כוכב מיעקב (וויידנפלד)· רבי יעקב וויידנפלד
סימן פט
שוכט"ס לכבוד ניסי יקירי כנפשי הרב הגדול החריף ובקי מפורסים חכם ושלם כש"ת מו"ה מאיר ראפאפארט אבד"ק דיקאווא יצ"ו:
ע"ד קושיתך הנחמדה במתני' דזבחים פ' בפלוגתת ר"א ור"י במתן ד' שנתערב במ"א אי מוטב לעבור על בל תוסיף או על בל תגרע דהא בגמרא דר"ה (דף כ"ח) פריך על זה כיון דיהיב לי' מתנה מבכור עברה לי' לזמנו ואין בל תוסיף אלא בזמנו ומשני כיון דאילו מתרמי לי' בוכרא אחרינא כו' מעתה הלא יוכל לשים עצה להמתין עם המתנות האלה עד אחר התמיד של בין הערבים ואז ינתן במתן ד' דשוב לא יהי' בל תוסיף כקו' הש"ס הנ"ל ותי' הש"ס לא שייך אחר הקטרת אימורי התמיד דהא עלי' השלם כל הקרבנות כולם ואי מיתרמי לי' בוכרא לא הדר מזה מיני' ומ"מ את תערובת זה יכול להקריב גם אחר התמיד מפני שא"א בענין אחר דאם יקריב קודם התמיד יעבור על בל תגרע או על בל תוסיף והיכא דא"א בענין אחר שרי כמ"ש התוס' ביצה ה' ד"ה ונתקלקלו עיי"ש וביחוד לפי דמשני הש"ס (בפסחים נ"ט) כשנתותרו עיי"ש בפירש"י ז"ל א"כ הכא הרי איחזי להקרבה קודם התערובות ושרי להקריב גם אחר התמיד משא"כ אי איתרמי בוכרא אחרינא לא ישחטה כלל משום עשה דהשלמה וצע"ג:
תשובה. למראה עיני הי' דברי אביך הוא חותני הגאון שיחי' וראיתי כי שפתי כהן ישמרו דעת לתרץ קושיתך ע"פ דברי הח"ץ דהוי ממעט באכילת קדשים אם ימתין לאחר התמיד דעיקר אכילה היא ביום הראשון ומה נעמו דבריו אולם בלא זה דחה כבוד אביך נ"י קושיתך דאין מאברים שנתותרו אחר זריקה ראי' להתיר זריקה אחר התמיד אם רק נשחט קודם לתמיד ולכאורה סברא נכונה היא לחלק כן:
אולם אנכי הרואה לקיים דבריך דאם נשחט קודם התמיד מותר לזרוק אחר התמיד מהא דאיתא במנחות (כ"ו דברים שדרכן לקרב ביום כגון הקומץ והלבונה כו' שמעלן ומקטירן עד מבוא השמש והקשה התוס' שם היאך קרבין לאחר התמיד הקומץ ולבונה ותירצו כיון שנקמצו קודם התמיד הוי כאיברים שנתותרו עיי"ש:
והנה במנחות (דף י"ג) איתא קומץ היינו שוחט מקטיר היינו זורק א"כ הרי להדיא דאחר שנקמץ קודם לתמיד מותר להקטיר אחר התמיד וההקטרה דמי' לזריקה אלמא דמותר לזרוק אחר התמיד אם נשחט קודם לתמיד והיא ראי' נפלאה, אולם קושיתך נ"ל לתרץ כיון דמדאורייתא מותר לעשות עבודת הדם אחר התמיד רק ההקטרה אסור להיות אחר התמיד כדמוכח בפסחים שם ובתוס' בכמה דוכתי א"כ מדאורייתא זמנו הוא דיכול לזרוק אחר התמיד ולהלין האימורין בראש המזבח ודוק, גם על מה שכתבת דשרי לזרוק אחר התמיד משום דהוי אי אפשר יש למישדי נרגא עפ"י דברי התוסיו"ט בפ"ח דזבחים משנה י"א דרבנן ס"ל דלא אמרינן רואין אלא לכתחילה אבל בדיעבד בנתן לשם מים מהני הכא והתם א"כ ל"ה תו א"א דמדאורייתא הוא אפשר לזרוק קודם התמיד מתן ד' ולשם מים ובזה יתורץ קו' התוס' בעירובין (דף ק') דלידחו עשה דמתן ד' ל"ת דב"ת כיון דמדאורייתא יכול לקיים שניהם לתת מתן ד' לשם מים:
גיסך דוש"ה: