כוכב מיעקב (וויידנפלד)· רבי יעקב וויידנפלד
סימן צו
דרוש לשבת הגדול
[ענין נערה ונשגב שכבר אתבדר בעולם התלמודי וראה מ"ש בזה בס' מהר"י הכהן לדודו הגאון האדיר אבד"ק טארנא ז,ל]:
פסחים "מ"ז) מתיב רב מרי שתי הלחם אינן נאכלות לא פחות משנים כו' לפי שאינו דוחה לא את השבת ולא את היו"ט ואי אמרת צרכי שבת נעשין ביו"ט השתא דשבת ביו"ט שרי דיו"ט ביו"ט מיבעי' שאני התם דאמר קרא לכם ולא לגבוה, והנה הרמב"ם ז"ל ה' תמידין פ"א כתב דאין שתי הלחם דוחין יו"ט משום דכתיב לכם ותמה עליו הגאון מהר"א פלעקליש ז"ל דהרי בש"ס כאן מבואר דרק למ"ד צרכי שבת נעשין ביו"ט מה דאין שתהל"ח דוחה יו"ט הוא רק מקרא דלכם אבל הרמב"ם ז"ל דס"ל דאין צרכי שבת נעשין ביו"ט א"כ למה לי קרא דלכם:
ונראה לתרץ דברי הרמב"ם ז"ל בטוטו"ד דהנה בפלתי בסי' ק"ח הקשה דאמאי אינן דוחות יו"ט שתהל"ח הא יוכל לאפות עם לחם חולין ובהאי גוונא יכול לאפות אף מה שא"צ לאכול דממלאת אשה פת אף שא"צ אלא לאחת מפני שהפת נאפה יפה, ולדעתי נ"ל קו' הפלתי דלכאו' אין התחלה כלל לקו' הפלתי דאיך יוכל לאפות פת חולין בתנור של קדש הא ימעול אם יהנה מתנור של קודש כדמקשה הש"ס בערכין (כ"א) הדר בו במעילה קאי אולם באמת ניחא דהנה בפסחים שם כתבו דהך תנא ס"ל דאין תנור מקדש דאל"כ הי' דוחה יו"ט כדאיתא בפ' שתהל"ח והנה שם איתא ר"ש אומר שתהל"ח כשירות בעזרה וכשרות אבית פאגי' דכיון דס"ל אין התנור מקדש ולכך אפשר לאפות אותם חוץ לעזרה וא"כ שפיר הקשה הפלתי דכיון דע"כ קיי"ל דאין התנור מקדש א"כ כשירות אפייתן בחוץ ושפיר יוכל לאפות אותם חוץ לעזרה עם פת חולין, אולם לדעתי נראה דאם אינן דוחות יו"ט לא יוכל לאפות אותם בחוץ ביו"ט דאנן קיי"ל יש עירוב והוצאה ליו"ט וא"כ איך יוכל להכניסם לעזרה ביו"ט מטעם אי' הוצאה ועכצ"ל דיכניס אותם מעיו"ט לעזרה וביו"ט יאפה אותם עם פת חולין בתנור של קדש ובה"ג לא יוכל לאפותם עם פת חולין דבמעילה קאי:
ולכאורה י"ל לפמ"ש התוס' בפ' אלו דברים בשם הירושלמי דהיכי דהוא צורך קרבן אין בו מעילה וא"כ הכ"נ לא ימעול אם יאפה פת חולין בתנור של קדש דכיון דהוא צורך הקרבן דהוא כדי שיוכל לאפות השתי לחם ביו"ט בזמנן אבל באמת ז"א דאמרי' בעירובין (כ"ב) דירושלים אלמלא דלתותי' נעולות בלילה חייבין עלי' משום רה"ר וא"כ ירושלים הוי כרמלית קודם שנפרצו בה פרצות וא"כ מדאורייתא אינו צורך הקרבן כלל כיון דס"ל אין התנור מקדש א"כ יוכל לאפותם עם פת חולין חוץ לעזרה ואי' הכנסה לעזרה ליכא מדאורייתא דהא ירושלים אינה רה"ר רק כרמלית ורק מדרבנן אסור להכניסם לעזרה, וא"כ לא הוי צורך הקרבן מדאו' כלל דלש"ל שיפקע אי' מעילה דאו' ע"י צורך הקרבן דרבנן ושפיר מתורץ קו' הפלתי אולם אכתי קשה דהא קיי"ל דאין מעילה במחובר ואפי' בתלוש ולבסוף חיברו רק בהקדישו ולבסוף בנאו. והנה במעילה (י"ד.) איתא אמר שמואל בונין בחול ואח"כ מקדישן וא"כ בעזרה הי' בנאו ולבסוף הקדישו וא"כ מדאו' ליכא מעילה כלל רק מדרבנן ומדרבנן שפיר הוא צורך הקרבן ותיהדר קו' הפלתי לדוכתי', אולם באמת ניחא דהנה התוס' בב"ב (ס"ח) חידשו לן דשפיר גרסינן לא מכר את התנור אע"ג דכל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע מ"מ תנור חשוב תלוש ואין חיבורו חשוב חיבור תדע מדמקבל טומאה וא"כ שפיר איכא מעילה בתנור של קדש דתנור חשוב תלוש:
ולפי"ז שפיר מתורץ דברי הרמב"ם ז"ל הנ"ל דהנה בזבחים (צ"ו) איתא אמר ר"נ אמר רבה בר אבוה תנור של מקדש של מתכת הי' ולפי"ז תיהדר קו' הפלתי דמדאורייתא אין מעילה במחובר וא"ל דתנור חשוב תלוש כמ"ש התוס' בב"ב דתנור חשוב תלוש משום דמקבל טומאה דאיתא בכלים פ"ה מ' י"א דתנור של מתכות טהור דכל המחובר לקרקע טהור ודוקא בתנור של חרס גלי לן קרא תנור וכיריים יותץ וא"כ תנור של מתכות שפיר חשוב מחובר דאינו מקבל טומאה ושוב ליכא מעילה דאורייתא, אולם באמת ניחא דמידי הוא טעמא דתנור של מתכות הי' במקדש כדאיתא שם בזבחים כיון דאיכא שתי לחם ולחה"פ דאפייתן בתנור וכ"ש דחרס לא עבדינן וא"כ מאחר דס"ל דאין התנור מקדש דשיטת ש"ס דילן הוא דמאן דס"ל דאין דוחה יו"ט ס"ל אין התנור מקדש וכמ"ש התוס' בפסחים שם א"כ שפיר הי' תנור של חרס במקדש ותנור של חרס חשוב תלוש מדמקבל טומאה ושפיר מתורץ קו' הפלתי דלא יכול לאפות עם פת חולין דבמעילה קאי דהוי תלוש אבל הרמב"ם ז"ל דס"ל תנור מקדש וכבר נודע מה שהרעישו עליו דא"כ אמאי אינן דוחות יו"ט דהא בהא תלי' א"כ לדידי' הוי תנור של מתכות במקדש דכ"ש דחרס לא עבדינן וא"כ שפיר חשוב מחובר דתנור של מתכות אינו מקבל טומאה וא"כ לדידי' תקשי קו' הפלתי דיאפה אותם עם פת חולין ואמאי אינן דוחות יו"ט ובמעילה לא יהי' דאין מעילה במחובר ולכך מוכרח הרמב"ם ז"ל לומר דאינן דוחות יו"ט משום דכתיב לכם ולא לגבוה וא"כ לש"ל פת נאפה יפה דזה ל"ה רק צורך קצת וכמו"ש הפ"י בביצה ומותר משום מתוך והכא דכתיב לכם ולא לגבוה לש"ל מתוך כמ"ש התוס' לענין נכרים דל"ש מתוך וגם לגבוה כתבו דל"ש מתוך בביצה (י"ב) ולפענ"ד הוא דבר נפלא מאד, ודוק היטב: