כוכב מיעקב (וויידנפלד)· רבי יעקב וויידנפלד
סימן קנב
במס' כתובות ריש פ' א"נ בגמ' נערה אין קטנה לא הא מני ר"מ היא דאמר כ"ז שיש מכר אין קנס כו' עיש"ה, והקשה הגאון בס' הפלאה קו' גדולה ועצומה דהנה בסנהדרין (דף ע"ג) גבי הני דניתנו להצילם בנפשם פרין ממתני' דהכא דקתני הבא על אחותו ואמאי הא ניתן להצילו בנפשו וקלב"מ ואמאי יש לה קנס ומשני במפותה א"כ לפי"ז קשה הכא דילמא לעולם גם קטנה יש לה קנס והא דלא מיתני במתני' קטנה היינו משום דקתני הבא על אחותו ובקטנה הלא תהדר קושיית הגמ' אמאי יש לה קנס נימא קלב"מ כיון דניתן להצילה בנפשו דאין לומר במפותה, דנהי דאיירי במפותה אכתי אנוסה היא דפיתוי קטנה אונס היא וניתן להצילו בנפשו וא"כ אין לה קנס ומש"ה לא תני במתני' קטנה אבל בעלמא שפיר י"ל דגבי קטנה יש לה קנס ומאי פריך נערה אין קטנה לא ע"כ עי"ש:
ונלענ"ד לתרץ קושי' זו בטוטו"ד והיא דהנה דעת המל"מ נוטה בפ' כ"ד מה' שבת דברודף אחר הערוה בשבת אין מצילין אותו בנפשו כדין כל חייבי מיתות ב"ד דאינה דוחה שבת ולפ"ז קשה לכאורה קושי' עצומה דלפ"ז מאי מקשה מהבא על אחותו הא ניתן הוא להציל בנפשו דלמא דבא עלי' בשבת ובשבת אין מצילין אותו בנפשו אולם באמת ניחא דקושיית הגמ' הכי אזלא דע"כ מיירי בחול דא"כ תקשי למ"ד דס"ל דאסור לבעול בתחלה בשבת משום דדם חבורי מחבר ומה יענה להך מתני' דאי מיירי בשבת בודאי קשה למ"ד דדם חבורי מחבר אמאי חייב נימא קלב"מ דהא הוא חייב משום חובל בשבת וע"כ מיירי בחול ובחול ניתן הוא להציל בנפשו וממנ"פ קשה ור"פ הוצרך לשנויי במפותה דר"פ לשיטתו דס"ל בכתובות דאסור לבעול בתחלה בשבת וא"כ ל"מ מיירי בשבת דבשבת הרי פטור מקנס דקלב"מ ולכך מוכרח לשנויי במפותה:
ולפ"ז מתורץ קושי' ההפלאה כמין חומר דלדידן דקיי"ל דהלכתא דמותר לבעול בתחלה בשבת שפיר דייק דנערה אין קטנה לא דלדידן אף בקטנה משכחת קנס בבא על אחותו כגון שבא עלי' בשבת דבשבת לא ניתן להציל בנפשו וז"ב מאוד, אולם אח"כ מצאתי בשעה"מ שנתעורר בזה שהקשיתי דאמאי לא מוקי לה בשבת וכתב דל"ק כלל דאף אי נימא דבשבת לא ניתן להציל בנפשו היינו שא אחרים חייבין להציל אבל היא עצמה בודאי מותרת להציל עצמה בנפשו וא"כ אפי' בשבת ג"כ איכא למימר קלב"מ, ולפ"ז תהדר קושי' ההפלאה הנ"ל לדוכתא אולם לאחר העיון עלה על רעיוני לתרץ קושי' ההפלאה בדרך חידוד נפלא והיא דבאמת אכתי קשה אף לפי סברת השעה"מ דהיא עצמה מצווית להציל עצמה בנפשו דנוקי בשבת ובשבת לא ניתן לאחר להצילו בנפשו ונהי דהיא מחויבת להציל עצמה בנפשו מ"מ לש"ל קלב"מ דהוי מיתה לזה ותשלומין לזה דבשלמא בחול ל"ה מיתה לזה ותשלומין לזה כמו שכתבו התוס' בכתובות ובב"ק גבי רודף ששיבר כלים של אחר דפטור דלא הוי מיתה לזה ותשלומין לזה כיון דאף בעל הכלים מצווה להרגו הוי מיתה ותשלומין לאחד וה"נ לא הוי מיתה לזה ותשלומין לזה כיון דהתשלומין שייך להאב דאף האב מצווה עליו להרגו משא"כ בשבת דאין שום אדם מצווה עליו להרגו רק היא עצמה מצווית להרגו שפיר הוי מיתה לזה ותשלומין לזה דהתשלומין שייך להאב והוא אינו מצווה בשבת להצילה בנפשו של זה:
אולם באמת ניחא דלכאורה צ"ע דאמאי ס"ד דמקשה מהבא על אחותו דהא היא ניתן להצילו בנפשו וכי לא עלה על דעת המקשה דנוכל לאוקמי במפותה ואמאי צריך לדחוקי ולשנויי דהא מני ר"י היא טפי הי' לי' לשנויי דמיירי במפותה, אולם באמת ניחא דהמקשה הקשה עיקר קושיתו מאשת אחיו דמיירי בנתארסה ונתגרשה ובנתארסה ונתגרשה קנסא לעצמה ע"כ ל"מ מיירי במפותה דמפותה הא מחלה הקנס אך ר"פ דמשני במפותה ע"כ מוקי מתני' כתנא דברייתא דנתארסה ונתגרשה קנסא לאבי' וכמו שכתבו התוס' שם ובכתובות ולפ"ז המקשן ל"מ מוקמי בשבת דבשבת ג"כ א"ל קלב"מ דהיא בעצמה מחויבת להרגו ול"ה מיתה לזה ותשלומין לזה דבאשת אחיו שנתארסה ונתגרשה קנסא לעצמה לדעת המקשה ולכך לא רצה לאוקמי במפותה כמ"ש וא"כ אף בשבת הוי מיתה ותשלומין לאחד ודוק, ולפ"ז מתורץ קושי' ההפלאה הנ"ל דשפיר דייק נערה אין קטנה לא וא"ל דבקטנה אינו מחויב קנס באחותו דניתן היא להצילו בנפשו ולכך דוקא בנערה משלם קנס דמיירי במפותה דז"א דעכ"פ כיון דמוקי מתניתן במפותה ע"כ צ"ל דס"ל להתנא דמתני' דנתארסה ונתגרשה קנסא לאבי' א"כ אף באונס ובקטנה משכחת קנס בבא על אחותו ובשבת דלא ניתן להצילו בנפשו ע"י אחרים ואי משום היא עצמה הא הוי מיתה לזה ותשלומין לזה דהא ס"ל דהקנס שייך להאב מדמצי לאוקמי במפותה ודוק כי חריף הוא: