אור ברסלב

כוכב מיעקב (וויידנפלד)· רבי יעקב וויידנפלד

סימן צ

סימן פט

פסחים (מ"ו) כיצד מפרישין חלה בטומאה ביו"ט כו' וברש"י הקשה דלר"א דס"ל הואיל ואי בעי מיתשיל עלה ליקרי עלה שם חלה קודם האפי' ובתוס' בשם הרשב"א תירצו כיון דסופו ליטול אחת על כולן נמצא היתר האפי' הוא מטעם הואיל ואי בעי בצע כו' ותרי הואיל לא אמרי' והמפרשים קראו תימה על דברי הרשב"א ז"ל דשיטת רש"י דבדבר שבידו אמרי' אף תרי הואיל עיי"ש (ד' ל"ח), ברש"י ד"ה או, והנ"ל בישוב קושית רש"י העצומה, דהנה לכאורה לפי דברי המהרי"א הביאו הט"ז יו"ד סי' שכ"ד ס"ק ט"ו והעלה להלכה כדבריו דאם מפריש החלה אחר האפי' לא יטול רק שיעור קטן כדי שיהי' בהעיסה לבטל החלה ובאם לאו תאסר העיסה למפרע, א"כ איך אמרי' כאן ההיתר משום הואיל ואי בעי בצע מכל חדא כיון דלדין המשנה יצטרך לבצע א' ממ"ח בעיסה טמאה ותאסר האיסור והיא הערה עצומה:

והנ"ל דהנה רבים קהו בהבנת דברי מהרי"ו הב"ח והש"ך דאיך תאסר החלה קודם שהורמה ואומר בהבנת דברי מהרי"ו דבר מושכל כיון דקיי"ל חיבורי אוכלין כמאן דמפרתי דמי הו"ל כאילו היתה החלה מופרשת מהעיסה עוד קודם האפי', אך דא עקא דהתוס' בחולין (ע"ג) ד"ה חבורי כתבו דבדבר שאינו עומד להתפרד מחמת איסורו לא אמרי' חיבורי אוכלין כו' דלא יפרידם מחמת האי' עיי"ש, ומעתה כאן לא נוכל לומר דחיבורי אוכלין כמאן דמיפרתי דמי כיון דעי"ז תיאסר האפי' אבל גם זה ניחא דעיקר מצות הפרשת החלה הוא קודם האפי' ומעת שנילש העיסה היתה עומדת להתפרד ואמרינן שפיר חיבורי אוכלין כו' והבן ומעתה במשנתינו כיון דאי אפשר להפריש החלה רק אחר האפי' מחשש חימוץ לא אמרינן חיבורי אוכלין כמאן דמפרתי דמי כיון דע"י ההפרדה תיאסר העיסה ומחמת האיסור אינו עומד להתפרד כדברי התוס' חולין הנ"ל:

ועפי"ז נבא ברינה ליישב קושית רבינו רש"י ז"ל דאם נקרא שם חלה קודם האפי' ונאפה העיסה מטעם הואיל ואי בעי בצע מכל חדא תיהדר הקושי' לדוכתא דתיאסר העיסה מהחלה כדברי המהרי"ו וכאן אמרינן שפיר חיבורי אוכלין כמאן דמפרת דעומד להפריד משעה שהיתה עיסה בעוד קודם האפי' וע"כ דאינו קורא שם חלה קודם האפי' וממילא אינו אוסרת החלה דלא אמרי' בזה חיבורי אוכל כיון דאינו עומד להפרד מחמת האיסור כהנ"ל ודוק:

תוכן העניינים

כוכב מיעקב (וויידנפלד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה