אור ברסלב

כוכב מיעקב (וויידנפלד)· רבי יעקב וויידנפלד

סימן קלו

סימן קלה

חולין (י"א) מנ"ל דאזלינן בתר רובא כו' יליף משבירת עצם בפסח דרחמנא אמר ועצם לא תשברו בו ולא חיישינן דילמא טריפה הוה, הקשה בזה הגאון מו"ה אברהם ברודא לפי מה דאמרינן בזבחים לא יבדיל א"צ להבדיל וכ' התוס' דלהכי לא אמרינן הכי בכל המצות ל"ת כגון ל"ת שעטנז, דזה לא הצריכה התורה להשמיענו דכי ס"ד שצריך ללבוש שעטנז א"כ הכא דכתבה התורה ועצם לא תשברו בו מנא ידעינן דאסור לשבור בו עצם דילמא משמעו שא"צ דסד"א דצריך כדי לבדוק אם ניקב קרום של מוח, גם הקשה הר' הירש באנהייט למה לא יליף הש"ס מזה בהיפך דאזלינן בתר רובא מדאסרה התורה לשבור העצם ובמס' פסחים אמרינן בו בכשר ולא בפסול ולמה אסור לשבור העצם אלא ודאי דאזלינן בתר רובא, ואני אמרתי ליישב קו' אלו בהקדם קו' הראשונים ז"ל שהקשו על הרמב"ם דס"ל ספיקא דאורייתא לקולא מה"ת היכי ש"מ דאזלינן בתר רובא דהא בל"ה א"צ לשבור העצם בפסח ולבדקו דספיקא לקולא:

אכן לפי מה שכ' התוס' במס' ב"ק (ד' י"א) דלא אמרינן ס"ס לקולא אם לבסוף נאמר ס"ס לקולא בהיפך יעו"ש לענין ספק זכר ספק נקיבה, א"כ לפ"ז ל"ק קו' הראשונים דבל"ה נימא ספק לקולא וא"צ לשבור העצם ולבדוק מטעם ספיקא לקולא הא איכא גם ספק להיפוך דמותר לשבור העצם מטעם בו בכשר ולא בפסול א"כ לפ"ז ל"ק קו' ה"ר אברהם דילמא באמת מותר לשבור עצם בו אך דקרא קמ"ל דא"נ לשבור ולבדוק, דאם נאמר דמותר לשבור בו עצם א"צ קרא דא"צ דממילא ידעינן דא"צ דספיקא דאורייתא לקולא ואין כאן ספק להיפך דנימא דילמא פסול הוא ומותר לשבור בו עצם דבל"ה מותר לשבור בו עצם אלא וודאי דקרא אשמעינן דאסור לשבור בו עצם ודוק:

תוכן העניינים

כוכב מיעקב (וויידנפלד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה