כוכב מיעקב (וויידנפלד)· רבי יעקב וויידנפלד
סימן קכב
שוכט"ס לכבוד ידידי הרב הגדול החריף ובקי מעוז ומגדל ברק השנון ערוגת הבושם כש"ת מו"ה אבא זאב נ"י אבד"ק אטיק מאהליב רוסיא:
יקרתו הגיעני נכון והנני להשיבו על אתר חוו"ד בדבר אשר דרש מאתי אודות הג"פ באחד שהי' נקרא בשם חיים בלבד ושקר ענה בפיו לפני כ"ת, כי שמו מעריסה הי' חיים ישראל וכן הוא עולה לס"ת אך בפי"כ אינו נקרא רק חיים בלבד, אי לזאת סידר כ"ת הג"פ חיים ישראל דמתקרי חיים כראוי ואף דבס' בית מאיר בכגון דא שהי' שמו מעריסה יעקב ישראל ונקרא בפי"כ ישראל בלבד לא הסכים לכתוב יעקב ישראל דמתקרי ישראל, אך כבר דחה אותו הגאון מהר"ז בספרו הבהיר בית אפרים תשובה פ"ד וכתב דכן צריך לכתוב לכתחלה יעקב ישראל דמתקרי ישראל וכן עמא דבר תמיד דצריך לכתוב כן כידוע לכל מורה ויפה כתב הג"פ:
אולם נפשו בשאלתו יען כי אח"כ נתוודע לו אשר פיו של המגרש דבר שקר ולא הי' נקרא לתורה מעולם בשם ישראל, והנה רוצה לחתור חתירה להתיר הגט הזה לטובת האשה משום תקנת עגונות יען כי הבעל עזב את מקומו ולא ידענו מקום דרכו ועקבותיו וטעמו היא דכיון דאם לא הי' נכתב רק חיים בלבד הי' כשר גלל כן לא יגרע בזה שהוסיף וכתב תיבת חיים ישראל והביא ראי' מהא דמבואר בש"ע בסי' קכ"ד דאם כתב תוספות דברים אינו מזיק בגט, ועוד האריך בפלפולו לחפש היתרים לצדד כוחא דהתירא על הג"פ הזה וברצונו לצרף גם אותי להתיר את הג"פ:
ובאמת כי בעובדא הזו גם רחמי נכמרו על האשה העלובה ואם הי' אפשר לצדד אחרי היתר הי' בעובדא שלפנינו כוחא דהתירא עדיף:
אבל מה אעשה שלבבי לא ידמה כן וצר לי מאוד על אשר לא אוכל למלאות מבוקשו ותיתי לי דאפילו לגברא דכוותי' לא מחניפנא לי' דבאמת נידון זה ל"ד כלל להא דמבואר בש"ע הנ"ל דאם הוסיף דברים אינו מזיק בגט, דשם כתב שמו ושמה כדינו רק דכתב תוספות דברים בזה שפיר הביא הב"י ראי' דכשר מהא דאיתא בגמ' דשקיל ס"ת ויהיב לדביתהו, ואפילו בס"ת כבר כתב הנו"ב מהדו"ק תשובה ע"ד דאין לפסול משום אות יתיר הנמצא בתורה אם לא נשתנה הכוונה משום היתור והביא ראי' מדברי הראב"ד דמכשיר בתיבות כפולות:
ובאמת דברי הנו"ב תמוהין הם מדברי הרמב"ם בפ"ז מה' ס"ת מובא בטור ובב"י בסי' רפ"ג דאין בחומשין קדושת ס"ת מפני שהדין היתור כדין החסר וכיון שיש דבר אחר עמו הוי לי' כס"ת חסר א"כ מבואר להדיא דלא כנו"ב ותיבה יתרת פוסל בס"ת ויתיר דינו כחסר והראי' שהביא הנו"ב מהא דמכשיר הראב"ד בתיבות כפולות, לדעתי ל"ד דיש לחלק דהנה בש"ס מנחות (י"א ע"ב) איתא חיסר לבונתה פסולה הא יתיר כשירה והא תניא יתיר פסולה אמר רמב"ח כגון שהפריש לה שני קומצין ויעיין בתוס' שם בד"ה כגון דבהפריש שני קומצין אין לפסול משום יתיר הואיל והאי חזי לי' והאי חזי לי' וא"כ הכ"נ בתיבות כפולות דהך תיבה ראוי' לכתוב שם רק דהכפיל אותה וכתב שני פעמים שפיר היא כשר כמו בהפריש לה שני קומצים או הפריש לה שתי לוגין דכשר הואיל והאי חזי לי' וכו' אבל אם היתה יתיר תיבה כזו שא"צ לכתוב אותו כלל שפיר היא פסול בס"ת כמ"ש הרמב"ם הנ"ל דיתיר דינו כחסר ומהאי טעמא אין בחומשין קדושת ס"ת ואכמ"ל:
אולם בגט דאין דינו כס"ת גם לשאר מילי ואפילו ספר ודיו ל"ב בגט דספר הכתוב בגט לספירת דברים היא דאתי ויעיין בתוס' גיטין (ק') בד"ה לא שפיר כתב העיטור דאינו מזיק תוספות דברים אולם בנ"ד דשינה השם העיקר דשמו רק חיים ושינה וכתב חיים ישראל וזה ג"כ הוי שינוי אע"ג דכתב השם האמיתי חיים כיון דהוסיף וכתב חיים ישראל הוי שינוי השם וכדמצינו בש"ס זבחים ל"ד בסוגי' דמעלה אברי טומאה לגבי מזבח הא למה זה דלמה לתלמיד שאמר לו רבו אל תביא לי אלא חיטין והביא חיטין ושעורים דל"ה כמוסיף על דבריו אלא כמעביר על דבריו והתוס' שם בד"ה אלא הערו בזה מהא דזבן לי ליתכא ואזיל וזבן לי' כורא ושם ג"כ כתב הרב אלפס דסוגיין כמ"ד מעביר על דבריו הוי א"כ הוי שינוי השם ממש ואע"ג דדעת הבה"ע להכשיר בשעה"ד בשינה שם האב כיון דהוי שינוי במקום שאצ"ל וכן הכריע הגאון בעל עבוה"ג בתשובותיו, א"כ לפי"ז לכאורה יפה כתב כבודו דלדעת עבוה"ג יש לצדד להכשיר גם בנ"ד כיון דאם לא כתב רק דמתקרי חיים בלבד הי' כשר א"כ הוי השינוי השם במקום שא"צ:
אולם באמת עומד לנגדינו דברי הב"י בסי' קכ"ט מובא בב"ש שם סעיק"ג דכתב דאע"ג דאם כותב שם הטפל לבד הוא כשר משא"כ אם כותב שם הטפל וכולל עיקר השם בכל שום הוא עושה עיקר לטפל גרע טפי ופסול, וא"כ הכ"נ בנ"ד עשה להשם השקר עיקר ולהשם האמיתי טפל בלשון דמתקרי ואע"ג דמבואר להדיא בשם בסי"ק כ"ט דאם השני שמות כתובין בפירוש היינו בלשון דמתקרי הוא כשר אע"ג דכתב על שם העיקר דמתקרי מ"מ דאם עשה שם הכתיבה עיקר וכתב על שם המקום הנתינה דמתקרי הוא פסול אע"ג דבשם שאינו ידוע אם כתב אותו לעיקר השם ועל שם העיקרי כתב דמתקרי הוא כשר, משום דבשני מקומות שאני, והכא בנ"ד עוד גרע טפי כמובן אע"ג דגם בזה דעת הב"ח וכן הכריע הב"ש שם בסעיק"ח להכשיר, אולם הג"פ בסעי"ק נ"ח כתב דאפילו לדעת הב"ח דכשר בדיעבד אם הקדים שם של מקום הכתיבה לשם מקום הנתינה היינו משום שהקדים הוא שם מקום הכתיבה עכ"פ אבל היכי דהקדים שם של מקום אחר שאינו מקום הכתיבה ונתינה לשם של מקום כתיבה ונתינה כ"ע מודי דהגט הוא פסול יעיי"ש ואע"ג דבהגהות מ"ל בפ"ג מה"ג חולק על הג"פ ומכשיר גם בזה בדיעבד יעיי"ש מ"מ היינו דוקא בכתב שם שיש לו במקום אחר עכ"פ אבל בכתב השם השקר לעיקר והשם האמיתו לטפל בזה אפילו לדעת הגהות המ"ל הגט פסול, וראי' לזה מדברי הש"ע עצמו, דבסעיף ב' מבואר דאם כתב השם שאינו ידוע בו ביותר וכתבו כל שום הרי זה פסול אבל אם שני השמות כתובין בפירוש אין הפרש בין אם כותב זה ראשון וזה אחרון ותיכף בסעי"ג כתב שינה שמו ושמה אע"ג דכתב וכל שום דאית לה פסול הגט ולמה לא חילק גם כאן דאם כתב שני שמות בפירוש אין לחוש כמ"ש בסעי"ב אלא ודאי בשינה שמו ושמה ל"מ אפילו אם כתב שם האמיתי בפירוש בלשון דמתקרי, ומ"ש דברי הריטב"א בכתובות דכל היכי דאסור לכתחלה הוי מלתא דל"ש כבר נודע זה ותוס' בחולין (כ"ט ע"ב) בד"ה תרי גברי ג"כ כתבו כן, המורם מזה לא מלאני לבי להכשיר הג"פ הזה:
והנני ידידו דו"ש באהבה ובלונ"ח יעקב וויידענפעלד.