כוכב מיעקב (וויידנפלד)· רבי יעקב וויידנפלד
סימן קמג
רמב"ם פ' ט"ו מה' מעשה קרבנות ה' י"ד.
הרמב"ם פסק בה' מעשה קרבנות דיין הבא בנדבה לספלים ותמה עליו הכ"מ דהא אמרינן דשמואל דס"ל מביא ומזלפו על גבי האישים ס"ל כר"ש דדבר שאינו מתכוין מותר ואנן קיימ"ל כר"ש ואמאי לא פסק הרמב"ם כשמואל, ולחומר הנושא אענה גם אנכי את חלקי לתרץ דברי הרמב"ם ז"ל התמוהין ובהקדם לתרץ קו' התוס' בכתובות (דף ו' ע"א) ד"ה האי מסוכרייתא שהקשו אהא דאמרינן מזלפין על גבי האישים הא הוי פסיק רישיה דא"א שלא יכבה, ונראה לי לתרץ דהנה איתא בגמ' בכורות שתי שערות עיקרן מאדים וראשן משחיר גוזז במספרים ואינו חושש וכתבו התוס' שם בד"ה גוזז במספרים ואינו חושש דעיקר החשש היא שמא יגזוז יותר מהצורך הפרה אבל מה שגזז לצורך הפרה מותר ואין שום חשש איסור כלל וכן הביאו בתוס' שם פי' הקונט' דמשמע משם דמה שגזז לצורך מותר. ועיין בשלטי גבורים פ' שבועת העדות שכ' דמותר למחוק את השם מ"מ לתקן והביא ראי' מהא דגוזז במספרים דמותר הואיל והוא לצורך המצוה עיי"ש. ועפי"ז יתורץ קו' התוס' הנ"ל היטב דשפיר מותר הכא לזלפו על גבי האישים טיפים דקים כמצותו אע"ג דבודאי יכבה דאותו שעשה לצורך מותר כס' התוס' בכורות רק דחששא הוא דילמא יזלף טיפים גסים היינו שהם שלא לצורך ושפיר הוי דבר שאין מתכוין ולא הוי פסיק רישיה כיון דאפשר שלא יזלף רק טיפים דקים שהם לצורך ולא יותר מהצורך ואפשר להעמיס זאת ברש"י זבחים (דף צ"א) בד"ה והא ר"ש עיי"ש היטב ודוק:
ולפי"ז שוב שפיר ל"ק כלל קו' הכ"מ על הרמב"ם דהנה התוס' במנחות (דף צ"א ע"ב) ד"ה דמייתי ומתני חידש לן דהיכי קאמר ר"ט מזלפו על גבי האישים היא רק בסתם אבל במפריש לספלים היא לספלים עיי"ש בתוס' וא"כ לפי"ז תיהדר קו' התוס' כתובות לדוכתא הא הוי פסיק רישיה ושוב ליכא לתרץ תירוץ הנ"ל דמש"ה לא הוי פסיק רישיה כיון דאפשר שלא יזלף יותר מהצורך דהא תינח אם לא אפשר בענין אחר רק בענין זה שפיר אמרינן בזה כיון דמצותו בכך וא"א בענין אחר מותר לעשות כן אע"ג דבודאי יכבה כיון דא"א בענין אחר אבל השתא לפי סברת התוס' מנחות דהיכי דמפרש לספלים היא לספלים א"כ אפשר בענין אחר דהיינו שיפריש בפירוש לספלים ולא הוי מצותו בכך, וכעין זה מתרץ הגמ' בזבחים שם (דף צ"א) אפשר דיתיב ונטר אלא ע"כ צריכין אנו לומר דהש"ס לא אזלו בשיטת התוס' מנחות דהיכי דמפרש לספלים היא לספלים וכמו שמבואר בתוס' קידושין נ"ה ד"ה ודלמא דאפי' במפרש לספלים הוי לאשים וא"כ א"א בענין אחר והוי מצותו בכך ע"כ פסקינן דמזלפו על גבי האישים, ולפי"ז נוכל לומר דהרמב"ם אזי בשיטת הגמ' מנחות דמייתי ומתני וע"כ צ"ל כס' התוס' שם דהיכי דמפרש לספלים היא לספלים וא"כ לדידי' שפיר קשה קו' התוס' כתובות הא הוי פסיק רישיה כנ"ל דהא אפשר בענין אחר דהיינו דאפשר לפרש לספלים וע"כ פסק הרמב"ם לספלים וממילא אי אמרינן דהדין כן היא לספלים אפי' הוא לא מפרש לספלים נמי אמרינן דבודאי כוון לספלים כיון דהדין כן היא ושוב לא קשה קו' הכ"מ על הרמב"ם:
ולפי"ז מה טוב ומה נעים יתורץ קו' התוס' זבחים (דף צ"א) בד"ה הא ר' יהודה והא ר"ש שהקשו דה ר"ע ס"ל כר"ש דדבר שאין מתכוין מותר ואמאי סבירא לי' לספלים ולפי הנ"ל אתי שפיר דהוא אזיל בשיטת הש"ס מנחות דמייתי ומתני וא"כ מוכרח לומר כסברת התוס' שם דאם הוא מפרש לספלים היא לספלים וא"כ לדידי' קשה קושית התוס' הא הוי פסיק רישיה כנ"ל כדתרצינן לעיל בדברי הרמב"ם משום דאפשר בענין אחר כמ"ש לעיל ודוק: