כוכב מיעקב (וויידנפלד)· רבי יעקב וויידנפלד
סימן קא
תשובה לחכם אחד
הגיעני מכתבו וראיתי פלפולו ביומא (ס"ו) בסוגיא דעו"ה ליוה"כ והנה דבריו טובים ונכוחים בסברא ישרה, אולם זאת מצאתי קצת שגיאה בדבריו שכ' לתרץ קו' הש"א דלמה לא קאמר הש"ס משום תחומין אע"ג כ' דל"ל משום תחומין דתיהדר קו' לדוכתא דאאחע"א, דא"ל דתחומין הוי איסור מוסיף דאין לוקין עליו דהוי לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד ועפ"י דברי המל"מ בפי' קודה הנפלאה, ולדעתי ז"א הערה כלל לומר דתחומין הוי מוסיף, דאיסור תחומין הוי בודאי ביוה"כ אפי' למ"ד אין עו"ה ליוה"כ, ובלי ספק לא נעלם מכ"ת קו' המהרש"ל על הרי"ף בביצה דהוכיח דיש עו"ה ליוה"כ מהא דמערבין לכהן ביוה"כ, דהא שם מיירי לענין תחומין:
אולם יש לקיים קצת דבריו, לשיטת הרמב"ם ז"ל מובא בב"י דבימים ונהרות ליכא איסור תחומין דהיכא דליכא איסור הוצאה איסור תחומין ג"כ ליכא עייש"ה, א"כ י"ל דאי אין עו"ה ליוה"כ איסור תחומין ג"כ ליכא:
ובזה עלה על רעיוני לתרץ קו' התוס' על שיינוי הסוגיות ביומא וכריתות, בהקדם קו' הישועת יעקב דדלמא יש עו"ה ליוה"כ, והא דאיצטריך עתי אפי' בשבת לדעת הירושלמי דאין חילוק מלאכות ליוה"כ וא"כ ביוה"כ שפיר דוחה איסור הוצאה דבלא"ה איכא איסור נטילת נשמה, משא"כ בשבת דאיכא חילוק מלאכות, אולם נוכל לומר דהכי דייק הש"ס דמנ"ל למימר דעתי אתי לומר שאם הי' חולה מרכיבו על כתפו דלמא אתי לאיסור נטילת נשמה ואי משום דאיסור נטילת נשמה הוא גם ביוה"כ ומאי רבותא דשבת הא איצטריך בשבת דאיכא תרי איסורי וחילוק מלאכות דשבת ויוה"כ חייב שתים וכדמקשה הש"ס ביבמות מי דמי התם חד איסורא הכא תרי איסורי והואיל דאשתרי אשתרי לא שייך הכא לפמ"ש התוס' ביבמות שם דבשני שמות ל"א הואיל ואישתרי אשתרי עיי"ש וע"כ ס"ל דבשבת ויוה"כ אינו חייב אלא אחת משום שבת, ומאן דס"ל דאינו חייב אלא אחת איתא בחולין דל"ל איסור כולל, רק כולל באיסור חמור אית לי', והקשו התוס' שם דהא שבת ויוה"כ הוא איסור ב"א, אך לפמ"ש הש"א דהיכא דאיסור אחד הי' חל אפי' אם הי' בא אח"כ, ואיסור השני ל"ה חל בזא"ז בכה"ג אף בב"א אינו, ואין חל רק האיסור שבכחו לחול גם בזא"ז, משום דבכה"ג לא שייך הי מינייהו מפקת כנודע, וא"כ מאן דס"ל אין עו"ה ליוה"כ א"כ הוי איסור כולל באיסור חמור, דשבת כולל הוצאה וחמור ויוה"כ על שבת הוא כולל בלבד ואיסור כולל ל"ל, וע"כ אף דהם בב"א אין חל רק איסור שבת דל"ש ה"מ מפקת, דשבת הי' חל על יוה"כ משום דהוא כולל בחמור:
ולפי"ז י"ל דהכי דייק מדלא מוקי עתי לאיסור נטילת נשמה ולשבת משום דאיכא תרי איסורי, וע"כ דס"ל בשבת ויוה"כ אינו חייב אלא אחת כיון דל"ל איסור כולל רק באיסור חמור והוא באמת איסור בת אחת וע"כ דס"ל אין עו"ה ליוה"כ וא"כ הוי שבת איסור כולל באיסור חמור והי' חל גם אח"כ ולכך אינו חייב אלא אחת, אבל בכריתות דשם לא אמר שאם הי' חולה מרכיבו על כתפו, רק סתמא עתי אפי' בשבת, וקס"ד דרפרם דודאי כונתו על איסור תחומין דלאיסור נטילת נשמה בלא"ה אסור משום יוה"כ ולא סליק אדעתי' אז דיש לחלק בין תרי איסורא ובשני שמות דל"ש הואיל ואישתרי אישתרי, וע"כ צ"ל דהוא משום תחומין ואין עו"ה ליוה"כ, ולכך ליכא איסור תחומין ביוה"כ, וכשיטת הרמב"ם דהיכא דליכא לאיסור הוצאה ליכא לאיסור תחומין, ומשני שאני יוה"כ דהכשרו בכך, ולפי"ז נוכל לומר דשפיר אתי עתי על איסור נטילת נשמה, ודוק:
ומה שהקשה דהוי אינו כשר להצניעו, תימה אקרא עליו הלא הוא גמ' מפורשת דמסתברא כמ"ד מותרין דלא אמרה תורה שלח לתקלה, ושפיר הוי כשר להצניעו, ויתר דבריו טובים ומושכלים, אך לא יתני הזמן לפלפל הרבה כעת והי' שלום: