אור ברסלב

כוכב מיעקב (וויידנפלד)· רבי יעקב וויידנפלד

סימן קמד

סימן קמג

עיין ברמב"ם ה' מעשה הקרבנות פ' ב' ה"ט בירוצי המדות של סולת חול שאין גב העשרון קודש ובירוצי היין והשמן קודש לפי שהוא יורד על גב הכלי וכלי הלח נמשחו מבפנים ומבחוץ ולמה יתקדשו הבירוצין אע"פ שאין כונת המודד אלא למה שבכלי בלבד כדי שלא יאמרו מוציאין מכלי שרת לחול עיי"ש דין זה היא במשנה בפ' שתי מדות (דף צ') ופסק כת"ק, והנה התוס' (בדף פ"ח) ד"ה בירוצי כתב דלמ"ד לא נתקדשו ניחא הא דאמר לקמן מותר נסכים לקיץ המזבח ומפרש ר' חייא בר יוסף דיש להם פדיון כו' אבל למ"ד נתקדשו קשה הא אין להם פדיון, ותירצו דמיירי בנסכי ציבור דלב ב"ד מתנה עליהן ע"כ, ואח"כ הקשו וא"ת ונגזור שמא יאמרו מוציאין מכלי שרת לחול כדגזרינן התם לר' יוסי בלח דנעקר ולעיל בפ' התודה, וי"ל דהכא לא גזרינן דאמרו בנפשייהו בירוצין לא נתקדשו, ע"כ דברי התוס' עיי"ש, והקשה המל"מ דכפי הנראה מדברי התוס' האלו דגזירה זו דשמא יאמרו שייכא אף דכשאנו מצריכין פדיון דאכתי יאמרו העולם שיש פדיון לקדושת הגוף א"כ קשה אהא דאמרינן בפ' שתי מדות במאי קא מיפלגו ת"ק ור"י ת"ק סבר מדות הלח נמשחו בין מבפנים בין מבחוץ מדת יבש נמשחה מבפנים ולא מבחוץ כו' ר' יוסי סבר אידי ואידי נמשחו מבפנים ולא מבחוץ והכא ה"ט דלח נעקר ומגווה דמנא קא אתי והיבש אינו נעקר וכי נעקר מאי הוי גברא למאי דצריך קא מכוון אמר רב דימי כו' רבינא אמר לעולם אימא לך כלי שרת אין מקדשין אלא מדעת וגזירה שמא יאמרו מוציאין מכלי שרת לחול עיי"ש, א"כ קשה דכיון דרבינא חייש לגזירה זו אמאי יש לו פדיון אכתי יאמרו שיש פדיון לקדושת הגוף כו':

ונראה לדעתי לתרץ קו' המל"מ בטוב טעם ודעת, דהנה הקשיתי אהא דמקשה ר' יוסי דסבירא לי' דמדת הלח בירוצה קודש משום דהלח נעקר ומגווה דמנא קא אתי וכי נעקר מאי הוי גברא למאי דצריך קא מכוין הא ר' יוסי בעצמו ס"ל בעירובין (דף ל"ז) גבי שני לוגין שאני עתיד להפריש דאין ברירה וא"כ כיון דהבירוצין היו מתחילה בשולי הכלי רק אח"כ כשנתמלא הכלי צף מה שלמטה למעלה וא"כ איך נימא דלא קדיש משום דלא קא מכוין לקדש הבירוצין הא כבר נתקדש כשהי' בפנים וע"כ צ"ל דהוברר הדבר דמה שצף למעלה לא הי' מכוון לקדש הא בדאורייתא ס"ל לר"י דאין ברירה, וא"ל דהא קיי"ל דאין כלי שרת מקדשין אלא שלמים כדאיתא בזבחים (דף פ"ח) אין מלאים אלא שלמים וא"כ לא נתקדש אפי' מה שבפנים הכלי עד שנתמלא כל הכלי ואז כבר צפו הבירוצין וא"כ אין צריך כלל לברירה דקודם שנתמלא לא הי' קדיש כלל וכשנתמלא אז אינו מכוון לקדש הבירוצין ושפיר מקשה הש"ס גברא למאי דצריך ק מכוון דבאמת זה אינו דקו' הש"ס היא לר"י ור"י ס"ל שם בזבחים ובמנחות (דף ח') דהא דאין מקדשין אלא שלמים דוקא בזמן שאין דעתו להוסיף אבל בזמן שדעתו להוסיף ראשון ראשון קדיש וא"כ שפיר נתקדש לר"י מה שבפנים אפילו קודם שנתמלא הכלי וא"כ אמאי מקשה הש"ס לר"י דנימא גברא למאי דצריך קא מכוון הא ר"י ס"ל דאין ברירה, והיא קושיא נפלאה לדעתי:

והנראה לדעתי לתרץ זאת דהנה דעת רש"י ז"ל בפרק שתי מדות (דף צ') דלינה פוסלת בבירוצין אע"פ שלא הי' שם זבח, דפירש אהא דאיתא שם ואם לנו איפסלו בלינה דלנו לפי שאין שם זבח אחר, א"כ מוכח להדיא דרש"י ס"ל דלינה פוסלת בבירוצין אפי' בלא הי' שם זבח אחר, ובאמת קשה מאד לדעת רש"י דהא אמרינן במנחות (דף ע"ט) אמר זעירי אין נסכים מתקדשין אלא בשחיטת הזבח ופירש רש"י שם דלענין לפסלו בעינן שחיטת הזבח ומקודם שחיטת הזבח אינן נפסלין בלינה וא"כ קשה איך נוכל לומר דבירוצין מפסלי בלינה אפילו באין שם זבח אחר הא אפי' נסכים בעצמן לא מפסלי בלינה קודם שחיטת הזבח א"כ אפילו אם נימא דהבירוצין קודש עכ"פ הזבח לא נשחט על הבירוצין ואיך מפסלי בלינה באין שם זבח אחר, ולכאורה היא קושיא חמורה מאוד:

אמנם באמת ניחא דהנה התוס' במנחות (דף ט"ו) ד"ה אפשר הקשו לדעת רש"י דנסכים לא מפסלי בלינה קודם שחיטת הזבח ממשנה שלימה פ"ב דמעילה גבי נסכים קדשו בכלי הוכשרו לפסול בלינה, ותירצו דשם מיירי בנסכים הבאים בפני עצמם מש"ה מפסלי בלינה משקדשו בכלי, ובזה נראה לדעתי מילתא חדתא דאם נימא דהבירוצין אין קודש עוד הם חמורים מנסכים גופייהו דנסכים בעצמם כיון דבאים עם הזבח לא מפסלי בלינה קודם שחיטת הזבח משא"כ הבירוצין דהזבח לא נשחט עליהם הוי כמו נסכים הבאים בפני עצמם דמפסלי בלינה משקדשו בכלי ודוק, ולפמ"ש נוכל לומר דהכי מקשה הש"ס וכי מעקר מאי הוי גברא למאי דצריך קא מכוון וא"כ אמאי מפסלי בלינה באין שם זבח אחר, ובזה אין לומר דכיון דנתקדש מתחילה כשהי' בשולי הכלי א"כ אף אחר שצף למעלה לא נוכל לומר דיצא לחולין משום גברא למאי דצריך קא מכוון דאין ברירה, דמה בכך דנתקדש מתחילה כשהי' בפנים בטרם שנתברר שיהיו זאת הבירוצין וממילא הוא קדיש אף לאחר שנתברר שהם הבירוצין דאין ברירה, דא"כ עכ"פ לא עדיף מהנסכים עצמם דכיון דקודם שנתברר שהם הבירוצין נתקדש ואז אין לו רק קדושת נסכים הבאים עם הזבח ונסכים הבאים עם הזבח לא מפסלי בלינה קודם שחיטת הזבח לדעת רש"י ואמאי מפסלי הבירוצין בלינה באין שם זבח אחר, ודוק היטב:

ולפ"ז מתורץ קושיית המל"מ כמין חומר דלפי מה שכתבנו נוכל לומר דאין כוונת רבינא דאמר גזרינן שמא יאחרו מוציאין מכלי שרת לחול דהעולם יאמרו דמוציאין נסכים עצמן ג"כ לחול ומש"ה הקשה המל"מ דא"כ אפילו פדיון לא יועיל, רק דבאמת לזה לא חיישינן שיאמרו דנסכים עצמן שווין לבירוצין דאדרבה העולם יאמרו דרק הבירוצין לא נתקדשו דגברא למאי דצריך קא מכוון כקושיית הש"ס, אך כוונת רבינא דשמא יאמרו מוציאין מכלי שרת לחול הוא על הבירוצין גופייהו דאם נאמר שהבירוצין אין להם קדושת נסכים הבאים בפ"ע העולם יסברו דהבירוצין לא נתקדשו כלל משום דגברא למאי דצריך קא מכוון ויוצא לחולין גם בלא פדיון ובאמת קדשו הבירוצין לענין שלא יצא לחולין בלא פדיון אע"ג דגברא רק למאי דצריך קא מכוון דהא מתחילה נתקדשו בשולי הכלי ואף שנתברר אח"כ דהם הבירוצין הרי ר' יוסי סבירא לי' דאין ברירה כקושיין ורק דמהני בהו פדיון משום דעכ"פ הם מותר נסכים ולקיץ המזבח אזלו, ושפיר מתורץ קושיית המשנה למלך כמין חומר ודוק היטב בזה:

יעקב וויידענפעלד.

תוכן העניינים

כוכב מיעקב (וויידנפלד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה