כוכב מיעקב (וויידנפלד)· רבי יעקב וויידנפלד
סימן קכג
גמר חתימה טובה אל כבוד הרב המאוה"ג המופלג בתו"י וו"ח כש"ת מו"ה ישראל נ"י מו"ץ דק' ירע סמוך למאהליב יצ"ו:
הנני לתשובתו ע"ד אשר שאל אודות העגונות אשר נטבעו בעליהן, גם לדעתי נראה להתיר אשת הר' שמעריל מחמת כמה טעמים:
א) כיון דשני עדים הכירו אותו בטב"ע כשהוציאו אותו מן החול וחול הלח נראה לדעתי דג"כ דינו כמו מים וראי' לזה מצינו בש"ס ב"ב (י"ט ע"א) דאיתא שם והא תני' חול התם במתונא תנא דידן נמי ליתני ולוקמי' במתונא הא תנא לי' אמת המים הרי להדיא דחול הלח הוי כמו מים והיא ראי' ברורה:
ב) כיון דע"א הי' לו בו שלשה סימנים ודעת המ"ב בתשו' ס"ג דדוקא בסי' גרועין ל"מ לצרף אבל סי' אמצעים מצטרפין וע"י הצירוף נעשה סי' מובהק ביותר והכא עכ"פ סי' אמצעים מיהו הוי ועיין בטו"ז ובב"ש בסי' י"ז בסי"ק ע"ג:
ג) אפילו אם נימא כדעת התשו' הרא"ש והח"מ דאפילו בסי' אמצעים ל"מ הצירוף וכבר הארכתי בתשובה והבאתי ראיות לכאן ולכאן מ"מ הכא הא העיד על הגומא שבראש ועל השומא שבהתחלת החוטם סמוך לבין גבות עין ולדעת הרב"ך מובא בב"ש שם בסי"ק הנ"ל דאם פרט הסי' וצמצם המקום ואמר על אבר פלוני על מקום פלוני הוי סי"מ וא"כ לדעת הסוברים דמהני ס"ס בא"א הכ"נ הוי ס"ס דלמא כדעת המ"ב דשני סי' אמצעים מצטרפין לסי"מ ושמא כדעת הרב"ך דאם צמצם המקום של השומא הוי סי' מובהק:
אולם לפימ"ש הכ"מ במעשרות דגבי דמאי ל"מ ס"ס כיון דאפי' רוב לא מהני בי' דהא רוב ע"ה מעשרין הם ולכך ג"כ ס"ס ל"מ, ולפי"ז הכ"נ בא"א כיון דאפי' רוב ל"מ בי' כיון דמחמרינן דאפילו במים שאין להם סוף ל"מ אפי' ס"ס נמי לא מהני:
אולם כיון דצמצם המקום שבראשו אשר נמצא בו הגומא ובזה אפילו לדעת המ"ב והתשו' מהרשד"ם דסוברים דאפילו בצמצם המקום ל"ה ס"מ אבל בגומא אם צמצם המקום לכ"ע הוי סי"מ, גלל כן מכל הלין טעמים אשת הר' שמעריל בודאי מותרת:
ועתה נדבר בשריותא דאתתא אשת הר' יצחק דכיון דנמצא הרגל שלו קשור עם הר' שמעריל עם העגלון ביחד בודאי ראי' מוכרחת שזה הרגל הוא של הר' יצחק כיון דנטבעו ביחד וכמו"ש כבודו בשם תשו' מהרשד"ם מובא בתק"ע, ודוגמא לזה מצינו בש"ס ב"ב כ"ד גבי הנהו זיקי דחמרא דאשתכין בי' קופאי דהיינו מילי רברבי אבל זוטרי מעוברי דרכים נפל ואי איכא רברבי בהדייהו אף הקטנים מותרין הרי להדיא דכיון דנמצא ביחד תלינן הקטנים בהגדולים וכמו דהגדולים לא חיישינן לרובא דעלמא אף הקטנים לא חיישינן ברובא והכ"נ בנ"ד ודוק:
אך מ"ש כבודו דאין לחוש שמא זה הרגל מר' יוסף הנטבע משום דאם נאמר כך מוכרחין אנו לומר גם על הגוף שנמצא חסר הרגל הזה שהוא ג"כ של הר' יוסף כיון דראו דהי' חסר רגל הנ"ל, והא העד הר' דוב העיד שהכיר שערות הזקן שהוא של הר' יצחק הנ"ל, בזה לכאורה אין שום הבנה לדבריו דבשערות ל"מ טב"ע רק בפרצוף פנים עם החוטם:
אולם עכ"ז יש לקיים דבריו ניהו דל"מ הטב"ע של שערות הזקן להעיד שזה הוא של הר' יצחק הנטבע אבל עכ"פ מהני הטב"ע של הזקן שאין זה הר' יוסף הנטבע ג"כ וכיון דידעינן שאין זה הר' יוסף ממילא ידעינן שהוא בודאי הר' יצחק הנטבע כיון דחסר רגל הנמצא קשור עם הר' שמעריל והעגלון ביחד ולאיש אחר לא חיישינן כיון דנטבע ביחד, וכבר הבאתי ראי' ברורה לזה מש"ס ב"ב כ"ד הנ"ל, לכן אשת הר' יצחק לדעתי מותרת להנשא אפילו תוך י"ב חודש אע"ג דמשום הרוג הנמצא מארכובה למעלה לא יהי' בידינו להתיר רק לאחר י"ב חודש כנודע אבל הכא כיון דנמצא הגוף ג"כ שחסר בו הרגל הזה וע"י טב"ע של השערות נודע לנו שאין זה הר' יוסף ובודאי הוא הר' יצחק הנטבע א"כ ממילא מותרת אשתו להנשא תיכף ודוק:
ועוד נראה מלתא חדתא להתיר ג"כ בזה אם הר' יוסף יש לו ג"כ אשה כיון דהכירו בו כל המלבושים שלו שהמה של הר' יצחק ואין כאן רק חשש שאלה שמא מלבושיו שלו השאיל להר' יוסף וכבר כתב כבודו דלדעת הח"ץ ליכא למיחש משום דהוי שאלה ביחיד:
אולם לדעתי נראה דאפילו לדעת הסוברים דגם לשאלה דיחיד חיישינן, בנ"ד דליכא למיחש לשאלה רק לשמא השאיל המלבושים להר' יוסף הנטבע אם הר' יוסף יש לו ג"כ אשה ליכא למיחש לשאלה, דכבר נודע מ"ש כולם דאמאי חיישינן לשאלה דהא קיי"ל כל שיש ביד האדם היא שלו וכבר הערה בזה הנו"ב בתשובותיו כנודע ותרצו דכיון דאיכא חזקת א"א כנודע ולכך חיישינן לשאלה דכנגד חזקת מה שיש ביד האדם שלו איכא חזקת א"א כנגדו:
לפי"ז נראה לי מלתא חדתא דבנ"ד אם יש להר' יוסף ג"כ אשה לא חיישינן לשאלה, דבזה תיהדר קו' הנ"ל לדוכתא דאמאי לא נימא חזקה כל מה שיש ביד האדם היא שלו והכא א"ל דאיכא נגד החזקה חזקת א"א כיון דבנ"ד ליכא למיחש לשאלה דעלמא רק לשמא השאיל להר' יוסף הנטבע ואם להר' יוסף יש לו ג"כ אשה א"כ גם לה יש חזקת א"א וא"כ בין כך ובין כך אתה מוציא אשה אחת מחזקת א"א ואם תאמר שהוא הר' יצחק אתה מוציא את אשתו מחזקתו וא"ת שהוא יוסף ג"כ אתה מוציא אותה מחזקת א"א וא"כ מאי חזית לאוקמי אחזקת א"א אשת הר' יצחק מאשת הר' יוסף וא"כ לא מרעי חזקת א"א לחזקת דכל מה שיש ביד האדם היא שלו וממילא לא חיישינן לשאלה, וזה ברור ונכון, אך אפילו אם אין לו אשה הר' יוסף ג"כ מותרת אשת הר' יצחק בלי שום חשש מטעמים הנ"ל ולא ירשני הזמן להאריך יותר מחמת כי ימים האלו מקודשים המה ושמים ואדם נקרא בואו חשבון:
דו"ש באהבה מברכו בשנה טובה יעקב וויידענפעלד.