אור ברסלב

כוכב מיעקב (וויידנפלד)· רבי יעקב וויידנפלד

סימן פו

סימן פה

ב"ה תרנ"א הרימלוב.

שוכט"ס לכבוד ידידי הרב הגאון הגדול החו"ב מפורסם כש"ת מו"ה יצחק שמעלקיש נ"י אבד"ק פרעמיסלא יע"א.

הגיעני תשורת ספרו היקר בי"צ יו"ד ותשו"ח רב לו על מנחתו החביבה לי ואזכיר למען חיבתו מה שמצאתי להעיר בפלפול במה שנוגע לדבריו בספרו:

בתוס' חולין י' שכתבו בהא דשני נזירין שנטמא א' מהן דמביאין קרבן טומאה וקרבן טהרה מקשה הש"ס הא ב' נזירים והך דקאי גבייהו הו"ל ס"ט בר"ה אע"ג דהכא אינו דומה לסוטה דא' מהם ודאי טמא משום דמוקמינן אחזקת טהרה והק' במהרש"א דא"כ מאי משני הש"ס בנזיר באומר ראיתי שנזרקה טומאה ביניכם נהי דהו"ל ס"ט ברה"י אכתי נוקמא אחזקת טהרה כיון דלא ילפינן מסוטה, והנל"ל דבאמת לש"ל בזה כסברת התוס' לאוקמי אחזקת טהרה לפמ"ש המל"מ פ"א מאה"ט דבב' נזירים אע"ג דהוי ס"ט בר"ה מ"מ הם טמאים מדרבנן כמו בב' שבילין דהכא הוי כבאו לישאל בב"א כיון דלולא השני הי' ודאי טמא רק ע"י השני נעשה ס"ט שמא נגע הטומאה רק בחבירו עיי"ש ולפי"ז י"ל דכאן בב' נזירים א"א לאוקמא בחזקת טהרה דאיך תטהר את זה משום חזק"ט הרי מקלקלת לאידך שיש לו ג"כ חזק"ט ומאי חזית דרק בזא"ז י"ל דמוקי אחזק"ט כמו בשני כתי עדים המכחישין זא"ז אבל הכא דהוי כבאו לשאל בב"א לא שייך חזקה כלל:

אך לפי"ז הדק"ו התוס' חולין הנ"ל בהא דמשני ראיתי טומאה שנזרקה ביניכם דא"כ יביאו קרבן טומאה ודאי כמו בכל ס"ט ברה"י בפרט דהכא ליכא חזקה כלל, אבל הנ"ל עפ"מ דאיתא בנזיר (ס"ד) כל הנזרקין ספיקן טהור ובתוס' שם דבמגע אפי' במת מטהרינן בטומאה צפה כמו בשרץ, ובירושלמי נזיר (פ"ט ה"ב) סבר בר פיקא ספק טומאה צפה טהור א"ל רבי אין ספק טומאה צפה טהור אלא שרץ אבל במת כעומד הוא כהדא דתני כל הנזרקין ספיקן טהור חוץ מן הכזית מן המת עיין בפי' הק"ע דפליגי אי ספק טומאה צפה ונזרקין טהור דוקא בשרץ או אפי' במת אבל הרי שיטת התוס' דטהור אפי' במת ולפי"ז שפיר משני הש"ס באומר ראיתי שנזרקה טומאה ביניכם כלומר דהוי טומאת נזרקין דהוי רק ס"ט דטהור לגמרי ביש חזק"ט, והכא בב' נזירין דלא שייך לאוקמי בחזק"ט דהוי כבאו לשאל בב"א הוי ס"ט לכך מביאין קרבן טומאה וקרבן טהרה והוא ענין נפלא לדעתי:

גם ראיתי בספרו הביא מה שהקשה לו ב"א הרה"ג בהא דתמורה (ט"ו) לר' נתן אחת היא והעמידן על חמש מספיקא וקשה שהרי על ולד חטאת אין כאן ספק דהא כל שבחטאת מתה באשם רועה ולא משכחת ולד באשם שהוא זכר וע"כ שלא הי' ההלכה בולד, הנה קו' זו עתיקא וקדמו בה השעה"מ ה' מעה"ק, ואני אמרתי בזה דבר נחמד [כתוב לעיל סי' כ"ז עיין ותמצא עונג]:

ומה שהעיר בספרו סי' י"ח על שיטת הרבינו ישעי' דבן פקוע בעי נחירה דקשה מב"ק ק"ו דמקשה ולשני בבן פקוע ולשי' הר' ישעי' הרי חייב דו"ה משום דנחירתן זו שחיטתן, י"ל בזה לפי"מ דאמר חולין (ל"ג) אין מזמנין נכרי על בני מעיים משום דנכרים בנחירה סגי להו ובמיתה תלי' מלתא הני כאמה"ח דמי ועיין תוס' חולין (צ"א) דנכרי מצווה על הנחירה ולפי"ז נראה דלשי' הר' ישעי' דבן פקוע טעון נחירה ממילא אסורין בו הבני מעיים, ויש לדון בדבר ואם כן נאמר ממילא מתורץ קושיתו דאי אפשר שיחייב בב"פ בדו"ה כיון דבעינן וטבחו כולו באיסורא והכא דאסורין הב"מ ל"ה וטבחו כולו:

והנני בזה ידידו דוש"ת בלונפ"ח והגיון ברכה יעקב וויידענפעלד.

תוכן העניינים

כוכב מיעקב (וויידנפלד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה