אור ברסלב

כוכב מיעקב (וויידנפלד)· רבי יעקב וויידנפלד

סימן צא

סימן צ

תשובה

לכבוד גיסי יקירי הרב הג' החו"ב כש"ת מו"ה מאיר כ"ץ ראפאפארט נ"י אבד"ק ליקאווא [הוא הרב הגאון המפורסים ראב"ד דק' קראקא ז"ל]:

שמחתני בדבריך היקרים עם ח"ת החריפים וערבים לקוראיהם יסובו על דברי הרי"ף פסחים (מ"ו) בחלה שנטמאת ר"א אומר לא תקרא לה שם עד שתאפה כו' אמר ר"י לא זה הוא חמץ שמוזהרין עליו בבל יראה ובבל ימצא כו' וכתב הרי"ף ז"ל דרבה דאית לי' הואיל אי מקלעי אורחים חזי לי' כו' כר"א דאמר האי חלה חמץ שמוזהרין עלי' בב"י משום הואיל וא"ב מיתשל, והקשה הר"ן דהא אסקינן דטוה"נ ממון וכיון שכן אפשר דר"א דאמר שמוזהרין עלי' בב"י הוא משום דטוה"נ ממון ולא משום הואיל א"ב מיתשל, ומה שכתבת בזה גיסי יקירי חדאי נפשאי בפלפולך ולפנינו ידובר מה שיש להעיר בדבריך:

וזה מה שעלה ברעיוני לתרץ דברי הרי"ף ז"ל דהנה המרדכי פסק דעיסה שנילושה מעיו"ט שאסור להפריש ממנה חלה ביו"ט אסור לאפותה דמחמת איסור דאין מפרישין חלה אכתי מיקרי אפשר למפלגה בלישה ובמג"א סי' תק"ו הקשה ע"ז ממשנתינו דג"כ אפשר להפריש חלה אלא דאינו מפריש משום איסור חמץ ומותר לאפותה ביו"ט אלמא דמחמת איסור חמץ דרביע עלה מיקרי א"א למפלגה בלישה ונ"ל לתרץ דבאמת מטעם ארי' דרביע עלה שפיר י"ל דמיקרי אפשר למפלגה בלישה ומה דבחלה שנטמאת שרי לאפותה קודם שתקרא עלי' שם חלה משום דהכא א"א למפלגה כלל דהרי לר"א דס"ל דעובר עלי' בב"י א"כ כשיקרא עלי' שם חלה קודם שתאפה הרי תלך לאיבוד דתתחמץ וא"כ אפי' בדיעבד כשקרא עלי' שם חלה לא הוה חלה כלל כדאמר בב"ק (קט"ו) הרי שהי' טעון כדי יין וראה שהם משתברות ואמר הרי הם תרומה על פרות שיש לי בתוך ביתי לא אמר כלום והכ"נ כיון דתלך לאיבוד אם יקרא עלי' שם חלה קודם שתאפה לא אמר כלום ולכך הכא מקרי א"א למפלגה כיון דלא הוה חלה כלל ושפיר שרי לאפותה ביו"ט והיא הערה נפלאה:

ועפי"ז נבא לתרץ דברי הרי"ף והוא דלכאורה קשה למאי דמוקי פלוגתי' דר"א ור"י בטוהנ"מ והרי יש עצה דידור הנאה מהחלה ולא יהי' לו עוד טוה"נ ממנה ואפי' בדבר שהוא שלו ממש אם היא מודר הנאה מלולב דעת הרשב"א ז"ל דא"י דל"ה לכם ומכ"ש הכא בנ"ד דאין לו רק טוה"נ אם ידור הנאה בודאי ל"ה שלו ולא יעבור על ב"י, אולם יש לתרץ כיון דבתרומה נתינה כתיב בה ואיתא בחולין (קל"ג) דכתיב ונתן ולא שיטול מעצמו וא"כ אם ידור הנאה ממנה לא יהי' רשאי בעצמו ליתנו לכהן רק הכהן יטול אותה מעצמו א"כ לא יקיים מצות נתינה ולר"א עדיף קום ועשה כדי שיקיים מצות נתינה מתיר לאפותה וכדאמר הכא בירושלמי דר"א לשיטתו דס"ל דמתן ד' שנתערב במתן א' דינתנו במתן ד' דקום עשה עדיף, ולפי"ז תיהדר קו' לדוכתא דהכא נמי אפשר למפלגה בלישה רק ארי' דרבע עלה, וא"ל כמו שכתבנו דא"א למפלגה כלל דאפילו אם יקרא עלי' שם חלה ל"ה חלה כלל כיון דתלך לאיבוד ז"א דהרי בידו לידור הנאה ממנה רק שלא יקיים מצות נתינה אבל החלה שפיר הוי חלה ואמאי מותר לאפותה ועכצ"ל דהסוגי' אזלא למ"ד דחצי' של עכו"ם וחצי' של ישראל מותר לאפותה ביו"ט אבל הרי"ף דפסק דחצי' של עכו"ם וחצי' של ישראל אסור לאפותה ביו"ט וא"כ קשה הכא אמאי מותר לאפותה לר"א אם נימא דטעמו של ר"א משום טוה"נ הא אפשר למפלגה והוי חלה בדיעבד ולא תלך לאיבוד כיון דבידו לידור הנאה ועכצ"ל דסובר הואיל ואי בעי מיתשל עלי' וא"כ לא יועיל כלל מה שידור הנאה כיון דאי בעי מיתשל עלה ולכך מותר לאפותה ביו"ט דא"א למפלגה כלל, והוא כפתור ופרח:

וע"ד קושית המפורשים דהא דלא תקרא לה שם חלה עד שתאפה דהרי משהה חמץ מ"מ לבערו אינו עובר עליו גם מה שהק' הגאון ר"א פלעקליש דהא בהפרשת חלה ליכא ככותבת ור"א מתלמידי ב"ש הוא דס"ל חמץ בככותבת י"ל בפשיטות ולתרץ קו' חדא בחברתה והוא דכבר חדשו דהא דצותה התורה להשבית חמץ היינו עשה דתשביתו הוא לכ"ע בכזית וכן היא המדה דהא דצותה התורה להשבית חמץ הוא משום דלא בדילי' מיני' ואתי למיכלי מיני' א"כ כיון דלענין אכילה כ"ע מודים שהוא בכזית ממילא גם עשה דתשביתו הוא בכזית וא"כ ל"ק כלל דהא מה דמשהה חמץ עמ"ל אינו עובר הוא משום דהוי ניתק לעשה וכיון דר"א מתלמידי ב"ש וס"ל דחמץ בככותבת לענין ב"י ועשה דתשביתו הוי בכזית א"כ לדידי' הוי לאו שקדמו עשה:

ומה שכתבת גיסי יקירי לתרץ ולחדש דבחלה עובר בב"י בפחות מככותבת משום מגו דהוי שיעור לענין חלה הוי נמי שיעור לענין חמץ לכאו' לש"ל כן דהא בשבת (צ"א) אמרינן דשתי הלחם ולה"פ שיעורן בגרוגרות אע"ג דלענין יוצא הוי בכזית משום דל"ה בהדי הדדי דמדאפקי' חוץ לעזרה איפסל לי' ולענין שבת עד דאפקי' לרה"ר וא"כ היכי דלא אתי בהדי הדדי ל"ש אחשבי' וה"נ ל"ה בהדי הדדי דתיכף בשעה שהפריש חלה עדיין לא נתחמץ ולא עבר עליו עוד על לתא דב"י ועוד כיון דמדאורייתא ל"ב שיעור כלל וחטה אחת פוטרת כל הכרי א"כ ל"ש לומר מגו דהוי שיעור לענין חלה דהא לא בעי שיעור גם לחלה, אך י"ל דחדא מתורצת בחברתה דאדרבה כיון דחטה אחת פוטרת כל הכרי אבל עכ"פ לגבי מצות נתינה בעי שיעור מה"ת כמו שכ' הנו"ב והקדימו בתוס' רי"ד א"כ שפיר הוי בהדי הדדי כיון דעיקר השיעור הוא רק לענין הנתינה דהרי להפרשה סגי בחטה אחת א"כ כ"ז שלא נתן לכהן איכא משום מגו דהוי שיעור לענין נתינה הוי שיעור לענין ב"י ודוק:

ואמנם מה שהערת דלפי"ז מה דבחלה עובר בב"י בפחות מככותבת הוא רק משום מגו דהוי שיעור לענין חלה א"כ איך אמרי' דעובר בב"י משום הואיל א"ב מיתשל אדרבה אם ישאל על החלה לא יעבור בב"י כיון שהוא פחות מככותבת רק כתבת לחדש דהכא אפי' אם ישאל יעבור בב"י גם בפחות משיעור ככותבת כיון דיכול לחזור ולקרות עליו שם חלה והבאת דמיון לזה מהא דמנחות (נ"ד) גבי גרוגרות הואיל ויכול לשלקן ולהחזירן לכמות שהן לכן משערין גם מקודם לכמות שהן אף כי הערה נפלאה היא יש לפקפק בזה כיון דכל מה דעובר על ב"י הוא רק משום הואיל ואי בעי מיתשל איך תחזור ותאמר דאחר השאלה יעבור בפחות מכשיעור משום הואיל דיכול לחזור ולקרות שם חלה וכמדומה לי מכותלי מכתבך שבעצמך הרגשתי בזה ויתר דבריך נכונים גם מ"ש בישוב דברי הרי"ף טובים ונחמדים:

גיסך דוש"ה באה"ר יעקב וויידענפעלד.

תוכן העניינים

כוכב מיעקב (וויידנפלד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה