אור ברסלב

כוכב מיעקב (וויידנפלד)· רבי יעקב וויידנפלד

סימן קנה

סימן קנד

כתובות (דף נ"ח ע"ב) בסוגיא דהמקדיש מעשי ידי אשתו כו' המותר רמ"א הקדש ר"י הסנדלר אומר חולין כו' אמר שמואל הלכה כר"י הסנדלר, ומי אמר שמואל הכי והתנן קונם שאני עושה לפיך אין צריך להפר כו' ר"י בן נורי אומר יפר שמא יגרשנה ואמר שמואל הלכה כר"י בן נורי אלמא דס"ל אדם מקדיש דשלב"ל כו' אלא אמר ר"ה ברי' דר"י באומרת יקדשו ידי לעושיהן וכי קאמרה הכי מי מקדשא הא משעבדא לי' לכי מגרשה ומי איכא מידי דהשתא לא חל ולקמי' חל כו' עד אלא אמר רב אשי קונמות קאמרת שאני קונמות דקדש"ה היא וכדרבא דאמר הקדש חמץ ושחרור מפקיעין מידי שיעבוד, והנה התוס' בקידושין (דף ס"ג) הקשו דלמסקנא קונמות קד"ה היא אמאי צריך לאוקמי באומרת יקדשו ידי לעושיהן הא קד"ה חל אף על דשלב"ל:

ואמרתי לתרץ קושיית התוס' בדרך נעים והיא, דהנה עיקר הדבר דס"ל להתוס' והרמב"ם דקדושת הגוף חל על דשלב"ל היא מהא דקיי"ל בתמורה כמאן דאמר קדושה חלה על עוברין אף דעובר הוי דשלב"ל, והנה הר"ן בסוגיין הקשה דלר"י בן נורי דהנדר לא חל רק לאחר שיגרשנה א"כ האיך יכול להפר הא לא הוי מדברים שבינו לבינה כיון דבעודה תחתיו לא חל הנדר כלל רק לאחר שיגרשנה, ואמרתי לתרץ קושי' הר"ן דהנה נודע דדעת הרא"ש היא דלאחר תקנת אושא דאשה שמכרה בנ"מ בחיי בעלה הבעל מוציא מיד הלקוחות דאף הגוף יכול להוציא ומ"מ פסק דלכשתתאלמן או תתגרש מכרה קיים והקשה הב"ש סי' צ' דאמאי מקחה קיים לכשתתאלמן או תתגרש הא הוי דשלב"ל והוי כאומר שדה שאירש מאבא אני מוכר לך דל"ה כלום:

ואמרתי לתרץ קושיית הב"ש דהנה באמת הטעם דאלמוהו חכמים להבעל גם בגוף הקרקע דיוכל להוציא אף גוף הקרקע בחיי' ע"י הק"פ שתיקנו לו היא מכח הפקר ב"ד הפקר, ולפ"ז לכאורה קשה דהא נודע מ"ש התוס' ביבמות גבי תורם מן הטהור על הטמא דלש"ל הפקר ב"ד הפקר היכא שאח"כ יחזור לרשותו, ולפ"ז האיך שייך לומר הכא לענין גוף הקרקע הפקר ב"ד הפקר דדלמא ימות הוא קודם ותחזור הקרקע להאשה ובכה"ג לא שייך הפקר ב"ד הפקר, אולם באמת ניחא דהנה התוס' כתבו בכתובות בכמה דוכתי דיותר שכיח שהאשה תמות קודם לבעלה ולפ"ז שפיר פסק הרא"ש דכשתתאלמן או תתגרש מכרה קיים דעיקר הטעם שיכול להוציא הקרקע בחיי' היא משום דאמרינן דמסתמא תמות האשה קודם וישאר הקרקע שלו לעולם ולכך אמרינן הפקר ב"ד הפקר אבל לכשתתאלמן או תתגרש וחוזרת הקרקע לאשה איגלאי מלתא למפרע דאף בחיי' לא הי' יכול להוציא הקרקע מיד הלוקח דאם היינו יודעין דהוא ימות קודם לא הי' יכול להוציא הקרקע דהיכא דיחזור הקרקע להאשה לא אמרינן הפקר ב"ד הפקר וא"כ ל"ה דשלב"ל דכעת איגלאי מלתא למפרע דהמקח הי' קיים מתחילה:

ובזה מתורץ קושיית הברוך טעם שהקשה דלמ"ד ק"פ כק"ה דמי האיך משכחת כלל ירושת הבעל הא הוי ראוי ואין הבעל יורש את אשתו בראוי, ולפי האמור ניחא דעיקר הטעם דאמרינן דע"י הק"פ יש לו קנין בגוף הקרקע ן דאם ימות הוא קודם תחזור הקרקע להאשה ובכה"ג לא שייך לומר הפקר ב"ד הפקר דאמרינן דמסתמא תמות היא קודם וירש אותה ויהי' הקרקע שלו לעולם וא"כ האיך נימא דלא ירש את אשתו מטעם ק"פ כק"ה דמי דהא עיקר הטעם דק"פ כק"ה דמי הוא משום דשכיח היא דהאשה תמות קודם וירש אותה ויהי' שלו לעולם אבל אי נימא דאינו יורש אותה ממילא לא נימא ק"פ כק"ה דמי דבין אם הוא ימות קודם או האשה קודם תחזור הקרקע להאשה וכה"ג לש"ל הפקר ב"ד הפקר ודוק:

ולפ"ז שפיר מתורץ קושיית הר"ן שהקשה דהאיך יוכל להפר הא ל"ה דברים שבינו לבינה כיון דהנדר לא חל כלל בעודה תחתיו דהכי קאמר דכיון דמדינא חל הנדר דקונמות מפקיעין מידי שעבוד רק דחכמים אלמוהו לשעבודא דבעל דלא תוכל לאסור עליו כאלו הי' שלו והוא מטעם הפקר ב"ד הפקר ושפיר קאמר דיפר דשמא יגרשנה ויחזור המעשה ידי' להאשה וא"כ לש"ל הפקר ב"ד הפקר וא"כ ממילא חל הנדר גם בעודה תחתיו ושפיר יכול להפר דאם יגרשנה איגלאי מלתא למפרע דגם בעודה תחתיו הי' חל הנדר ושפיר הוי דברים שבינו לבינה, אולם לכאורה יש למשדי בי' נרגא דבשלמא לענין קושיית הב"ש שפיר כתבנו דאם ימות הוא קודם יחזור הקרקע להאשה ולכך לש"ל הפקר ב"ד הפקר לענין גוף הקרקע משא"כ לענין מעשה ידי' ל"ש זאת דהא המ"י שעשתה תחת בעלה לעולם יהי' שלו רק דהמ"י שתעשה לאחר שיגרשנה שייך לה וא"כ שפיר שייך לומר לענין מ"י שתעשה בחיי בעלה הפקר ב"ד הפקר אולם באמת ניחא דהא באמת לא חל הנדר על המ"י דהא הוי דשלב"ל וע"כ נ"ל באומרת יקדשו ידי לעושיהן וא"כ ההקדש חל על הגוף שלה ולענין הגוף שלה שפיר כתבנו דאם יגרשנה ותחזור הגוף שלה לעצמה לש"ל הפקר ב"ד הפקר ושפיר חל הנדר גם בעודה תחתיו ולכך יכול להפר:

ולפ"ז שפיר מתורץ קושיית התוס' הנ"ל דע"כ ס"ל כמ"ד דאין קדושה חלה על עוברין ואף קדוש"ה לא חל על דבר שלב"ל דאי ס"ל דקדושת הגוף חל על דשלב"ל ומיירי בהקדישה מע"י עצמם ולא ידי' לעושיהן א"כ לענין מע"י שפיר שייך לומר הפקר ב"ד הפקר אף אם יגרשנה דהמע"י שעשתה תחת בעלה לעולם לא יחזור לה וא"כ תהדר קושיית הר"ן לדוכתי' דאמאי יוכל להפר הא לא הוי מדברים שבינו לבינה וע"כ צ"ל דס"ל דאף קד"ה לא חל על דשלב"ל ומיירי באומרת יקדשו ידי לעושיהן ולענין הגוף שפיר כתבנו דאם יגרשנה ויחזור הגוף שלה לעצמה ממילא חל הנדר גם בעודה תחתיו ושפיר יכול להפר, וז"ב ודוק כי כפתור ופרח היא:

תוכן העניינים

כוכב מיעקב (וויידנפלד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה