כוכב מיעקב (וויידנפלד)· רבי יעקב וויידנפלד
סימן קג
לכבוד חד"ז יד"פ האברך החריף ובקי חו"ש מו"ה אברהם אבלי שנור נ"י והוא הרב הגאון אבד"ק אושפיצין ואח"כ אבד"ק טארנא ז"ל):
הגיעני יקרתך עם ח"ת הנעימים ובמוצאי מנוחה קדמתיך תחלה להשיבך מה שהערו רעיוני בענין שכתבת והוא בזבחים (דף נ"ו) אמר רב יצחק בר אבדימי מניין לדם שנפסל בשקיעת החמה שנאמר ביום הקריבו את זבחו יאכל כו' ועיין בפרש"י שם וז"ל ולא מהניא לי' הלנה בראש המזבח לאכשורי לזריקה למחר כו' והנה התוס' הקשו וז"ל ותימא הניחא למאן דאמר אין לינה מועלת בראשו של מזבח אלא למ"ד לינה מועלת בראשו של מזבח למה לי קרא בלילה אין יכול לזרוק דביום צוותו כתיב ומזה הוכיחו התוס' דשקיעת החמה היינו תחילת שקיעת החמה קודם צאת הכוכבים וע"ז צריך קרא:
ונ"ל לתרץ קו' התוס' בדרך נכון דהנה איתא בגמ' פסחים (דף נ"ט) רב פפא אמר אפי' תימא בחטאת בהמה מעלה ומלינה בראשו של מזבח כו' ופי' רש"י ולינה אינה פוסלת בראשו של מזבח כדאמר בזבחים בפ' המזבח מקדש לד"ה דלא ירדו:
ולכאורה קשה לפ"מ דקיי"ל דלינה פוסלת בראשו של מזבח רק דאם עלו לא ירדו א"כ האיך מעלה ומלינה בראשו של מזבח הא אנן קיי"ל בכל הפסולין שאם עלו לא ירדו אבל אם ירדו לא יעלו והאיך מותר לעלות בכאן לכתחילה ועיין במל"מ פ"א מה' תמידין ומוספין שהעיר בזה אולם באמת הדבר נכון דהנה במנחות (מ"ח) איתא גבי שחט שני כבשים על ארבע חלות מושך שתים מהם ומניפן והשאר נאכלת בפדיון כו' דפריק להו היכא אי דפריק מאבראי כיון דכתיב לפני ד' איפסיל להוי ביוצא אי גוואי הא מעייל חולין לעזרה אמר להו ר' חסדא לעולם כרבי ופריק להו גוואי וחולין ממילא קא הוויין ופי' רש"י בד"ה ממילא הוויין דתוך העזרה הן נעשין חולין והוא לא הכניסן משנעשו חולין כו' ולפי"ז נוכל לומר דגם לענין לעלות פסול ע"ג המזבח ג"כ יהי' החילוק הזה דדוקא לאחר שנפסל אסור להעלותו לכתחילה ע"ג המזבח דאסור להעלות דבר פסול ע"ג המזבח אבל הכא שפיר אמרינן דמעלה ומלינה בראשו של מזבח כיון דמעלה אותה בעודה בהכשרה קודם שנפסלה בלינה ובשעת ע"ה שעושה אותה לינה תהי' בראש המזבח ואם עלו לא ירדו בשעה שהעלה לא הי' דבר פסול כלל ולכך שפיר מותר להעלותו לכתחילה:
ולפימ"ש מתורץ קו' התוס' כמין חומר דשפיר כתב רש"י דנ"מ דלא מהני לי' הלנה בראש המזבח דאפי' למ"ד לינה מועלת בראשו של מזבח היינו דוקא אם ירדו מע"ג המזבח לא יעלו אבל אם הוא ע"ג המזבח כ"ע מודים דאם עלו לא ירדו כדאיתא בזבחים ולפי"ז שפיר הנ"מ בהא דדם נפסל בשקיעת החמה לענין אם יהי' מותר להעלותו לכתחילה ע"ג המזבח לאחר שקיעת החמה דאם נימא דעמוד השחר עושה אותה לינה שפיר מותר להעלות אחר שקיעת החמה על ראש המזבח דקודם שנפסל מותר להעלותו כדמוכח בפסחים שם ובעמוד השחר יהי' ע"ג המזבח ויהי' מותר לזרוק דאם עלו לא ירדו לכ"ע אבל השתא דאפקינן מקרא דדם נפסל בשקיעת החמה בודאי אינו ראוי להעלותה ע"ג המזבח לאחר שקיעת החמה כיון דכבר נפסל בשקיעת החמה ולאחר שנפסל לא שרי להעלותם ע"ג המזבח דכשם שאם עלו לא ירדו כך אם ירדו לא יעלו ודוק:
ובזה נ"ל לתרץ קו' הצל"ח בפסחים (ע"ב) שהבאת גבי שאר כל הזבחים ששחטן לשם פסח אם אינן ראוין חייב ואם ראוין פוטר ר"י דקסבר טעה בדבר מצוה ועשה מצוה כל דהו פטור מחיוב חטאת שבה כו' פירש"י, והקשה הצל"ח דאמאי פוטר ר"י משום דהוי טעה בדבר מצוה הלא מבואר בביצה ובמנחות גבי כבשי עצרת ששחט שלא לשמן או לפ"ז או לאח"ז אם היתה שבת לא יזרוק א"כ נפסל הדם בשקיעת החמה וממילא נפסל הזבח א"כ לא עשה מצוה ואמאי יפטור מחטאת, ולהנ"ל מתורץ שפיר דנהי דאסור לזרוק אכתי בידו הוא להעלותו ביום קודם שקיעת החמה בראשו של מזבח ויהי' כשר לזריקה ביום מחר דלד"ה אם עלו לא ירדו ושפיר עשה מצוה ודוק, ולקו' הצל"ח בלאה"כ י"ל כיון דמדאורייתא מותר לו לזרוק דזריקה בשבת אינה אלא שבות לכך לא מחייב חטאת משום דמה שמניח מלזרוק הוא רק ע"י שאנו אוסרים לו וכעין שכתבו התוס' שבת (ד') דכיון שמה שמניח מלרדות ע"י מה שאנו אוסרים לו לא מחייב סקילה עיי"ש:
ש"ב דוש"ה באה"ר יעקב וויידענפעלד.