אור ברסלב

כוכב מיעקב (וויידנפלד)· רבי יעקב וויידנפלד

סימן קלז

סימן קלו

חולין (דף מ' ע"א) אמר ר"ה היתה בהמת חבירו רבוצה לפני ע"ז ושחט בה סימן א' אסרה סבר לה כי הא דאמר עולא אמר ר"י אע"פ שאמרו המשתחוה לבהמת חבירו לא אסרה עשה בה מעשה אסרה איתיבי' ר"נ לר"ה השוחט חטאת בשבת בחוץ לע"ז חייב שלש חטאות וא"א כיון ששחט בה סימן אחד אסרה אשחוטי חוץ לא לחייב מחתך בעפר בעלמא הוא אמר ר"פ הכא בחטאת עוף עסקינן דכולהו בהדדי אתי מכדי ר"ה כמאן אמרה לשמעתא כעולא ועולא מעשה כל דהוא קאמר כו' אלא אמר בר זוטרא כגון שהי' חצי קנה פגום והוסיף עליו כ"ש וחתכו דכולהו בהדי הדדי אתי יעיש"ה בפירש"י, והנה בתוס' לעיל (דף כ"ט) ד"ה כגון הקשו אהא דקאמר הכא דמיירי בחטאת העוף ובחצי קנה פגום ולהכי נקיט חטאת ולא זבח שבשאר זבח כיון ששחט בה סימן אחד אסרה ותו לא מחייב משום שחוטי חוץ והשתא אכתי כיון דחייב משום שחוטי חוץ אסימן אחד אפי' בבהמה לאשמעינן זבח ובחצי קנה פגום יעיש"ה, ואמרתי לתרץ קושי' התוס' דהנה הברוך טעם הקשה אהא דאמרינן הכא בסוגיין אי אין אדם אוסר דבר שאינו שלו מאי איריא חטאת העוף אפי' זבח נמי דהא הספר יראים הקשה דהאיך משכחת כלל שחוטי חוץ הא כיון דשחט בה פורתא הו"ל בע"מ והשוחט בע"מ בחוץ פטור ותירץ כיון דהוי דרך שחיטה לא הוי מום כיון דעומד הוא לשחטה יעוש"ה והקשה הגאון הנ"ל דהא תינח בחול דעומד הוא לשחוט כולו משא"כ הכא בשבת רק ששכח שהוא שבת ואם הי' אומרים לו שהוא שבת הי' פורש מלשחוט וא"כ אינו עומד לשחוט וא"כ הדק"ו הספר יראים לדוכתא דהו"ל בע"מ וא"כ מאי פריך הש"ס מאי איריא חטאת עוף אפי' זבח נמי דע"כ לא מיירי אלא בחטאת עוף דבזבח הו"ל שחיטת בע"מ ואמאי חייב משום שחוטי חוץ אבל בחטאת עוף ל"ה שחיטת בע"מ דאין תמות וזכרות בעופות, ואמרתי לתרץ קושי' הברוך טעם דהנה התוס' הקשו דאמאי לא חשיב לעיל יוה"כ וליתני ד' חטאות ותירצו דהתנא לא נחית למנינא אלא בהנך דאשמעינן חידוש דחייב אשבת אף דלא תיקן אלא להוציא מידי אבר מן החי לבן נח כדאמר בפסחים בפ' אלו דברים (דף ע"ג ע"א) יעי"ש, והקשיתי דהא תינח למ"ד אדם אוסר דבר שאינו שלו אבל למ"ד אין אדם אוסר דבר שאינו שלו וא"כ ע"כ התנא נחית למנינא דליכא למימר דאשמעינן חידוש דחייב אשבת אף דלא תיקן אלא להוציא מידי אבר מן החי לב"נ דהא היא תיקון גמור אפי' גבי ישראל לטהרה מידי נבילה למ"ד אין אדם אוסר דבר שאינו שלו וא"כ אכתי קשה קושי' התוס' ליתני יוה"כ, ואמרתי לתרץ דלדידי' אתי' הברייתא כר"ע דס"ל בחולין (דף ק"ו) דשבת ויוה"כ אינו חייב אלא אחת ולכך ל"מ למחשב יוה"כ וא"כ ל"ק קושי' הברוך טעם דשפיר הקשה הש"ס אי למ"ד אין אדם אוסר דבר שאינו שלו מאי איריא חטאת אפי' זבח נמי דל"ל דהוי שחיטת בע"מ והשוחט בע"מ בחוץ פטור דלמ"ד א"א אוסר דש"ש ע"כ אתי' מתניתין כר"ע דשבת ויוה"כ אינו חייב אלא אחת דלדידי' תקשי קושי' התוס' דאמאי לא חשיב יוה"כ כמ"ש ועכצ"ל דאתי' כר"ע וא"כ מאי איריא חטאת עוף אפי' זבח נמי דלדידי' אף בבהמה בע"מ אם אינה מחוסרת אבר אם שחט אותה בחוץ חייב דאמרינן בבכורות (דף ט"ז ע"א) גבי בעלי מומין שקדם הקדישן אח מומן והשוחטן בחוץ פטור ר"ה מתני חייב בדוקין שבעין ואליבא דר"ע דס"ל אם עלו לא ירדו יעש"ה אלמא לר"ע חייב אבעלי מומין בחוץ שאינן מחוסרין אבר וז"ב, ובזה מתורץ קושי' התוס' הנ"ל דהש"ס משני כגון שהי' חצי קנה פגום למ"ד אא"א דשא"ש ולדידי' שפיר אתי' מתני' כריה"ג ואליבא דהלכתא דשבת ויוה"כ חייב שתים והא דלא חשיב התנא יוה"כ כתירוץ התוס' דלא נחית תנא למנינא אלא לאשמעינן חידוש אף שאינו תיקון גמור אלא להוציא מידי אבר מן החי לב"נ וא"כ ל"מ מיירי בבהמה כקושי' הברוך טעם הנ"ל דהו"ל שחיטת בעלי מומין והשוחט בעלי מומין בחוץ פטור אף שאינה מחוסרת אבר לדידן דקיי"ל בזבחים דבעלי מומין אפי' בדוקין שבעין אם עלו ירדו וא"כ אינו ראוי לפתח אהל מועד ולכך מיירי בעוף דאין תמות וזכרות בעופות וז"ב ודוק היטב כי חריף:

תוכן העניינים

כוכב מיעקב (וויידנפלד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה