אור ברסלב

כוכב מיעקב (וויידנפלד)· רבי יעקב וויידנפלד

סימן קב

סימן קא

לכבוד הרב החריף ובקי זך השכל והרעיון חו"ש כש"ת מו"ה מאיר וואנדער נ"י:

יקרת מכתבו עם פלפולו הנעים הגיע עדי לנכון וראיתי כי פלפל בחכמה ובהשכל אולם לא נכחד מכבודו כי איש כמוני איננו מופנה בכל עת גלל כן אחרתי תשובתי עד היום ולאשר אין דרכי לשנות בענין אחד פעמים לכן נקיטנא בקצרה, וזה החלי:

ע"ד אשר הביא כבודו הספק של רע"א ז"ל אם שביתת בהמתו חל על נשים כיון דהוי מצות עשה שהזמן גרמא כבר הערו בזה כמה אחרונים ומה שהביא שם המגיה ראי' משכנתה של ר"א שמיחה בה, לדעתי אין זה ראי' גדולה די"ל שהבעלים הי' מחמרים אחרי' אז וא"כ הוי לתא דמחמר שהוא נוהג גם בנשים ובפרט לדעת התוס' בקידושין ל"ד דאפי' עשה דיו"ט אינו חל על נשים אע"ג דהעשה והל"ת באין כאחד וא"א זה בלא זה אפי"ה דעת התוס' דעל העשה נשים אינן מצוות ולא אמרינן כיון דהל"ת חל על נשים גם העשה חל וכמו שמחלק הר"ן בקידושין בין עשה דשלוח הקן לעשה דיו"ט דבשלוח הקן אין הנשים מצוות כיון דאין הלאו והעשה באין כאחד משא"כ בשבת ויו"ט עיי"ש א"כ מכש"כ בעשה דשביתת בהמתו ליכא ל"ת אלא עשה לחודא בודאי לדעת התוס' אין הנשים מצוות:

אולם יש להביא ראי' דנשים מצוות על שביתת בהמתן מדברי התוס' ע"ז (דף ט"ו) ד"ה ושמעה דהקשו ל"ל טעמא דמחמר ת"ל משום שביתת בהמתו לחוד ומזה רצה הרשב"א להוכיח דין חדש דמחמר נוהג גבי חצר ועיין בר"ן שם ובשו"ת הריב"ש ובמג"א ולפי"ז יש להוכיח דנשים מחויבות על עשה דשביתת בהמתן דאל"כ ל"ק קו' התוס' כלל דשפיר הוצרך לטעמא דמחמר דמשום איסור דשביתת בהמתו הי' נשים מותרות למכור בהמתן לנכרי כיון דאיסור שביתת בהמתן אינו נוהג בהן ולכך הוצרך לטעמא דמחמר דנוהג אף בנשים אלא ודאי דגם האיסור דשביתת בהמתו נוהג בנשים ודוק:

ובדבר קו' על דברי התוס' שבועות (י"ט ע"ב) ד"ה כאן גבי אכל ספק חלב ונודע ספק חלב ונודע רבי אומר כשם שמביא חטאת על כל אחד ואחד כך מביא אשם תלוי על כל אחד ואחד ר"ש בן יהודה ור"א בר"ש אמרו משום ר"ש אינו מביא אלא אשם תלוי אחד ואמר ריש לקיש כאן שנה רבי ידיעות ספיקות מתחלקות לחטאות והקשו בתוס' שם וז"ל תימא לר"ל תקשה דר"ש בן יהודה אדר"ש בן יהודה דהכא לא פליג ארבי אלא לענין אשם תלוי אבל בהא דמחלק לחטאות מודה ולעיל פטר גבי מקדש והקשה מעלתו מכריתות (דף י"ח) דפריך בגמ' אהא דאר"ז כאן שנה רבי דידיעות ספקות מתחלקות לחטאות מהא דאכל ושתה בהעלם אחד אינו חייב אלא אחת והא יוה"כ במקום אשם תלוי קאי ומתרץ הש"ס כי אמר ר"ז לרבי הא רבנן הוא עיי"ש ברש"י ולדברי התוס' שבועות (י"ט) הנ"ל הדרא קו' הש"ס לדוכתא דנהי רבנן הוא הא רבנן לא פליגי אלא לענין אשם תלוי אבל בהא דמחלקת לחטאות מודי יפה הקשה:

ובהשקפה ראשונה עלה ברעיוני לתרץ קושיתו דהנה בירושלמי יומא ובירושלמי סנהדרין פ' חלק איתא כיצד הוא מכפר ר' זעירא אמר כל שהוא כל שהוא ר' חנינא אמר בסוף כו' מתניתא מסייעה לר' זעירא כו' חומר בשעיר שהשעיר מכפר מיד ויוה"כ משתחשך ולפי"ז שפיר י"ל קושיתו דלכאורה קשה אהא דפריך בש"ס כריתות מהא דאכל ושתה בהעלם אחד אינו חייב אלא אחת ואי ס"ד ידיעות ספיקות מחלקות לחטאת ליחייב שתי חטאות דהא יוה"כ במקום אשם תלוי קאי דמאי מקשה דהא יוה"כ אינו מכפר לכשתחשך וא"כ ל"ק כלל מהא דאכל ושתה דאינו חייב אלא אחת דכיון דאכל ושתה באמצע היום ובאמצע היום אין יוה"כ מכפר אלא לכשתחשך ועכצ"ל דקושית הש"ס היא לרבי זעירא דס"ל דיוה"כ מכפר מיד ועיין במראה הפנים בירושלמי סנהדרין שם, ובזה שפיר מתורץ קושיתו דבאמת פשטות הברייתא משמע דר"ש בן יהודה לא פליג ארבי אלא לענין אשם תלוי אבל בהו דמחלקות לחטאות מודה אך מחמת קו' רב אידי בר אבין בכריתות מהא דאכל ושתה בהעלם אחד אינו חייב אלא אחת דחק הש"ס לשנויי כי אמר ר' זירא לרבי הא רבנן פליגי ארבי גם בהא דאין ידיעות ספקות מתחלקות לחטאות א"כ הא תינח לר' זעירא אבל לר' חנינא והברייתא מסייע לי' דיוה"כ אינו מכפר אלא לכשתחשך א"כ לדידי' ל"ק כלל קו' ר' אידי בר אבין כמו"ש א"כ הברייתא כפשטה דרבנן לא פליגי ארבי רק לענין אשם תלוי אבל בהא דמחלקת לחטאות גם רבנן מודי, והנה התוס' בשבועות (דף י"ג) ד"ה בלבד כתבו להדיא דנ"מ דשעיר מכפר מיד ויוה"כ אינו מכפר עד שתחשך א"כ התוס' ס"ל כר' חנינא א"כ לדידהו ל"ק קו' ר' אידי בר אבין ולא צריכין לדחוקי עוד ולומר כי אמר ר' זירא לרבי דפשטות לשון הברייתא משמע דרבנן לא פליגי ארבי אלא לענין אשם תלוי אבל גם רבנן מודים דספקות ידיעה מחלקות לחטאות ושפיר הקשו התוס' ועיין בירושלמי בפ"ב דערלה דבעי שם ידיעת ספק מאי שתתיר כידיעת ודאי ועיין במראה הפנים שם דתלוי בהא דידיעות ספק מחלקות לחטאות עיי"ש:

והנני דו"ש בנפש חפצה, יעקב וויידענפעלר.

תוכן העניינים

כוכב מיעקב (וויידנפלד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה