא נקרא בפי"כ כן א"כ לא גרע מלא כתבו כלל ומאחר דקיי"ל דאם כתב שם העיקר לבד היא מגורשת וכבר כתבנו דהשם שרה קרינדל הוא עיקר השם וא"כ אפילו אם לא הי' כתב כלל המכונה קרינדל הי' כשר בדיעבד א"כ אם כתב המכונה ג"כ אינו מזיק דלא גרע מאילו לא כתבו כלל והמחמירים בזה היא רק לדעת הסוברים דאם כתב שם עיקר לבד הוא פסול וכן היא דעת ריא"ז אבל לדידן דקיי"ל כדעת הרשב"א ורוב הפוסקים דאם כתב שם העיקר לבד היא מגורשת א"כ בודאי אין לחוש אם כתב המכונה במקום דמתקרי דלו יהי' אם לא כתבו אותו כלל דכשר ג"כ, ואפילו אם נימא דגרע זאת מלא כתבו כלל דזה הוי כמו שינוי דלשון המכונה מורה שהוא כינוי בעלמא ולא נקרא בפי העולם כן ובאמת הוא נקרא בפי"כ באמת גם בזה אין לחוש דכבר נודע דבעה"ע ואחריו בעל עבודת הגרשוני דמכשירין בשינה שם האב כיון דשינה במקום שא"צ ורוב האחרונים פסקו כן לענין אם כתב כהן על מי שאינו כהן וא"כ מכ"ש בנ"ד דיש לסמוך עליהם בשינוי כזה אם כתב המכונה במקום דצריך לכתוב דמתקרי דמאחר דבדיעבד סגי אם כתב שם העיקר לבד דאין לחוש כלל בדיעבד וז"ב:
ועוד נראה לי דבנ"ד אין לחוש כלל אפילו לדעת המחמירים אם כתב המכונה במקום דצריך דמתקרי דהכא הכל יראו שהוא טעות סופר מה שכתבו ע"ש קרינדל המכונה דהא מקודם עשה אותו לשם העצם והכל ידעו דנקראת בפי"כ קרינדל ודמי להא דמבואר בתשובת הרא"ש מובא בע"ח בסי' קכ"ו סעי' כ"א אם כתב ברביעי עשרים יום לירח שבט ויום רביעי הי' כ"א לשבט הגט כשר משום דמוכח מתוכו שהוא ט"ס דרביעי א"א להיות רק בכ"א וא"כ בנ"ד אפילו אם נימא דצריך לכתוב דמתקרי ואפילו לדעת הב"ח דפוסל באם כתב המכונה במקום דצריך לכתוב דמתקרי אין לחוש כלל בנ"ד מאחר דכבר נודע וראינו שעשה שם קרינדל לשם העצם, א"כ יראו בעליל שהוא טע"ס בזה שכתב המכונה ואין כאן שום חשש לעז, ולפי"ז מה שטען המערער כיון שכבר נכתב שרה קרינדל והוי קרינדל ג"כ שם העצם איך כותב עליו אח"כ המכונה אדרבא בזה הביא נורא לקיני' ונהפוך הוא דמשום דעשאו לקרינדל לשם העצם א"כ הכל יראו שהיא טעות דמוכח הא דכתב אח"כ המכונה דדמי לגמרי להא דתשו' הרא"ש הנ"ל דכשר דמוכח מתוך הגט שהוא ט"ס, ע"כ חלילה להמערער להוציא לעז על הגט הזה וחוששני לו מחטאת שלא ילכד במצודת חרמו של הקדמונים שלא להוציא לעז על גט כשר ודבריו בטלין ומבוטלין:
והנני ידידו דוש"ה באהבה רבה ובלונ"ח יעקב וויידענפעצר.