כוכב מיעקב (וויידנפלד)· רבי יעקב וויידנפלד
סימן קו
שוכט"ס להאברך המופלג ושנון כש"ת מו"ה משה גרינבערג נ"י בק' פראסקרוב:
הגיעני מכתבו עם ח"ת הנעימים והנני עט ממהר להשיבך כרצונך למען למודך ולמען כבוד אביך ידי"נ הג' נ"י:
בדבר אשר הקשית על הפמ"ג והשע"ת דכתבו דהמברך אינו עונה אמן אחר המסובין כשאמרו ברוך וכו' כיון שהוא בעצמו אומר אח"כ ברוך שאכלנו ומהאי טעמא נמי בש"ץ לא יענה אמן אחר הקהל שאמרו ברוך ד' המבורך לעולם ועד וע"ז הערת א"כ הקהל המברכין לקרות ההלל לא יענו אמן אחר הש"ץ המברך קודם להם, ועוד הקשית מברכת גאל ישראל דלמה לי' להלבוש בהגהותיו לדחוק דיסיים ברכת גאל ישראל קודם להש"ץ ויתחיל תיכף התפלה הלא מוטב שיסיים הברכה אחר הש"ץ ומ"מ לא יהי' מחויב לענות אמן לפי דעת הפמ"ג והשע"ת הנ"ל:
לכאורה יפה שאלת אבל לא על הפמ"ג והשע"ת לבד תלונתך רק גם על הלבוש כי בלבוש מבואר להדיא כדבריהם דכתב בסי' קצ"ח בזה"ל כיון שאמרו שאם נכנס כשאחרים עונים נברך שאכלנו יאמר הוא אמן אע"פ שהמברך שומע ג"כ ואינו צריך לענות אמן אפיה"כ יאמר הוא אמן כו' עיי"ש, א"כ מבואר להדיא בלבוש כדבריהם:
ובדבר קו' נראה לי בפשיטות לתרץ בטו"ט דהנה באמת דברי הלבוש נכונים וברורים בסברא דלמה לו לענות אמן כשאומר אח"כ תיכף ברוך שאכלנו דהטעם דעניית אמן הוא בודאי כמו דאמרינן בשבועות דעונה אמן כמוציא שבועה מפיו דמי ויליף לה מסוטה א"כ בודאי עניית אמן אחר ברכת חבירו הוי כמוציא הוא בעצמו הברכה ומהאי טעמא מבואר בה' תענית דעניית אמן אחר ברכת בה"ב הוי כקיבל עליו תענית וא"כ הכא כיון שהוא עצמו אומר ברוך שאכלנו למה לו לענות אמן ואע"ג דאיתא בברכות (דף נ"ג) דגדול עניית אמן יותר מן המברך כבר כתב המעיו"ט בפ' כסוי הדם לדעת רש"י דלא קיי"ל כן להלכה ומהאי טעמא חולק רש"י על ר"ת דפוטר באחד שאמר למוהל למול את בנו וקדם אחר ומהלו משום דגדול עונה אמן יותר מן המברך דלא קיי"ל כן דרב ור"ה לא סברו כן דאמרו לי' לברי' חטוף ובריך דסוברים דגדול המברך כו' ועש"ך חו"מ סי' שפ"ב וכיון דמברך עדיף מעונה בודאי שפיר קאמר הלבוש כיון דמברך בעצמו הברכה למה לי' לענות אמן:
אולם בשאר ברכות כגון בהלל ודומיהן בודאי מחויב לענות אמן אע"פ שאומר אח"כ הברכה דשם אינו מחויב לומר הברכה תיכף אחר שאמר הש"ץ דהברירה היא ביד כל אחד לומר ברכת ההלל וההלל אח"כ שוב אין הברכה שמברך תיכף אחר הש"ץ פטרתו מלומר אמן אחרי הברכה של הש"ץ כיון דהברירה בידו שלא לומר ההלל עתה והברירה ביד כל אחד לומר הלל אחר הש"ץ ולהתפלל במנין אחר, משא"כ המברך ברכת המזון דמחויב הוא תיכף לענות ברוך שאכלנו אחר המסובים וכן הש"ץ מחויב לומר ברוך ד' המבולע"ו אחר ברכת הקהל תיכף בכה"ג שפיר קאמר הלבוש כיון שהוא בעצמו אומר אח"כ הברכה אינו מחויב לענות אמן אחר ברכת המסובין, ובפרט דהמברך אומר מקודם נברך ושיתף א"ע עם המסובים וכדאיתא בירושלמי הובא בתוס' ברכות (מ"ט) גבי הא דלעולם אל יוציא אדם א"ע מן הכלל ומהאי טעמא נברך עדיף מברכו ומקשה בירושלמי שמה מברכו שבתפלה וקה"ת ומשני כיון דאמר המבורך שוב לא הוציא א"ע מן הכלל ודברי הירושלמי הלז מובאים ג"כ במג"א סי' קצ"ב וכיון דשיתף א"ע עמהם ועונה הברכה תיכף אחריהם ומחויב הוא תיכף לענות הברכה ואין בידו לאחר הברכה כמו בשאר ברכות לפיכך יפה קאמר הלבוש דהברכה שלו שאומר אח"כ בעצמו עדיף מעניית אמן ופוטרתו מלומר אמן ודוק:
והנני דו"ש: