כוכב מיעקב (וויידנפלד)· רבי יעקב וויידנפלד
סימן קיד
[קו' נשגבה הובאה ממנו בס' מהר"י הכהן]
פסחים (דף ל"ב) איבעיא להו כשהוא משלם לפי מדה משלם או לפי דמים משלם כו' תנן התם האוכל תרומת חמץ בפסח בשוגג משלם קרן וחומש אי אמרת בשלמא לפי מדה משלם שפיר אלא אי אמרת לפי דמים משלם חמץ בפסח בר דמים הוא כו' וקשה דלכאו' הא בר דמים הוא בשביל האפר וכמו שהקשו בתוס' גבי חמץ של הקדש במועד דלא מעל אולם באמת ניחא דלמאי דקיי"ל כחכמים חמץ הוי מהנקברין ואפרו אסור ולפי"ז קשה דהא במנחות ע"ז מיבעי' תרומת לחמי תודה אי חייבין עליהן מיתה וחומש א"כ דילמא מיירי מתניתין בתרומת לחמי תודה דחייבין ג"כ קרבן וחומש ובזה שפיר משלם בשביל האפר דבירושלמי פרק כל שעה גבי פטר חמור שהמית מיתתו במה בעריפה או בסקילה מייתי דחמץ לחמי חודה אם חמץ קודם בקבורה ואם נותר קודם בשריפה ומקיים בזה גם מצות ביעור דחמץ משום מגו דאחשבי' לנותר אחשבי' נמי לחמץ כדאיתא במפרשי הירושלמי שם וא"כ דילמא מיירי בתרומת לחמי תודה דהוא בשריפה אם נותר קודם ועל כרחך נעשה נותר מקודם דהרי אמרינן בפסחים (דף מ"ג) דאין מביאין תודה בי"ד רק בי"ג מפני חמץ שבה וא"כ ע"כ נעשה נותר מקודם בטרם שחל עליו איסור חמץ ודינם בשריפה ואפרו מותר משום דנעשה מצותו בשריפה ושפיר בר דמים הוא בשביל האפר ולעולם לפי דמים משלם והוא קו' נפלאה לדעתי:
[מבהמ"ח. יש להעיר בישוב הקו' עפי"ד הרשב"א שבועות (ט"ו) בשם הרי"ן מג"ש ז"ל דד' חלות שהיו נותנים לכהן מכל י' אחת הי' הכל של מצה אפי' מה שנוטל כנגד החלות של חמץ, וא"כ מתורץ קו' דאי איירי הכא בתרומת לחמי תודה לא שייך בזה האוכל תרומת חמץ מה שחל אי' חמץ בי"ד שהרי תרומת לחמי תודה הוי מצה, אבל דברי הרי"ן מג"ש הם חידוש גדול והרשב"א שם דחה זה וכתבתי בזה במק"א]: