אור ברסלב

כוכב מיעקב (וויידנפלד)· רבי יעקב וויידנפלד

סימן קיב

סימן קיא

שלום וכט"ס להאברך החריף ושנון מו"ה ליבוש הכהן גלאנצער נ"י:

הבאת קו' השעה"מ הידוע בסוגי' דיקדש זבחים (צ"ז) דמה הצליח ר"א בתירוצי משום דהוי עשה ול"ת הא בלאה"כ צריך לתירוצא דאין עשה דוחה ל"ת במקדש לענין שבירת עצם שיש בו מוח, לדעתי נראה לתרץ קו' השעה"מ בדרך פלפול קצת, דהנה נודע קו' האחרונים אהא דאיתא בש"ס פסחים (ז') שלשים יום קודם הפסח שואלין ודורשין שהרי משה עומד בפסח ראשון ומזהיר על פסח שני והקשו התוס' שם אע"ג שע"י שאלתם הוזקק לומר להם, מ"מ לא הי' צריך להאריך רק אל תעשו פסח ותו לא, והקשו האחרונים דהא מדהזהיר בפסח שני ועצם לא תשברו יליף בש"ס פסחים פ"ה דאפי' עצם שיש בו מוח אסור לשבור ול"א אתי עשה ודחי ל"ת א"כ ע"כ צריך להזהיר תיכף על הדינין של פסח שני כדי שנדע דאפי' עצם שיש בו מוח אסור בשבירה:

ונראה לדעתי לתרץ קו' זו בטוטו"ד, דהנה התוס' שם (בד' פ"ה) הק' דהא אפשר לקיים שניהם ע"י גומרתא ותי' דלרבא שפירש לעיל משום הפסד קדשים אסור בגומרתא אתי' שפיר, והנה תי' התוס' תמוה לעין כל רואה דבהדיא איתא שם דאינו אלא גזירה בעלמא משום דגזרינן דלמא יאכל נורא ממוח דידי' וכן איתא שם מבעוד יום נמי גזירה משחשיכה עיי"ש, הרי מבואר להדיא דאינו אלא משום גזירה בעלמא אבל מה"ת שפיר מותר ע"י גומרתא וא"כ הדרא קו' לדוכתא דלמה לי קרא דאסור שבירת עצם שיש בו מוח דלא נימא דאתי עשה ודחי ל"ת הא מה"ת מותר ע"י גומרתא ואפשר לקיים שניהם:

אולם בגליון הש"ס שם מביא בשם הב"ח דרבא סבירא לי' דאיכא ודאי הפסד קדשים ולא כסוגי' דלעיל דקאמר דילמא אכיל נורא, והרואה בעין חודרת יראה דכוונתו בזה לתרץ קו' הנ"ל דהשתא ל"ה אפשר לקיים שניהם משום דאסור מה"ת ע"י גומרתא:

והנה לכאורה קשה לי דאמאי יהי' איסור ע"י גומרתא משום הפסד קדשים כיון דבלאה"כ לא יכול לאכול המוח כיון דאסור בשבירה, והנה בש"ס פסחים בסוגי' דרחסגה"כ (ד' ט"ו) איתא מחלוקת בשש אבל בשבע ד"ה שורפין והכ"נ כיון דמה"ת אסור המוח באכילה משום דאסור לשבור את העצם א"כ דמי לחמץ בשבע דמותר לשורפו וליכא איסור משום הפסד קדשים:

אולם באמת ל"ק כלל דשפיר כתבו התוס' כיון דאסור לשרוף משום הפסד קדשים ול"ה אפשר לקיים שניהם ולכך נימא דאתי עשה ודחי ל"ת ומותר העצם שיש בו מוח בשבירה א"כ ממילא איכא הפסד קדשים כיון דחזי המוח לאכילה דמאחר דליכא תקנתא בגומרתא אמרינן אתי עשה ודחי הל"ת ואמרינן דמותר לשבור העצם שיש בו מוח ושפיר חזי המוח לאכילה ודוק, אולם לפי"ז קשה אהא דאיתא שם בפסחים (בד' פ"ד) דאין נמנין על מוח שבקולית, ומקשה הש"ס ניתי גומרתא וניפקו למוח דידי' וימנו עלה ומשני רבא משום הפסד קדשים וקשה דמה הפסד קדשים איכא דמאחר דגילה לן התורה דאפילו עצם שיש בו מוח אסור בשבירה ול"א אתי עשה ודחי ל"ת א"כ שוב ל"ה המוח חזי לאכילה משום דאסור לשבור וא"כ דמי לחמץ בפסח דלד"ה שורפין כנ"ל כיון דאסור באכילה מה"ת ליכא בי' משום הפסד קדשים, והיא הערה גדולה:

[הגה מבהמ"ח. ואע"ג דהפסול ע"י איסור שבירת עצם לא עדיף מפסול בדם ובבעלים דבעי עיבור צורה, מ"מ הא כתב רש"י בפסחים (ד' ע"ג ע"ב) דעיבור צורה בדם ובבעלים הוא רק דרבנן משום בזיון קדשים ובמנ"ח מצוה קמ"ב השיג מזה על הצל"ח שחידש דגם בקרבן פסול איכא לתא דלא תותירו דא"כ למה גזרו עיבור צורה דאיך יעבור על לאו דלא תותירו משום בזיון קדשים אלא ודאי דבקרבן פסול ליכא לאו דל"ת עייש"ה ולפי"ז וא"כ ה"נ אמאי אין נמנין על מוח שבקוליות דהא אפשר להוציא המוח ע"י גומרתא דהא אין כאן איסור תורה לשרוף משום לא תעשון כן דהא בלא"ה אינו ראוי כלל והא דבעי עיבור צורה בדם ובבעלים הוא רק מדרבנן משום בזיון קדשים והכא שאר המוח כשר ואיכא לאו דלא תותירו ואיך נוכל לומר דמשום בזיון קדשים דהוא רק דרבנן יעבור על לאו דלא תותירו במוח שהוא כשר]:

אולם לאחר העיון ניחא דשם אמר דאסור משום דלמא יאכל נורא ולא סובר דאיכא הפסד קדשים בודאי ול"ה רק גזירה דרבנן כמו בגזירה מבעוד יום אטו משחשיכה וא"כ מותר מה"ת להוציא את המוח ע"י גומרתא ושפיר חזי המוח לאכילה מה"ת כיון דמותר לשרפו ע"י גומרתא רק מדרבנן הוא אסור משום דילמא אכל נורא מוח דידי' דלא יהי' יכול לכוון בטוב רק העצם לבדו לשרוף שלא יגע בהמוח וא"כ דמי לחמץ בשש דאינו אסור ג"כ רק מדרבנן ואסור בשריפה משום הפסד קדשים, ולפי"ז שפיר מתורץ קו' האחרונים הנ"ל כמין חומר דנימא דאיצטריך משה להזהיר על פסח שני כדי שנדע דבעצם שיש בו מוח אסור בשבירה דלא נימא דאתי עשה וידחה ל"ת כיון דלמה דקיי"ל דאין נמנין על מוח שבקולית וא"כ עכצ"ל דאסור בגומרתא משום הפסד קדשים דאל"כ תיקשי ניתי גומרתא ונפקי למוח דידי' ונמנה עלה וא"כ עכצ"ל דאינו רק גזירה דרבנן בעלמא הא דאסור בגומרתא דאינו בודאי הפסד קדשים דאם נימא דאיכא בודאי הפסד קדשים א"כ לא חזי המוח לאכילה מדאורייתא ודמי לחמץ בשבע וא"כ מה הפסד קדשים איכא דהא בלאה"כ יהי' אסור לאכלו משום דאסור לשבור העצם וא"כ תיקשי קו' הש"ס וניתי גומרתא וכו', והשתא כיון דסלקינן דמה"ת ליכא איסור בגומרתא א"כ לא אתי קרא לאסור שבירת עצם שיש בו מוח דבלאה"כ לא הוי אמרינן דאתי עשה ודחי להל"ת כיון דמה"ת אפשר לקיים שניהם ע"י גומרתא ולפי"ז ל"ק קו' השעה"מ דהא ר"א סובר דבגומרתא ליכא הפסד קדשים בודאי וא"כ ל"ק לדידי' דליתי עשה וכו' כיון דמה"ת אפשר לקיים שניהם ע"י גומרתא ודוק:

תוכן העניינים

כוכב מיעקב (וויידנפלד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה