אור ברסלב

כוכב מיעקב (וויידנפלד)· רבי יעקב וויידנפלד

סימן קמב

סימן קמא

ב"ק (דף מ') שאלו בחזקת תם ונמצא מועד בעלים משלמין חצי נזק ושואל חצי נזק כו' ונימא לי' אי תם הוי מודינא ומפטרינא כו' ומשני דאקדים בי דינא ותפסי', והנה הרמב"ם בפ"ד מה' נזקי ממון לא הביא כלל הך אוקימתא דקדים ב"ד ותפסי' והקשו עליו דהא להרמב"ם תיקשי נימא לי' אי תם הוי מודינא ומפטרינא דהא הרמב"ם פסק דמודה בקנס ואח"כ באו עדים פטור ולדידי' תיקשי קו' הגמ' אי תם הוי מודינא ומפטרינא כמו שכתבו התוס' שם דהך פירכא אזלא למ"ד דמודה בקנס ואח"כ באו עדים פטור והיא תימה רבתא:

והנראה לדעתי לתרץ בטוב טעם דהנה חזות קשה לי אהא דקאמר אי תם הוי מודינא ומפטרינא דהא התוס' הקשו שם דאמאי לא נימא לי' אי תם הוה לא הוה משתלם רק כמו שהשור שוה והשתא משלם כל ח"נ מהעליי' אע"פ שאין השור שוה כל כך ותירצו דהשתא נמי לא משלם אלא בשויו של שור אלמא דהשומר לא משלם רק כפי השמירה שקיבל עליו והוא לא קיבל רק השמירה של תם וכן כתבו התוס' שם דהכא לש"ל צד תמות במקומה עומדת לענין להשתלם מגופו דעכ"פ כיון דאייעד לאו קנסא הוא והי' לו לשמור אותו א"כ מאי מקשה הוי מודינא ומפטרינא השתא נמי דהוא מועד יכול להודות ולפטור דמה לן שהוא מועד מ"מ הוא לא קיבל עליו שמירת מועד ולדידי' הוא קנס כמו דאינו משלם רק כפי שויו של שור אף שהיא משום דהוא סבר שהוא תם הכ"נ לא משלם כשהוא מודה כיון דהוא סבר שהוא תם ולדידי' הוא קנס והיא קו' מושכלת:

והנראה לדעתי בזה בהקדם ליישב קו' התוס' שהקשו אהא דפריך אי תם הוה מודינא ומפטרינא דהא תינח למ"ד מודה בקנס ואח"כ באו עדים פטור אלא למ"ד חייב מאי איכא למימר, ונלע"ד לתרץ דכוונת הגמ' היא דהי' הברירה להודות שנגח לפני עדים אלו שהעידו אח"כ שראו שנגח ובכה"ג הוא פטור אפי' למ"ד מודה בקנס ואח"כ באו עדים חייב כדאיתא לקמן (דף מ"ה) משום דהוי עדות שאאי"ל דאין אתה יכול לקיים בהו דין הזמה משום דהוא הודה בעצמו שהם ראו שנגח ולא נשאר רק הודאת פיו והוי מודה בקנס ושפיר מקשה אי תם הוי מודינא ומפטרינא אפי' למ"ד דמודה בקנס ואח"כ באו עדים חייב מ"מ היכי שאמר שהעדים ראו שנגח הוא פטור דהוי עשאאי"ל ולא נשאר רק הודאת פיו ודוק:

ולפי"ז מתורץ קושיתי כמין חומר דשפיר מקשה אי תם הוה מודינא ומפטרינא אע"ג דבידו להודות גם עכשיו ולמיפטר כיון דלדידי' הוא קנסא דקו' הגמ' היא למ"ד דמודה בקנס ואח"כ באו עדים חייב רק דקו' הגמ' היא דבידו הי' להודות דנגח בפני עדים אלו ואז הוי עשאאי"ל א"כ כשנמצא מועד בודאי הוא חייב דמידי הוא טעמא דעשאאי"ל ל"ה עדות כיון דהעדים אינם יראים לומר שקר כיון דאין אתה מקיים בהו דין הזמה והא תינח אם הי' תם אבל כשנמצא מועד שפיר הוי עדות שאי"ל אע"ג שהשומר בעצמו הודה שנגח בפני עדים אלו מ"מ יכול אתה לקיים בהו דין הזמה משום הח"נ שחייבין הבעלים לשלם וממילא גם השומר חייב כשהודה כיון דס"ל דמודה בקנס ואח"כ באו עדים חייב רק קו' הגמ' היא דבידו להודות שנגח בפני עדים אלו והוי עשאאי"ל אבל כשהוא מועד שפיר הוי עשאי"ל משום מחצה של הבעלים ושפיר חייב גם השומר:

ולפי"ז שפיר מתורצים דברי הרמב"ם דלא הביא דקדים ב"ד ותפסי' דאדרבה כיון דהרמב"ם סבירא לי' דמודה בקנס ואח"כ באו עדים פטור לא קשה לדידי' אי תם הוה מודינא ומפטרינא דהשתא נמי יכול להודות וליפטר דלדידי' הוי קנסא וקו' הגמ' אי תם הוה כו' היא רק למ"ד מודה בקנס ואח"כ באו עדים חייב ודוק כי חריף:

תוכן העניינים

כוכב מיעקב (וויידנפלד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה