אור ברסלב

כוכב מיעקב (וויידנפלד)· רבי יעקב וויידנפלד

סימן קכד

סימן קכג

תהי' שתול על פלגי ברכה כבוד תלמידי יקירי יד"נ הרב החריף ובקי חד השכל ובר המזימה חו"ש כש"ת מו"ה אהרן ב"פ נ"י:

נועם מכתבך עם ח"ת הגיעני והנני להשיבך על ח"ת מ"ש ברעיוני לתרץ קו' הב"ש בסי' י"ז על התוספות שפירשו ביבמות (קט"ו) גבי ע"א במלחמה דאיבעיית הגמ' היא דחיישינן דלמא משקר א"כ יקשה מאי דחי הגמ' במעשה שהתיר רבי נשותיהן דמיירי דקאמרו סי' ולא עלייהו קסמכינא ולשיטת התוס' הנ"ל ליחוש דלמא שיקרא קאמרו בזה שאמרו שראו אותו בהעלותו מן המים ואח"מ ראו סימנין דלמא היו מכירין הסי' בעודו בחיים ולא ראו כלל שאסקוהו מן המים ומ"ש דהטעם הוא דנאמנים משום דהכא מיירי דהם בעצמם העידו על הטביעה ואית להם מיגו שנאמנים ע"י שראו שאסקוהו קמייהו דאי בעי לא הי' אומרים כלל שנטבע רק דמת על מטתו וחלקת דבס"ד אינן נאמנים במיגו זו כמו"ש התוס' דמת אטו נהרג ל"ה מיגו, אף שלכאורה אמרת בהשכל אבל מ"מ אינו עולה יפה דהא קיי"ל דל"א מיגו בשנים והכא בנ"ד אע"ג דמאה נשים כחד דמינן אבל לענין להאמינם במיגו הוי באמת שנים דקיי"ל דא"נ משום דמיגו בשנים ל"א וז"פ:

אבל זה שעלה בדעתי לתרץ קו' הב"ש הנ"ל דהנה לכאורה קשה אהא דקאמרו התוס' שמה בד"ה דקאמרו סימנים דע"י טב"ע אין להאמינם דאמרינן בדדמי וקשה הא לדעת התוס' ל"א דהעד יאמר בדדמי כמו האשה ועכצ"ל דהתוס' כאן אזלו בשיטת רש"י דהאיבעי' הוא דחיישינן דלמא יאמר העד בדדמי וכן נראה מדברי התוס' שם בד"ה והא דהולכין לשיטת רש"י ולא לשיטתם לעיל דהעד לא יאמר לעולם בדדמי רק משום משקר ולפי"ז נראה לי לתרץ לשיטתם קו' הב"ש בטוטו"ד והיא דהנה הרמב"ן במלחמות פי' הא דקאמר הש"ס הכא דקאמרו סימנים ואסקוהו קמן דמיירי דלא הי' מכירין את האיש הנטבע רק דקמסהדי דראו איש אחד עולה מן המים וסימניו כך וכך ויש עדים אחרים דידעו דראובן בעל האשה זו שהשיא רבי נשותיהן הי' לו הסימנים האלו דאמרו הנך סהדי ובהצטרפות השני כתות עדים מתירין אנו את האשה כדרך שמחזירין אבידה בסימנים עייש"ה, והנה כבר נודע מדברי הרי"ף ביבמות בפ' החולץ גבי ואשתמודענא דאחוה דמיתני הוא דמשה"כ נאמנין אפילו אשה או קרוב כיון דלאו אמלתא דאיסורא קמסהדי אלא מלתא בעלמא הוא דמגלה דהדין הוא גברא פלן כו' עיי"ש וכוונת הרי"ף היא כיון דבעדותו לא בא עדיין להתיר את האשה אשת המת רק דאמר דהדין הוא אחוה דמיתני וראוי הוא לחלוץ ואו אז תהי' מותרת לשוק אבל לע"ע עדיין לא הותר בעדותו שום דבר ולכך ל"ה דבר שבערוה ונאמנים אפילו אשה או קרוב, והגאון מליסא ז"ל בחו"מ בסי' כ"ח סעיק"ז העמיס זאת בכוונת התוס' בגיטין (ס"ז) דמשה"כ מהני באומר אמרו ול"ה עד מפ"ע כיון דבשעת חתימה לא נגמר עדותן ובשעת מסירה כשמוסר הבעל נעשין העדי חתימה ע"מ וכיון שלא באו הראשונים להעיד להתיר את האשה רק שאילו השנים אחרים שלוחין הן יעמדון במקום הבעל לכתוב גט וראוין לגרש ודמי לאשתמודענא דנאמנים ול"ה דבר שבערוה, וכן הביא דברי הרמב"ן דעידי חתימה אין מעידין שנתגרשה האשה דהא כותבין גט לאיש אעפ"י שאין אשתו עמו א"כ לאו אגמר קמסהדי ומשה"כ מהני בזה עמפ"ע אך מ"מ בעינן שנים דלאו גילוי מלתא גמור היא, ולפי"ז נראה לי מלתא חדתא אע"ג דמד"ת ל"מ ע"א בעדות אשה רק מדרבנן מטעם דייקא ומנסבא היינו דוקא אם מעיד שמת בעלה של אשה זו ובא בעדותו להתיר את האשה שפיר אמרינן אין דשב"ע פחות משנים וא"נ ע"א אבל בנ"ד דהנשים לא העידו כלל להתיר את האשה כיון דלא ידעו כלל מי הוא האיש הנטבע ובעל של מי הוא רק דאמרו דראו איש אחד שעלה מן המים באותן סימנים וא"כ בשעה שהעידו לא הי' כלל תועלת בעדותן ולא באו להתיר דשב"ע רק בהצטרפות הנך סהדי האחרונים להתיר את האשה אבל על עדותן בלבד אין כאן שום היתר ולפיכך יפה מתורץ קו' הב"ש דשפיר משני הש"ס דלעולם ע"א במלחמה א"נ משום דחשדינן אותו למשקר כיון דלא דייקא האשה אחריו דסומכת עליו כיון דיש רגל"ד וכמ"ש בשיטתם הנ"ל רק דהכא מיירי דאמרו אסקינהו קמן והי' לו אותם הסמנים אשר המה כך ולא ידעו כלל מי הוא זה האיש הנטבע א"כ לאו אדידהו קסמכינן להתיר תיכף האשה דהא לא ידעו אם הוא בעל אשה זו רק ע"י שאמרו שהאיש העולה מהמים הי' לו אילו הסימנים ואם אח"כ יבואו עדים שהי' מכירין את המת בחייו ובסימנים אשר יודעין בעל של מי הוא בהצטרפותן אז נתיר את האשה א"כ לא באו הראשונים להתיר דשב"ע שפיר נאמנין מה"ת ולא חיישינן כלל למשקר אלא בגוונא שבא להתיר ע"י עדותו איזה איסור אבל בגוונא כנ"ל שפיר מהימן ע"א אפילו בלא דייקא ומנסבא ול"ח דשקר קמסהיד ודוק כי זה ברור ונכון מאוד בס"ד:

ועוד עלה ברעיוני לתרץ הקו' של הב"ש הנ"ל בסגנון שלך דהנה לכאורה קשה דהאיך פשיט הגמ' מהא דהשיא רבי נשותיהן עפ"י נשים דע"א נאמן משום דעל"ג דלמא הכא היינו טעמא דנאמנים משום דהוי כהחזיקה מלחמה בעולם משום דאנן לא היינו יודעין כלל מהטביעה וא"כ נאמנים במיגו דמת על מטתו, אולם באמת ניחא דהא קיי"ל דעד שצריך מיגו אינו עד וע"כ דנאמן מטעם על"ג, אמנם בעדות אשה דלאו מתורת עדות קאתינן ודאי מהני אפילו עד שצריך מיגו ולכאורה יקשה כנ"ל, אך באמת מקשה הש"ס שפיר דע"כ ע"א נאמן מטעם על"ג דאל"כ אמאי השיא רבי נשותיהן הא מים כמלחמה דמיא דל"ש דייקא וא"ל דהיא מטעם מיגו דא"כ ניחוש בדדמי דמידי היא טעמא לשיטת התוס' הנ"ל דע"א לא יאמר בדדמי היא משום דהאשה דייקא אחריו לכן לא יאמר בדדמי אבל בנ"ד דהוי כמלחמה א"כ לא דייקא האשה ול"ה על"ג שפיר גם בע"א חיישינן לבדדמי ואפילו בהחזיקה היא מלחמה מיבעי' לי' בדף הקדום אי מהני מיגו משום דהוי בדדמי וע"ז מתרץ הש"ס דקאמרו סימנים וא"כ לא שייך בדדמי רק דחיישינן למשקר כיון דלא דייקא האשה אחריו ובזה שוב מהני מיגו ואע"ג בהחזיקתה מלחמה בעולם ג"כ סלקא בתיקו התם משום דהוי מיגו בדדמי אבל בנ"ד דל"ש בדדמי דהא קאמרו סימנים שפיר מהימן במיגו ודוק היטב:

והנני דו"ש יעקב וויידענפעלד.

תוכן העניינים

כוכב מיעקב (וויידנפלד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה