אור ברסלב

כוכב מיעקב (וויידנפלד)· רבי יעקב וויידנפלד

סימן קסב

סימן קסא

ב"ה יום א' ט"ו כסליו תר"ה דפ"ק הרימלוב.

להנ"ל

ביום אתמול בלילה הגיעני מכתבך היקר עם ח"ת העריבים וכפי הנראה ממכתבך לא השגת מכתבי אשר השבתי לך על ח"ת שכתבת לי, גלל כן הנני בזה לחזור ולשנות את אשר כתבתי לך מכבר:

ע"ד אשר חדשת לתרץ קו' האבעו"ז באו"ח סי' שס"ג סעי' כ"ו אהא דמהני במבוי הנמוך מי' ע"י חקק ד' אמות דהא מקום החקק נפרץ למקום האסור וכתבת לתרץ דהוי כמו חורי רה"י לכאורה יפה אמרת בהשכל, אולם לדעתי נראה דבלאה"כ אנו מוכרחין לתרץ כדברי האבעו"ז דהנה נודע קו' התוס' שבת ז' אהא דאמרינן דבית שאין תוכו יו"ד אם חקק בו ד' על ד' מותר לטלטל בכולו דמאי שנא מסוכה אם יש משפת חקק ולכותל ג"ט פסולה ותירץ הרא"ש מובא דבריו במג"א שם דהכא מיירי דיש מחיצות גבוהות מבחוץ וא"צ לצרף הגידוד למחיצה רק לרבות האויר אבל בסוכה צריך לצרף הגידוד למחיצה ולכך ל"מ ביותר מג' וכן תירצו התוס' ולפי"ז קשה למה מהני במבוי נמוך מיו"ד אם חקק בה ד' אמות הא מבוי צריך שלשה מחיצות והכא אין להחקק רק שתי מחיצות כיון דהמחיצה השלישית היא רחוק מהחקק הרבה כיון דהמבוי ארוך הרבה והיכי דצריך לצרף למחיצה ל"מ אם החקק רחוק מהמחיצה יותר מג"ט והיא תמי' גדולה לכאורה אלא ע"כ אנו מוכרחין לתירוץ האבעו"ז דהכא ג"כ מיירי שהמחיצות הם גבוהות יו"ד מבחוץ רק תוך המבוי אינם גבוהות יו"ד ולכך שפיר מהני אף שהחקק רחוק הרבה מהמחיצות שכנגד פתח המבוי כיון דא"צ כלל להמחיצה רק לרבות האויר ודוק:

ובזה שפיר מתורץ קו' שהקשית לדעת הסוברים דמהני צוה"פ במבוי הנמוך מיו"ד וכי עדיף צוה"פ מאם הי' מוקף מחיצות דהא בית שאין תוכו יו"ד אין מטלטלין בו אלא בד' אמות ולכאורה יפה תמהת אולם באמת ניחא דהא דבית שאין תוכו ירד דאין מטלטלין בכולו לא משום חסרון המחיצה היא דהא מבחוץ היא גבוה יו"ד ואיסור הטלטול היא רק משום דאין בו אויר הראוי למחיצות יו"ד וכמ"ש התוס' שם בשבת (ז') ד"ה אי לימא בסה"ד דה"פ אילימא עד דאיכא אויר הראוי למחיצות יו"ד ולאפוקי בקעה מסוככת בפחות מיו"ד על גבי קונדסין דל"ה כרמלית והאמר ר"ג א"כ הרי להדי' איפכא כיון דאין בו אויר הראוי למחיצת יו"ד הוי כרמלית ולפי"ז שפיר מתורץ קו' דבכגון דא קיל מבית דדוקא בבית דהיא מקורה וא"כ אין בו אויר הראוי למחיצות יו"ד ולכך אסור לטלטל בכולו משא"כ במבוי דאין מקורה ויש בו אויר הראוי למחיצות יו"ד והמחיצות הן גבוהות י' מבחוץ ולכך שפיר מותר לטלטל בכולו ע"י צוה"פ ודוק היטב כי נכון היא לאמיתה של תורה:

ועתה אטייל עמך בח"ת אשר השגתי כעת ע"ד אשר תמהת ע"ד הרמב"ן דבעמוד גבוה י' ל"מ גוד אסיק לענין אוירו דמחשב רה"י והקשית מהא דסוכה ד' דסבר אביי למימר גוד אסיק מחיצתא בסוכה גבוהה מעשרים אמה ובנה בה עמוד שהיא גבוה עשרה ט' וא"כ הרי היא סוכה בלא דפנות, בחכמה ובהשכל שאלת זאת, ומ"ש שמדברי רש"י בסוכה מוכח להיפך מדברי הרמב"ן, באמת אין אנו צריכין לדייק זאת מדברי רש"י בסוכה כי בהדי' כתב רש"י כן בשבת (ז') בד"ה מעד לרקיע דאויר עמוד ברה"ר גבוה י' עד לרקיע שם רה"י עליו עייש"ה:

אולם לדעתי נראה לתרץ קו' לדעת הרמב"ן והיא דבאמת חל עלינו להבין דברי הרמב"ן שכתב דלענין אוירו של העמוד ל"מ גוד אסיק למיחשב רה"י שהרי הא דהוי העמוד רה"י היא רק מטעם דאנו רואין כאילו המחיצות עולות על ראש העמוד וכיון דהם על ראש העמוד האיך נוכל לומר דאוירו של העמוד לא הוי רה"י הא המחיצות הם על ראש העמוד דאל"כ אף העמוד בעצמו לא הוי רה"י ועכצ"ל דאפילו לדעת הרמב"ן הדין נותן דאוירו של העמוד עד י' ט' הוא חשיב כרה"י דאף דל"א בעמוד לדעת הרמב"ן דרה"י עולה עד לרקיע אבל עכ"פ עד יו"ד ט' למעלה מן העמוד דשם היא כלות המחיצה של העמוד אי אמרינן גוד אסיק מחיצה הוי לן לומר דחשיב רה"י רק דסברת הרמב"ן היא דכיון דל"א בעמוד דרה"י עולה עד לרקיע וא"כ האויר שלמעלה מיו"ד ט' של ראש העמוד לא חשיב רה"י ולכך גם האויר של הי"ט מראש העמוד לא חשיב רה"י כיון דבאויר הזה היא מעורב עם האויר שלמעלה מי"ט והיא מחובר לו ובטל האויר שבתוך י"ט מראש העמוד להאויר שלמעלה מי"ט וכמ"ש בטו"ז בסי' שנ"ו סק"ד לענין אמת המים העוברת בחצר דמשה"כ הוי כרמלית אפילו מה שהיא בחצר כיון דהוא מחובר למים שבחוץ לחצר ודוק היטב בזה ולפי"ז שפיר' מתורץ קו' דבסוכה משה"כ מהני לאביי ע"י גוד אסיק כיון דגם להרמב"ן אמרינן דרואין אנו את המחיצות כאילו עולות למעלה והא דל"ה רה"י היינו משום דמחובר מם האויר שלמעלה מי"ט וז"ב ונכון בסברא:

גם מ"ש בעירובין (כ"ב) אהא דמבעי' לן בתל המתלקט ורבים בוקעין בו אי אתי רבים ומבטל להמחיצות ולרבנן פשיטא לי' דמבטל מחיצה דהא גוד אחית מוכח להדי' דעדיף מגוד אסיק וכיון דמחיצה תלוי' ל"מ משום דהוי מחיצה שהגדיים בקעי בה א"כ מכ"ש גבי גוד אסיק הוי לן לומר דאתי רבים ומבטלים המחיצות, לדעתי ל"ק כלל דהא דל"מ מחיצות שהגדיים בקעו בה לא משום דבקיעת הגדיים מבטלה להמחיצה רק הטעם היא דאיך נוכל לומר גוד אחית מחיצתא ולומר רואין כאילו המחיצות יורדות עד לארץ דהא גדיים בוקעין תחת המחיצה ואם היו המחיצות מגיעות עד לארץ לא הי' באפשרי לבקיעת הגדיים תחת המחיצה והא תינח גבי גוד אחית אבל גבי גוד אסיק דשפיר היא באפשרי שיהי' בקעו בו רבים אפילו במחיצות גבוהות ממש ולא בגידוד כמו ירושלים דהרים סביב לה ובקעו בה רבים אלמלא דלתותי' נעולות בלילה חייבין עלי' משום רה"ר וא"כ הבקיעות של רבים אינו מכחיש וסותר להגוד אסיק דיכול להיות בקיעת רבים אף אם המחיצות הם למעלה משה"כ פשיטא לי' להש"ס דלרבנן ל"א אתי רבים ומבטלי להמחיצה ודוק:

גם מ"ש בעירובין (ע"ג) דאמרינן רב לא תנא פתוחות זו לזו משום דקסבר אין מבוי ניתר בלחי וקורה עד שיהי' בתים וחצרות פתוחות לתוכה וכיון דמערבות יחד דרך פתחיהן חדא חשיב להו, והקשית מהא דאמרינן עירובין (מ"ח) דאם אמרו דיורין להקל יאמרו דיורין להחמיר, לדעתי נראה לתרץ בפשיטות דאין כוונת רש"י דהעירוב משוה להו כחד דבאמת ע"י העירוב לא חשיבא כחד דל"א דיורין להחמיר רק משום דפתוחות זו לזו ובידם לערב ע"י הפתחים משה"כ נחשבין כחד ואפילו בלא עירבו כלל אינו ניתר במבוי בלחי וקורה לרב כיון דחשובין כחדא ע"י הפתחים הפתחות זו לזו ועיין בתוס' שם ד"ה עד דאפילו באב ובנו דלא בעי עירוב כלל לא חשיבא כחדא לרב דלא עדיפא מעירבו באינם פתוחות זו לזו והרב הב"י נראה אחר נשיקת עפרות זהב לו מתנגדים לו דברי התוס' אילו במה שכתב דדוקא להקל חשיבי אב ובנו כחדא אבל לא להחמיר ומשה"כ ניתר בלחי וקורה ובאמת מדברי התוס' מבואר להדי' דאין זה הטעם משום דלהחמיר לא חשיבי כחדא רק משום דלא עדיפי אב ובנו מעירבו באינם פתוחות זו לזו ואפי' בעירבו דרך חלונות מותר לרב כמ"ש התוס' שם א"כ ל"ק כלל קו' דלא משום העירוב המרגילה אוסר רב רק משום דפתוחות זו זו וז"ב:

ואגב אורחא לא אמנע ממך מה שעלה על רעיוני חזות קשה במ"ש התוס' שם דהאיך משכחת לה פלוגתא דר"מ ורבנן דמערבין בחצרות ומשתתפין במבוי דכיון דיכולין לערב יחד האיך מותר המבוי בלחי וקורה לרב והאיך יועיל השיתוף במבוי ובאמת לפי דברי התוס' שבת (ק"ל ע"ב) ד"ה דבנשתתפו ל"ב בתים וחצרות פתוחות לתוכה וא"כ שפיר מהני השיתוף אפי' לרב כיון דבנשתתפו ל"ב כלל בתים וחצרות פתוחות לתוכה והא דלא תנא רב פתוחות זו לזו היינו משום דמהמשנה מוכח דבלא נשתתפו החצרות אסורות במבוי אבל במבוי עצמו מותר לטלטל ובפתוחות זו לזו אסור לרב לטלטל אפי' במבוי עצמה בלא נשתתפו וצ"ע:

ועל ארבעה לו אשיבנו אשר הקשית על דברי הרמב"ן דכתב דאף בלחי רחב ד' מותר להשתמש כנגדה משום דחודו החיצון יורד וסותם דא"כ מאיזה סברא יהי' אסורין בפתוח לכרמלית ואיך שייך לומר בזה מצא מין את מינו וניער כיון דחוד החיצון יורד וסותם, עיין ר' יהונתן דפירש הא דאמרינן מצא מין את מינו וניער לא משום דרשות א' הוא רק משני שהכרמלית קל הוא בעיני המשתמשים במבוי כיון דתוך הפחת דומה אליו שהרי יש לו שלש מחיצות כמו שיש לכרמלית ולכך חיישינן אם שרית לטלטולי בתוך הפתח דלמא יטלטל בכרמלית הסמוך לו משא"כ ברה"ר לא שייך הך גזירה וכן נראה מדברי התוס' בעירובין (ח) ד"ה הכל דהחשש היא דלמא יטעה ואתי לאפוקי גם בחוץ ולפי"ז ל"ק כלל קו' דאף דאמרינן דחודו החיצון יורד וסותם מ"מ אסור לטלטל בפתוח לכרמלית משום חשש אחלופי ודוק:

תוכן העניינים

כוכב מיעקב (וויידנפלד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה