אור ברסלב

כוכב מיעקב (וויידנפלד)· רבי יעקב וויידנפלד

סימן פח

סימן פז

פלפול נחמד הסוגיא דכבתה.

שבת (דף כ"א) אר"ה פתילות ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת אין מדליקין בהן בחנוכה בין בשבת בין בחול אמר רבא מ"ט דר"ה קסבר כבתה זקוק לה ומותר להשתמש לאורה כו' והקשו התוס' שם מנ"ל דסבר ר"ה דמותר להשתמש לאורה דלמא הא דאמר אין מדליקין בשבת משום דקסבר כבתה זקוק לה ואין יכול להדליק בשבת, והנ"ל לתרץ קושי' התוס' בטוטו"ד דהנה הטעם של מאן דס"ל דאסור להשתמש לאורה כתבו הראשונים דהוא משום בזוי מצוה ומה"ט דעת הרז"ה דדוקא תשמיש רשות אסור אבל תשמיש דמצוה שרי והנה לכאורה קשה על ר"ה דס"ל דמותר להשתמש לאורה דנהי דלית לי' הטעם של בזוי מצוה מ"מ יאסור בהנאה להשתמש לאורה משום דאיתקצאי למצותה, אולם באמת ניחא כיון דקיי"ל דקול ומראה וריח אין בהם משום מעילה ועיין בתוס' שבת שם ד"ה שמחת:

אולם חזות קשה לי דהנה הכפות תמרים בר"ה בסוגי' דשופר של עולה חידש לן דהא דאמר בפסחים כ"ו דקול ומראה וריח אין בהם משום מעילה היינו בשומע קול כלי שיר במקדש ונהנה רק בשמיעתו אבל אם לקח כלי שיר במקדש ונהנה בתקיעתו מעל והוי כמו שותה מים בכ"ש דמעל וכמו כן בריח ומראה עיי"ש וכבר קדמו בזה הרדב"ז מובא בשעה"מ ה' יו"ט ולפי"ז קשה דמנ"ל דר"ה ס"ל דכבתה זקוק לה מדאסור להדליק בין בחול בין בשבת דלמא לעולם ס"ל לר"ה כבתה אין זקוק לה והא דאסור להדליק בהן בחול הוא ג"כ מה"ט דס"ל דמותר להשתמש לאורה וא"כ חיישינן בשמנים שאינן נמשכין אחר הפתילה שמא יטה להשתמש לאורה כיון דרגיל הוא להשתמש לאורה ובאמת אסור להטות כדי להשתמש לאורן דבכה"ג דעביד מעשה שפיר איכא מעילה כמו שכתב הכ"ת והרדב"ז הנ"ל א"כ הכ"נ אסור להטות כדי להשתמש לאורן משום דאיתקצאי למצותה, והוא קושי' מושכלת:

ונ"ל לתרץ קושי' זו דהנה התוס' במעילה (דף י') ד"ה הכל הקשו דאמאי באימורי קדשים קלים ליכא מעילה לאחר העלאה וגבי קק"ד מועלין בהן עד שיצא לבית הדשן ותירצו דגבי קק"ד שיש בהן מעילה מתחילה לא נפקא מעילה אלא לזמן מאוחר שנוכל למצוא דהיינו הוצאה לבית הדשן אבל קק"ל שאין בהן מעילה עד לאחר זריקה מיד אחר העלאה הוי נעשית מצותה, אך אח"כ הקשו על סברא זו דהא קטורת שהוא קק"ד ויש בו מעילה מתחילה ומ"מ אמרינן דמשעת תמרותו אין בו מעילה ול"א עד שיצא לבית הדשן, והנראה לי בישוב קושי' התוס' דהנה במנחות (דף כ"ו) אמרינן אמר ר' ינאי קטורת שפקעה מע"ג מזבח אפי' קרטין שבה אין מחזירין אותן דעיכולי עולה אתה מחזיר ואין אתה מחזיר עיכולי קטרת וכן איתא בירושלמי יומא פ"ב ה"ב קטורת שכבת הוממה שאין כתיב אוכלו אלא המזבח החיצון עיי"ש ולפי"ז י"ל דה"ט דקטורת לאחר שתעלה תמרותו שוב אין בה מעילה כיון דקטרת לא מהדרינן פוקעין ואם כבתה הוממה לכך שפיר הוי נעשית מצוה משעה שתעלה תמרותו משא"כ באימורי קק"ד כיון דקיי"ל דמהדרינן פוקעין ואם כבתה צריך לחזור ולהדליקן לכך ל"ה נעשית מצותה בשעת העלאה רק עד שיצא לבית הדשן ודוק היטב כי הוא נכון וברור:

ולפי"ז שפיר מתורץ קושיתינו דלמא לעולם סבר רבא דכבתה אין זקוק לה וה"ט דחול וה"ט דשבת דאסור להדליק בהן משום דמותר להשתמש לאורה וחיישינן שמא יטה כדי להשתמש וזה אסור אפי' למ"ד דמותר להשתמש לאורה משום דקעביד מעשה דעכצ"ל דס"ל דכבתה זקוק לה דאי ס"ל דכבתה אין זקוק לה א"כ הוי נעשית מצותה תיכף לאחר הדלקה כמו בקטרת דהוי נעשית מצותה משעה שתעלה תמרותה כיון דאם כבתה הוממה אלא ע"כ ס"ל כבתה זקוק לה ולכך ל"ה נעשית מצותה לאחר הדלקה כמו אימורי קק"ד דל"ה נעשית מצותה עד שיצאו לבית הדשן כיון דמהדרינן פוקעין דידהו:

ולפי"ז שפיר מתורץ קו' התוס' הנ"ל דדלמא ס"ל לר"ה דאסור להשתמש לאורה וה"ט דאסור להדליק בשבת דאם תכבה א"י להדליק בשבת, ולפימ"ש ניחא י"ל דס"ל להגמ' דלחשש שמא יפשע ולא ירצה לתקן אותם לזה ל"ח כלל דאטו ברשיעי עסקינן דלא יבא במזיד לתקן אותם והא דאסור להדליק בהן בחול לא משום חשש שמא יפשע כדפי' רש"י שם דלזה ל"ח רק החשש הוא משום דמותר להשתמש לאורה וחיישינן שמא יטה כדי להשתמש וזה אסור משום דקעביד מעשה והא דאיצטריך לומר דס"ל דכבתה זקוק לה הוא משום דאם נימא כבתה אין זקוק לה נפל החשש הזה דשמא יטה כדי להשתמש לאורה דמה בכך דהא הוי נעשית מצותה משעת הדלקה כמו בקטרת לכך צ"ל דס"ל כבתה זקוק לה ודמי לאימורי קק"ד דל"ה נעשית מצותה לבית הדשן ולכך חיישינן לשמא יטה כדי להשתמש לאורה וזה אסור משום דקעביד מעשה ולפי"ז הא דאיצטריך לומר דר"ה ס"ל מותר להשתמש לאורה הוא רק משום דס"ל דאסור להדליק בהם בחול דבשבת אסור להדליק אפי' אי ס"ל אסור להשתמש לאורה משום דכבתה זקוק לה וא"י להדליק בשבת כקושית התוס' אבל בחול דלשמא יפשע ל"ח לכך צ"ל דס"ל דמותר להשתמש לאורה ולכך אסור להדליק בחול דשמא יטה כדי להשתמש לאורה וזה אסור ודוק היטב:

ולפי"ז הא דאמר אליבא דרב חסדא דס"ל דמדליקין בהם בחול אבל לא בשבת משום דס"ל כבתה אין זקוק לה ומותר להשתמש לאורה ה"ה דהוי מצי למימר איפכא דר"ח ס"ל כבתה זקוק לה ואסור להשתמש לאורה ולכך א"י להדליק בשבת משום דכבתה זקוק לה וא"י להדליק בשבת כקושי' התוס' הנ"ל ובחול מותר להדליק דלשמא יפשע ל"ח ולשמא יטה כד להשתמש לאורה ליכא למיחש כיון דס"ל דאסור להשתמש לאורה, והא דלא קאמר הכי משום דהתוס' כתבו שם דבסתמא לא הייתי אומר ששום אדם יחמיר לאסור להשתמש לאורה א"כ ר"ח דס"ל כיון דלא פי' דאסור להשתמש לאורה מסתמא ס"ל דמותר להשתמש לאורה וכיון דס"ל דמותר להשתמש לאורה מוכרחים אנו לומר דס"ל דכבתה אין זקוק לה דאם לא כן גם בחול הי' אסור להדליק דנהי דלשמא פשע ל"ח כמ"ש מ"מ איכא למיחש שמא יטה כדי להשתמש לאורה אלא ע"כ ס"ל כבתה אין זקוק לה ולכך ל"ח לשמא יטה כדי להשתמש לאורה דמה בכך דאם נימא כבתה אין זקוק לה והוי נעשית מצותה משעת הדלקה והא דאמר ר' ירמי' אליבא דרב דקסבר כבתה אין זקוק לה ואסור להשתמש לאורה לא איצטריך לומר דקסבר כבתה אין זקוק לה רק משום דקסבר דמותר להדליק בהם גם בשבת דבחול שפיר מותר להדליק בהן אפי' אם נימא כבתה זקוק לה דלשמא יפשע ל"ח דאטו ברשיעי עסקינן ולשמא יטה כדי להשתמש ליכא למיחש כיון דס"ל דאסור להשתמש לאורה רק אכתי תיקשי אמאי יהי' מותר להדליק בהן בשבת כיון דכבתה זקוק לה וא"י להדליק בשבת כקושי' התוס' לכך הי' מוכרח לומר דס"ל לרב כבתה אין זקוק לה ואסור להשתמש לאורה, ודוק כי חריף:

תוכן העניינים

כוכב מיעקב (וויידנפלד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה