אור ברסלב

כוכב מיעקב (וויידנפלד)· רבי יעקב וויידנפלד

סימן קלא

סימן קל

שוי"ר רכבור ידידי הגביר המפואר הנכבד וו"ח המופלג כש"ת מו"ה צבי גנאלדעס נ"י מק"ק סניאטין:

יקרתו הגיעני בזו הרגע לנכון והנני עט ממהר להשיבו על אתר כרצונו היקר. ע"ד שאלתו אשר בתו נסמית על עין הימיני והושיבו במקומה עין של זכוכית והעין הזה עומדת במקום הגומא ועוצמת ופותחת עיני' כאורח כל ארעא רק בכל לילה טרם שכבה תסיר העין למען לא ישבר, ושאל כבודו אם הוא חוצץ בעת הטבילה:

תשובה. הדבר ברור לדעתי דאינו חוצץ דאע"ג דבעינן בבהס"ת דיהי' ראוי לביאת מים אולם כבר נודע מה שכתב הנוב"י וגם בשו"ת זכרון יוסף דדוקא בבהס"ת בעינן שיהי' ראוי לביאת מים אבל מקום הבלוע דאינו מטמא אפי' במשא לא בעינן כלל שיהי' אפי' ראוי לביאת מים, והכא בנ"ד כיון שהיא פותחת ועוצמת עיני' כשאר הנשים ואינו חשש בכאן רק על אשר שאינו ראוי לביאת מים במקום מושב העין, ולדעתי מקום מושב העין הוי בלוע ולא בהס"ת דבהס"ת לא הוי רק קמטים ותוך העין שיד האדם שולטת בו, אבל הגומא אשר שם מחצבת העין אשר שום יד אדם לא יכול לנגוע שמה, זה הוי וודאי רק בלוע כמו חלל הגוף כמו באותו מקום של אשה דקיי"ל דסבירא לי' בנדה (ד' מ"ב) דבהס"ת הוי אבל היינו דוקא עד מקום שהשמש דש אבל למעלה מזה בוודאי בלוע הוי ולא בהס"ת וה"נ במקום אשר העין נחצב שמה ג"כ הוי בלוע ובבלוע לא בעינן שיהי' ראוי כלל לביאת מים, ועי' בשו"ת מנחם עזרי' סי' ק"י לענין ליפלוף שבתוך החוטם שאינו חוצץ דלא בעינן שיהי' ראוי לביאת מים אלא במקום שדרכו להיות מתגלה לפעמים כגון תוך העין ושפתי החוטם בפנים, אבל בחלל הפנימי שאין דרכו להתגלות לעולם אפי' ראוי לא בעינן וכל עיקר אינו טעון ביאת מים ה"ה ממש לענין נ"ד ואם יהי' לנו לדון איזה ספק דאולי הוא מעכב ביאת מים גם למקום הנקרא עוד בהס"ת, כבר נודע דעת הריטב"א בקידושין דהא דבעינן ראוי לביאת מים בבהס"ת הוא רק מדרבנן וא"כ לא הוי רק ספיקא מדרבנן, וזה לא הוי לכתחילה כיון דיש חשש מתוך שתהי' מהומה לביתה לא תטבול שפיר כמ"ש כבודו, וכעין זה איתא בש"ס נדה (ד' ס"ו:) אשה לא תטבול בנמל ועי' בתוס' שם בד"ה אשה דטעמא הוא מפני שבושה מפני בני אדם המצוים שם עי"ש היטב, אולם באמת דעת התוס' בכמה דוכתי דמדאורייתא בעינן שיהי' ראוי לביאת מים, אולם באמת מבואר להדי' בש"ע יור"ד סי' קצ"ח סעי' כ"ו, דבלא בדקה בהס"ת שלה ואח"כ מצאה, דבר חוצץ בין סתריה תלינן לקולא, דבתר טבילתה עייל בה, ונלאו כל הנושאי כלים למצוא טעם דלמה מקילינן בספק אם הי' דבר חוצץ בבהס"ת עי' בש"ך שם ס"ק ל"ב, אולם לפי דעת הריטב"א הנ"ל דאינו רק מדרבנן ניחא דאינו רק ספק מדרבנן אבל לדעת התוס' דהוא מדאורייתא אכתי קשה דלמה מקילינן בספק חציצה בבהס"ת:

ונלפע"ד דבר חדש לתרץ זאת בטוב טו"ד, דהנה נודע לכל באי שערי תורה דברי הרשב"א ביבמות (ד' ל"א) גבי אשה זו בחזקת היתר לשוק עומדת והקשה שם הרשב"א ז"ל אדרבה דהא באיסור א"א קיימא ופי' הרשב"א שם דהכונה הוא דכל היכא דבעינן מעשה הן לאיסור הן להיתר בעינן ראי' שנעשה המעשה בה האוסרה או המכשירה כעין שאמרו המוציא מחבירו עליו הראי' ה"נ גבי אשה זו כשאתה בא לאוסרה ולומר דנעשה מעשה האוסרה עליך הראי', עי"ש היטב, ולפ"ז נוכל לומר דמשה"כ מקילינן בספיקא אם הי' דבר קן בבהס"ת ובשאר הגוף מחמרינן בספיקא היינו משום דבשאר הגוף דבעינן ביאת מים אז אמרינן דאוקמינן אחזקה שלא באה המים עליו ולא נעשה זה המעשה המכשירה משא"כ בבהס"ת דלא בעינן שם ביאת מים כלל, רק דאינו רשאי להיות דבר החוצץ ומונע לביאת מים שמה בזה שפיר אמרינן דאוקמא אותה אחזקה שלא נעשה מעשה האוסרה היינו שלא הי' שם דבר חוצץ לבי"מ כיון דהכא בעינן מעשה לאוסרה ולא להתירה כיון דאף אם לא באה מים שם כשר הטבילה רק אם הי' שם דבר חוצץ לביאת מים פוסל הטבילה ע"כ אמרינן דאוקמא אחזקה שלא הי' מעשה לפסול הטבילה ודוק היטב כי נכון הוא בסברא, ומכ"ש לדעת הריטב"א הנ"ל דאינו רק מדרבנן בוודאי ניחא, וא"ל דהא הוי אתחזיק איסורא ובאתחזיק איסורא דעת הש"ך דאפי' ספיקא דרבנן לחומרא, הנה כבר נודע דעת הר"ש במקוואות דאם הי' טמא דאורייתא והספק בהטבילה הוא רק מדרבנן לא הוי אתחזיק איסורא דכיון דכבר יצא מטומאה דאורייתא לא אחתינן לי' לטומאה חדשה מדרבנן ועי"ש שחידש בזה דאם הי' טמא מדרבנן חמור יותר מבאם הי' טמא מדאורייתא, ולפ"ז דעת לנבון נקל, דגם בנ"ד לא הוי אתחזיק איסורא ודוק, אולם לכאורה יש להסתפק בדבר הזה דאולי יש סברא לומר דאע"ג דבשאר אדם הוי מקום מושב העין בלוע, אבל לגבי אשה זו שניטל עינה ויכול יד האדם לנגוע שמה לא הוי בלוע אלא חשיב כבהס"ת, ובבהס"ס בעינן שיהי' ראוי לביאת מים, ועי' היטב בב"י סי' קצ"ח בד"ה ציפורן שהקשה שם אהא דאבר ובשר המדולדלין דמאיזה טעם יחוצו כיון שלא הי' שם מגולה מעולם ואינו ראוי לבוא שם מים, ותירץ כיון דמעת שנדלדלו עומדים לקטע והוי כאולי נתגלה ונראה לבוא שם, עי"ש היטב, ולפ"ז בנ"ד דגבי אשה זו לא חשיב מקום הזה בלוע רק בהס"ת:.

אמנם לדעתי יש לפשוט זאת מהא דאמרינן בעירובין (ד"ל.) דעוג מלך הבשן פתחו בארבעה להציל על שאר פתחים והרמב"ם בה' טומאות סתם כן להלכה ולא חילק בין אדם לאדם, ואע"ג דבעירובין שם אוקא לה דאיירי דאיכא פתחים קטנים כו' היינו לאוקמא הברייתא אפי' כרשב"א אבל אנן קיי"ל דאפי' כולן שוין פתחו בארבעה אלמא דאין חילוק בין אדם לאדם וכעין זה אמרינן שם בעירובין (ד' ל') דמערבין לרעבתן בסעודה בינונית של כל אדם דבטלה דעתו אצל כל אדם עי"ש אולם באמת מצינו בש"ס עירובין (ד' מ"ח) דמסיק שם ד"א שאמרו באמה דידי' יהבינן לי' ולא באמה של קודש עי"ש א"כ מזה ראי' להיפך דלא אזלינן בתר רובא דעלמא רק לפי מה שהוא אדם, אולם שם יש ליישב דלענין עירובי תחומין דרבנן הוא אקילו ולפ"ז בנ"ד לדעת הריטב"א הוא מדרבנן אמרינן להיפך דלקולא אזלינן בתר רובא דעלמא דמקום הזה הוי בלוע ולא בהס"ת:

עוד נלע"ד דדבר זה תלוי בהא דאמרינן שם בש"ס חולין בפ' גיד הנשה דאם אית לעוף ועגיל אית לבהמה ולא עגיל מאי בתר מינו אזלינן או בתר דידי' אזלינן תיקו, ועי' בר"ן שם ובר"ן יבמות פ' מצות חליצה דביבם איטר רגל אם חולץ בשמאלו שהוא ימין דידי' או נימא שיחלוץ בימינו שהוא שמאל דידי' וניזל בתר מינו תלוי בהא דמבעי לן בש"ס הכא לענין גיד הנשה עי"ש ע"כ גם בנ"ד נוכל לומר דתלוי באבעיית הש"ס דחולין כנ"ל דאם אזלינן בתר דידי' או בתר מינו ואי אזלינן בתר דידי' הוי חשוב כבהס"ת אבל אי אזלינן בתר מינו הוי רק בלוע ולפ"ז יש להקל בנ"ד כיון דעכ"פ ספיקא מיהא הוי אם הוא בהס"ת או בלוע, וא"כ הוי ספק ספיקא לענין חשש דאורייתא דספק שמא אזלינן בתר רובא דעלמא והוי בלוע וא"צ כלל שיהי' ראוי לביאת מים ואפי' אם נימא דהוי בהס"ת מ"מ יש ספק דנימא כדעת הריטב"א דמדאורייתא א"צ כלל שיהי' ראוי לביאת מים ולענין חשש דרבנן צריך בוודאי שיהי' ראוי לביאת מים בזה סגי בספק דשמא בלוע הוי וכעין זה כתב הש"ך לענין ציר דגים בסי' ק"י כידוע ומבלעדי זאת אין כאן רק ספק מדרבנן דהנה בשו"ת זכרון יוסף הקשה דהאיך נוכל לומר דמדאורייתא בעינן בבהס"ת שיהי' ראוי לביאת מים דהא כל בהס"ת הוא רק מיעוט הגוף ומיעוט המקפיד הוא רק מדרבנן ותירץ הסדרי טהרה דהנ"מ הוא אם הוא מצטרף לרוב הגוף עי"ש ולפ"ז בהס"ת עצמה אפי' לדעת התוס' הוי רק מדרבנן דהא הוי רק מיעוט ומיעוט המקפיד הוא רק מדרבנן וכיון דהוי מדרבנן יש להקל וסגי בספק אחד דבלוע הוי:

הכ"ד ידידו יעקב וויידענפעלד.

תוכן העניינים

כוכב מיעקב (וויידנפלד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה