כוכב מיעקב (וויידנפלד)· רבי יעקב וויידנפלד
סימן קה
שוכט"ס לכבוד ידידי הרב המאוה"ג המופלג בתורה וביראה החסיר כ"ש מו"ה נפתלי נ"י אבד"ק ליטוויסמקס:
בזו הרגע הגיעני יקרתו לנכון והנני עט ממהר להשיבו. נידון שאלתו אודות המקומות של בית הכנסת אשר יבנו מחדש וכעת איש אשר הי' מקומו אצל העמוד ואצל אה"ק תובע שגם עתה יתנו לו מקומו נגד העמוד למען לא יגרע מכבודו דבר וכמבואר בשו"ת הרא"ש מובא ברמ"א סי' קע"א סי"א דאם היושב בראש רוצה מקום אחד להוסיף היושב אצלו יכול למחות כי עכשיו הוא שני להראש ואם יוסיף יהי' שלישי אצל הראש וכן האנשים שבשני המקומות שבצד צפון תובעים כי יתנו להם מקומותיהם למושבותיהם באותן מקומות אשר הי' להם בראשונה אף שעכשיו המקומות האלו בצד דרום והנה כבודו הביא בזה שו"ת ח"ס ושו"ת ב"ל ושאל בעצתי להגיד לו חוו"ד בזה:
תשובה. לכאורה נראה לדעתי דמי שהי' מקומו אצל העמוד גם עכשיו לא יגרע מבראשונה ויהי' מקומו ג"כ אצל העמוד כמקדם אף שכעת אין העמוד עומד במקום שהי' ישיבתו בראשונה ונראה להביא ראי' לזה מדברי התוס' עירובין (ד' ל"ד ע"א) ד"ה הכ"נ דכתבו התוס' בשם הר"י דאם אמר שביתתי בראש המגדל דכי נמי יטה ראש המגדל הוי ג"כ שביתתו בראש המגדל אע"ג דכשמטה ראש המגדל הראש התחתון הוא במקום אשר הי' ראשו מתחילה כשהוא זקוף עיי"ש, הרי להדי' אע"ג דהראש המגדל אינו במקומו הראשון הוא שם הראש התחתון אעפי"כ שביתתו גם עתה בראש המגדל כיון דחזינן דקפיד בשביתתו על ראש המגדל ע"כ שביתתו תמיד על ראש המגדל א"כ הכ"נ כיון דבשעה שבנה המקום בבהכ"נ קנה המקום שאצל העמוד ואה"ק גם עתה כשנתרחב הבנין לא נשתנה מקומו ומקום ישיבתו יהי' גם עתה אצל אה"ק:
אולם באמת אחר העיון נראה לדעתי דאין לשום אדם זכיי' בהמקומות של בהכ"נ לצמיתות עלמין ואינו רק כמו שכירות וא"כ אין לו שום זכות רק בעוד בבנינו אבל אם נפל או נשרף אזיל לי' זכותי' וכדאיתא בש"ס ב"מ היכי דמי אי דאמר לי' בית זה נפל אזיל לי' וכן מבואר להדיא בנתה"מ סוף סי' קס"ב דאם נשרף בהכ"נ אין לראשונים תביעה רק מה שמגיע על חלקו כפי שומת המקום בחרבנה, וראי' לזה דאינו רק כמו שכירות מהא דמבואר ברמב"ם פכ"ג מה' מכירה דמה בין המוכר שדה לזמן קצוב בין מוכר שדה לחבירו לפירות שהמוכר לפירות השדה הלוקח אין יכול לשנות צורת הקרקע ולא יבנה ולא יהרוס אבל הקונה לזמן קצוב הוא בונה והורס בכל זמן הקצוב כמו שעושה הקונה קנין לעולם, הרי מוכח להדיא מדברי הרמב"ם דאם אין יכול לבנות ולהרוס ואין יכול לחפור שיחין ומערות הוי כמו קנין פירות וא"כ במקומות של בהכ"נ בוודאי דהלוקח אינו יכול לבנות ולהרוס שם א"כ ל"ה רק כמו שכירות דאין חילוק בין מוכר שדה לפירות בין הקונה פירות לבד רק לענין אם רשאי להשכיר לאחר וגם לשאר דברים המבואר ברמב"ם שם ובש"ע סי' רי"ב ס' ו' עיי"ש א"כ במקומות של בהכ"נ דל"ה ג"כ רק כמו שכירות א"כ אם נפל אזדא לי' זכותי', וכמדומה לי דכד הוינא בבית כבוד חותני הגאון בדאמבראווא נ"י ראיתי בשו"ת שמן רוקח שהורה כן להלכה והביא ג"כ הערה ובעירי אינו בנמצא ובאמת דברי הרמב"ם דפסק דהמוכר שדה לזמן בשעה שהיובל נוהג יכול הלוקח לחפור בו שיחין ומערות היא נגד דברי הירושלמי פ' השולח דמבואר להדיא דאינו יכול לחפור דשב לאחוזתו בעינן וכבר הערה בזה המ"ל בפי"א מה' שמיטה ויובל עיי"ש וגם נראה לי להביא ראי' לזה דאין להם קנין עולם במקומות של בהכ"נ מהא דאיתא בש"ס מגילה (בדף כ"ו) דבתי כנסיות ובתי מדרשות דל"ה אחוזתכם כיון דהם של כרכים ולכך אינם מטמאין בנגעים ומדמה לה הש"ס לירושלים דלמ"ד דלא נתחלקה לשבטים אין מטמאין בנגעים ואיתא שם דאין משכירין אף לא מטות וכתבו התוס' שם הטעם כיון שהקרקע מקום המטות לא הי' מיוחד לבעלים אין כח בידם להשכירם שכירות שלם:
ובאמת בדברי התוס' יש להעיר קצת מש"ס גיטין (ד' ע"ח ע"א) דאיתא שם דבנתן להגט במטה שלה דהמקום כרעי לא קפדי אינשי עיי"ש בתוס' בד"ה המקום וברא"ש שם לפי דבריהם ניחא ולפי"ז הכ"נ במקומות של בהכ"נ דהוי כמו ירושלים אין בכחם כלל למכור הקרקע דגוף הקרקע אינו של בני העיר כלל ואין בכחם למכור הקרקע שאינה שלהם ע"כ אם נפל או נשרף הרשות ביד בני העיר לעשות במקומות של הבנין החדש כרצונם רק דעת לנבון נקל דלאנשים שיש להם מקומות מכבר להם יש משפט הקדימה כן נראה לענ"ד:
והנני ידידו דוש"ה באהבה ובלונ"ח יעקב וויידענפעלד.