כוכב מיעקב (וויידנפלד)· רבי יעקב וויידנפלד
סימן קד
זבחים (ק"ח) העלה וחזר והעלה חייב על כל עלי' דברי ר"ש רי"א אינו חייב אלא אחת כו' אמר ר"ל מחלוקת בד' וה' אברים מ"ס אותו על השלם אבל בהמה כתיב כו' עד ופליגא דעולא א"ד אמר עולא הכל מודים במוקטרי חוץ שחסרו והעלו בחוץ דפטור לא נחלקו אלא במוקטרי פנים שחסרו והעלו בחוץ ופליגא אבוה דשמואל אלישנא קמא דעולא דאמר אבוה דשמואל כמאן מהדרינן פוקעין לגבי מזבח דלא כר"י ע"כ והנה רבים הרעישו על הרמב"ם דפסק דמהדרינן פוקעין לגבי מזבח ופסק כר"י דאפי' מוקטרי פנים שחסרו והעלו בחוץ דפטור וא"כ מזכי שטרא לבי תרי דהא בהדיא אמרינן הכא דכמאן מהדרינן פוקעין דלא כר"י דלר"י לא מהדרינן פוקעין דאי מהדרינן פוקעין מחייב בחסרו והעלו בחוץ והרמב"ם דפוסק דמהדרינן פוקעין הו"ל למיפסק דמוקטרי פנים שחסרו והעלו בחוץ דחייב וכולם לא מצאו מענה נכונה לתרץ דברי הרמב"ם:
ואנכי בעניי הרואה לתרץ דברי הרמב"ם בטטו"ד דהנה הראב"ד בפ' י"ט מה' מה"ק השיג על הרמב"ם דפסק דאם חסר והעלה בחוץ דפטור מהא דמעלה כזית מעולה ומאימוריו דחייב אאבר חסר וכי איתמרא שמעתא במוקטרי פנים שחסרו ע"י הקטרתן ואח"כ העלה בחוץ דפטור והנה המל"מ תמה שם על הראב"ד דהוא נגד משנה מפורשת בזבחים גבי קומץ ולבונה דר"א פוטר עד שיקריב את כולו ומודה ר"א בהקריב בפנים מהם והקריב השאר בחוץ דחייב אלמא דבשחסר ע"י הקטרה כ"ע מודו דחייב ואיך יאמר הראב"ד נגד משנה מפורשת להיפך דבשחסר ע"י אבידה או שריפה והעלה בחוץ הוא חייב ובחסר ע"י הקטרה שהקטיר ממנו בפנים הוא פטור והוא תמי' נפלאה על הראב"ד והמל"מ רוצה להגיה שם בדברי הראב"ד עיי"ש:
והנראה לדעתי לתרץ דברי הראב"ד בטטו"ד לפי חומר הנושא והוא דהנה נודע מחלוקת רש"י ותוס' דלדעת רש"י דהפלוגתא באבר שחסר אי פטור בהקריבו בחוץ היינו אם הקריב מקצת האבר ושייר השאר אולם דעת התוס' דבזה כ"ע מודי דחייב אף שלא הקריב כל האבר וכי פליגי בשחסר מן האבר והשאר הקריב בחוץ ותמה המל"מ על רש"י דהאיך מפרנס משנה מפורשת דרבנן ס"ל גבי קומץ ולבונה דכיון שהקריב מהן כזית בחוץ דחייב ואליבא דר"ל מתניתין דלא כמאן דכ"ע ס"ל דאבר שחסר והעלה בחוץ דפטור ואיך מחייבי רבנן בקומץ ולבונה. שהקריב מהם רק כזית בחוץ עיי"ש שהניח דברי רש"י בצע"ג, ולדעתי נראה לתרץ דברי רש"י בטטו"ד והוא דלכאורה חל עלינו החיוב להבין הטעם דמחייבי רבנן בהקריב כזית מהקומץ ולבונה הא קומץ שחסר הוא פסול ומעוטו מעכב את רובו וא"כ כל כמה דלא הקטיר את כולו לאו הקטרה הוא כלל ובפרט לפמ"ש התוס' בזבחים בסוגין בד"ה כמאן דלמאן דחשוב חסרון כבעל מום א"כ אפי' אם עלה קומץ שחסר ירד עיי"ש וא"כ קומץ שחסר אינו ראוי לגבי מזבח כלל ואמאי חייב בהקריב ממנו רק כזית בחוץ הא כל שאינו ראוי לפתח אוהל מועד אינו חייבין עליו בחוץ אולם הנראה לדעתי הטעם הוא דמצינו באמת דח"ש אסור מה"ת אע"ג דהתורה נתנה השיעור בכזית מ"מ הוא אסור מה"ת משום דחזי לאצטרופי והכ"נ בנ"ד כיון דהקטיר כשיעור הקטרה בכזית דאין הקטרה פחות מכזית כדאיתא בש"ס מנחות (דף נ"ח ע"ב) עיי"ש רק דרוצה אתה לפוטרו משום דאינו ראוי לפתח אוהל מועד דקומץ שחסר הוא פסול בזה שפיר אמרינן הך סברא דמקרי ראוי דחזי לאצטרופי עם הקומץ הנשאר דבל"ז הקומץ הנשאר לא חזי לאצטרופי ובהצטרפות שניהם הוא חזי שפיר הוי ראוי לפתח אוהל מועד וחייב עליו בחוץ וז"ב מאוד, ואין לומר דאפי' על פחות מכזית יהי' חייב בקומץ משום הך סברא דחזי לאצטרופי דהא קיי"ל כריב"ל דס"ל במנחות (כ"ו) דהקטיר קומצה פעמים כשירה ולא פעמי פעמים דאין הקטרה פחות מכזית עיי"ש וא"כ בעינן שיהי' בכל הקטרה כזית ופחות מכזית לא חזי לאצטרופי, ובזה ארווח לן לתרץ דברי רש"י בזבחים (ק"ט ע"ב) גבי הא דאמרינן התם כי פליגי בהקטרה דפנים מ"ס מלא חפניו דוקא ומ"ס לאו דוקא ופי' רש"י שם דסבר מלא חפניו דוקא ובבת אחת ותמה המל"מ דל"ל לרש"י לומר זאת דס"ל דוקא בב"א בעינן ולפמ"ש ניחא דלרש"י הי' קשה קו' התוס' שם בד"ה ומ"ס דהא רבנן מחייבי בקומץ אם הקריב כזית אע"ג דבעינן שיקריב כל הקומץ ולכך כתב רש"י דבעינן שיהי' מלא חפניו בב"א ולכך ל"ד לקומץ דמידי הוא טעמא דמחייב בכזית אקומץ משום דחזי לאצטרופי והא תינח בקומץ דהקטיר קומצה פעמים כשירה, אבל במלא חפניו דבעינן שיהי' בב"א וליכא הך סברא דחזי לאצטרופי ולכך הוא פטור בהקריב פחות ממלא חפניו דאין ראוי לפאה"מ כמו בהקטיר פחות מכזית בקומץ דפטור דל"ח לאצטרופי משום דאין הקטרה פחות מכזית והכ"נ במלא חפניו דל"ח לאצטרופי דבעינן שיהי' בב"א דוקא ודוק:
ובזה מתורץ קו' המל"מ הנ"ל על רש"י דאמאי חייב בקומץ אם הקריב ממנו כזית ובאבר פטור אם הקריב ממנו מקצת ושייר השאר דמאחר דאתאן עלה דיש סברא לחייב אקומץ במקצת כמו באבר אע"ג ר שחסר הוא פסול משום דהוא חזי לאצטרופי עוד אוסיף מיא אוסיף קמחא לחדש מילתא חדתא דקומץ עוד עדיף מאימורין דאע"ג דאבר שחסר פטור אם העלה בחוץ בקומץ הוא חייב דהנה התוס' בזבחים (דף מ"ב) ד"ה הקומץ חידש א דאע"ג דבאבר שהעלה מקצת ע"ג המזבח לא פקע הפיגול מהאי פלגא דמנחא אארעא דלא משיך לאידך פלגא דהוא עצמו שלא הוקטרו אימורין כשר משא"כ בקומץ דכולו חשיב אזכרה אחת דאל"ה הוי האי דמנח ע"ג המזבח קומץ שחסר א"כ משיך האי דע"ג המזבח להאי פלגא דמנח אארעא ופקע פיגולו גם מהאי דמנח אארעא עיי"ש ולפי"ז י"ל לדעתי דקומץ עדיף עוד מאימורין דאע"ג דבאימורין אם הקריב אבר חסר בחוץ פטור משום דאין שייך באבר הך פלגא להך פלגא ואם הקריב מחצית האבר בחוץ ראוי להעלות שאר האבר בפנים ולכך הוא פטור דעל השלם הוא חייב ולא על החסר משא"כ בקומץ דאם הקריב ממנו מקצת בחוץ שוב אין השאר ראוי להעלות בפנים דהוי קומץ שחסר וא"כ אם הקריב מקצת בחוץ חשוב כאילו הקריב את כל הקומץ בחוץ מה לי הקריב כולו או מקצתו כיון דשוב איננו ראוי עוד להקטיר הנשאר בפנים ומה"ט אם הקטיר מקצת בפנים והוא פיגול פקע הפיגול גם מאידך דמנח אארעא דאי לא פקע מהאי דמנח אארעא גם הא דמנח ע"ג המזבח נפסל ולכך פקע מכולו וחשיב כאילו הקטיר כולו והכ"נ חשיב כאילו הקטיר כולו בחוץ דעי"ז שהקטיר מקצתו מחוץ פוסל את כולו להקטירו בפנים ולא קשה כלל קו' המל"מ הנ"ל על רש"י והוא ענין נפלא מאוד:
ובזה יש לתרץ קו' התוס' (דף נ"ח) ד"ה לא שהקשו דמאי בעי קרא למעוטי פחות מכזית דלא מצינו הקטרה לחייב פחות מכזית ולהנ"ל ניחא דעיקר הטעם דחייב בקומץ שחסר אע"ג דבאבר שחסר הוא פטור הוא משום דאם הקריב מקצת הקומץ פסל את המשויר וחשיב כאילו הקטיר כולו בחוץ וא"כ ה"א דאפי' הקטיר פחות מכזית יהי' חייב דאע"ג דאין הקטרה בפחות מכזית מ"מ בקומץ ה"א דחייב דבזה שהקריב ממנו פחות מכזית בחוץ פסל את כולו והוי כאילו הקטיר את כולו ולכך אשמעינן קרא דפטור:
ובזה מתורץ קו' התוס' בזבחים (ק"ח) ד"ה כמאן דאמאי פטור בקומץ שחסר דהוי פסולו בקודש ואם עלה לא ירד ולפמ"ש מתורץ קו' התוס' כמין חומר דבאמת בלא"ה הולל"מ דפטור משום דחסר ואותו כתיב דעל השלם הוא חייב ולא על החסר רק דמש"ה בקומץ חייב על מחציתו משום דבזה שהקטיר מקצתו בחוץ פסל את המשויר והוי כאילו הקטיר כולו בחוץ והא תינח אם הקטיר ממנו כזית בחוץ והוא שלם אבל בקומץ שחסר מקודם דל"ל דמש"ה יהי' חייב משום דבזה שהקטיר מקצתו פסל את המשויר דהא בלא"ה הוא חסר אף קודם הקטרתו וא"כ אפי' אי נימא דקומץ שחסר לא ירד הוא פטור משום דהקריב חסר ולא עדיף מאימורין דבודאי כשר בחסר ואפ"ה פטור בהקריב חסר דאותו על השלם הוא חייב כו' ודוק כי נכון הוא מאוד:
ובזה נ"ל לתרץ דברי הראב"ד הנ"ל דפירש הא דמקטרי פנים דפליג ר"י ופוטר היינו שחסר ע"י הקטרה ובקומץ מבואר להדיא דאם הקריב בפנים ושייר כזית והקריב בחוץ חייב והוא דבאמת נ"ל הטעם דמודה ר"א בשייר כזית והקריב בחוץ דחייב דלפמ"ש דהטעם דמחייבו רבנן בחצי קומץ אע"ג דהוי ח"ש משום דחזי לאצטרופי ור"א ל"ל הך סברא ופוטר משום דהוי ח"ש ולפי"ז דה"ט דמודה ר"א בהקריב בפנים ושייר כזית והקריב בחוץ דר"א לשיטתו דאיתא בשבת פ' הבונה כתב אות א' והשלימה לספר חייב ואמרינן התם ה"מ ר"א דס"ל אחת על האריג חייב עיי"ש אלמא אע"ג דאות א' הוי ח"ש כיון דהאות השלים השיעור הוא חייב וה"נ אע"ג דחצי קומץ הוי ח"ש כיון דהקריב בפנים ובזה השלים ההקטרה בחוץ הוא חייב לר"א כמו באחת על האריג והבן ולפי"ז הא תינח בקומץ דבעינן שיקריב את כולו ואם חסר הוא פסול וא"כ אם שייר כזית והקריב בחוץ חייב משום דמשלים בזה ההקטרה אבל באימורין דאפי' אם חסר ונשאר כזית חשיב הקטרה א"כ אם שייר כזית והקריב בחוץ לא חשיב השלמה ושפיר כתב הראב"ד דבאימורין שחסרו ע"י הקטרה הוא פטור ול"ד לקומץ דהכא ל"ד לאחת על האריג דבאימורין לא שייך השלמת השיעור כמו בקומץ, ודוק היטב כי נכון הוא:
ובזה נוכל לתרץ דברי הראב"ד הנ"ל דבאמת קשה אהא דאמרינן דכמאן מהדרינן פוקעין דלא כר"י הא אפי' מהדרינן פוקעין אין ראי' לחייב בחוץ באימורין שחסרו דמזה דמהדרינן פוקעין אין ראי' דחשיב הקטרה אבר שחסר דמי דמי דהא קי"ל דגרדומי ציצית כשרין אע"ג דבתחילה בעינן שיעור וכעין זה איתא בחולין (דף ק"ז) ש"ה דקאתי משירי טהרה ועיין היטב בתוס' נדה (דף כ"ו) ד"ה תחילתו דבתחילתו אם חסר מהשיעור אינו מקבל טומאה ובסופו אם הוא ראוי עוד אינו מתבטל כמו גרדומי ציצית וכעין זה איתא בתוס' שבת (דף נ"ח) ד"ה אלא והר"ם הביא ראי' כו' עיי"ש וה"נ אין ראי' מדמהדרינן פוקעין דהני אתי משירי טהרה לתחילת הקטרה שיהי' חשיב בחסר ע"כ הרמב"ם מפרש הא דאמרינן דפליגו במוקטרי פנים היינו שחסרו ע"י הקטרה כהראב"ד רק דהראב"ד ס"ל דאבר שחסר ע"י הקטרה פטור ובחסר סתם חייב והרמב"ם ס"ל להיפך דבחסר סתם אפי' למאן דס"ל דמהדרינן פוקעין דאין ראי' מדמהדרינן פוקעין לתחילת הקטרה אך במוקטרי פנים שחסרו ע"י הקטרה בפנים בזה תלי' אי מהדרינן פוקעין דאי מהדרינן פוקעין שפיר הוא חייב דחשיב הקטרה כה"ג אם הקריב ממנו בפנים כיון דאתי משירי טהרה ולפי"ז שפיר פסק הרמב"ם דבהקטיר בפנים ושייר כזית והקריב בחוץ דחייב דס"ל דמהדרינן פוקעין אבל בחסר שלא ע"י הקטרה שפיר פסק הרמב"ם דפטור אע"ג דמהדרינן פוקעין דלחסר שלא ע"י הקטרה אין ראי' שיחשב הקטרה מדמהדרינן פוקעין דשאני התם דאתי משירי טהרה כמו"ש ודוק היטב: